מנחם גולן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מנחם גולן
31 במאי 1929
Menahem Golan 034 edited.jpg
מנחם גולן, בוורלי הילס, 2008
מקצוע מפיק ובמאי

מנחם גולןאנגלית: Menahem Golan; נולד ב-31 במאי 1929) הוא מפיק ובמאי קולנוע בישראל ובארצות הברית, ואחד מבכירי תעשיית הקולנוע הישראלי. הפיק כ-200 סרטים וביים 44. חתן 8 פרסי כינור דוד ופרס ישראל לקולנוע (1999).

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בטבריה בשם מנחם גלובוס לנוח ודבורה, שעלו מפולין בשנות ה-20 של המאה ה-20. בהמשך עִברת את שם משפחתו לגולן, כאשר היה מראשוני החניכים בקורס טיס של חיל האוויר. במלחמת העצמאות השתתף בקרבות בעמק הירדן ובשחרור העיר טבריה. לאחר המלחמה נסע גולן בן העשרים ללמוד תיאטרון בלונדון, סיים בהצטיינות את ‏אקדמיית לונדון למוזיקה ואומנויות דרמטיות (L.A.M.D.A) והמשיך בבית הספר הנודע אולד ויק (Old-Vic school).

כשחזר ארצה כעבור שלוש שנים התקבל כעוזר-במאי ב"הבימה". הוא ביים הצגות של אפרים קישון ויגאל מוסינזון, ביים הצגות בתיאטרון המטאטא והקים את תיאטרון "השדרה", שהעלה את המחזה המצליח "עליזה מזרחי". כמו כן הקים תיאטרון לילדים בשם "תילון".

ב-1960 נסע להשתלם בקולנוע באוניברסיטת ניו יורק והצטרף לקבוצה שעבדה עם המפיק והבמאי רוג'ר קורמן.

במאי קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1963 חזר לארץ וביים את סרטו הראשון, "אלדורדו", בהשתתפות חיים טופול וגילה אלמגור. הסרט זיכה אותו בפרס כינור דוד. ב-1964 ביים את "דליה והמלחים", ובאותה שנה החל לשתף פעולה עם בן-דודו יורם גלובוס. השניים הקימו את חברת ההפקות "סרטי נח" (על שם אביו של גולן). גלובוס כמפיק ומפיץ וגולן כבמאי ומפיק יצאו לדרך ארוכה, כשאחת ממטרותיהם היא לפרוץ לשוק הבינלאומי. במהלך שנות ה-60 וה-70 הם הפיקו עשרות סרטים, חלקם מהמשפיעים והאהובים ביותר בקולנוע הישראלי: "סאלח שבתי" (1964) של אפרים קישון, "אני אוהב אותך רוזה" (1972), "הבית ברחוב שלוש" (1973) של משה מזרחי, "אסקימו לימון" (1978) של בועז דוידזון. בתקופה זו ביים גולן סרטים רבים רבים, בהם "פורטונה" (1966), "999 עליזה מזרחי" (1967), "מרגו שלי" (1969), "מלכת הכביש" (1970), "לופו" (1970), "קזבלן" (1973) ו"מבצע יונתן" (1977). הסרט "מבצע יונתן" הצליח בעולם והיה מועמד לפרס אוסקר ולגלובוס הזהב.

במאי ומפיק בהוליווד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1978 עברו גולן וגלובוס להוליווד ורכשו את חברת ההפקות הקטנה קנון גרופ. ב-1980 הפיקה החברה סרט בשם "התפוח", מחזמר מדע בדיוני המתרחש בשנת 1994; סרט זה מופיע לעתים קרובות ב"רשימת הסרטים הגרועים ביותר בהיסטוריה". לאחר מספר כישלונות, התחילה חברת קנון להצליח, ותוך כמה שנים קנו לעצמם גולן וגלובוס מעמד של מפיקי-על. ב-1986 ביים גולן בישראל את סרטו ההוליוודי "מחץ הדלתא". ב-1987 הגיעה חברת "קנון" לשיא כשהפיקה 35 סרטים בשנה זו בלבד, בהם "מעבר לשיא" עם סילבסטר סטאלון. באותה שנה גם הפיק גולן את סרטו של גודאר, "המלך ליר", אחת מכמה הרפתקאות של סרטי "איכות" שאליהן נכנס גולן לצד סרטי המתח והפעולה הרבים, שבהם כיכבו כמה מהתגליות של גולן, בהם צ'אק נוריס, ז'אן-קלוד ואן דאם, ושרון סטון.

בסופו של דבר חברת קנון נכנסה לחובות ונמכרה. גולן נפרד מגלובוס והקים בעצמו את חברת "סרטי המאה ה-21", איתה הפיק בין השאר את "קפטן אמריקה" (1990). החברה נסגרה, והוא שוב הקים עם גלובוס שתי חברות נוספות שגם נסגרו, והשניים שוב נפרדו.

בשנות ה-80 הקימו גולן וגלובוס בארץ את אולפני ג.ג. וכן רשת של בתי קולנוע.

חזרה לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע שנות ה-90 שב גולן לישראל והחל לביים מחזות זמר. בין מחזות הזמר שהציג היו "עוץ לי גוץ לי", "זורבה היווני", "עליסה", "אנני", "אוליבר טוויסט", "היפה והחיה". המצליח בהם היה "צלילי המוזיקה" בכיכובה של חני נחמיאס.

כיום מחזיק גולן את חברת "ניו קנון", שבמסגרתה ביים בין השאר את "השיבה מהודו" (2002) על פי הרומן הנודע של א. ב. יהושע. בשנת 2005 יצא סרטו "ימים של אהבה" החוזר אל ז'אנר הבורקס.

בשנת 2007 יצא סרטו " ריקוד מסוכן" והחלו צילומי סרטו החדש של גולן "הכתובה" המבוסס על המחזה "הכתובה" של אפרים קישון משנת 1959.

בשנת 2008 הקים מחדש את "תיאטרון השדרה" הישן שלו ושב להפיק הצגות כמו "עליזה מזרחי", "אוליבר טוויסט", "טופל'ה טוטוריטו", "הרשל'ה" ו"ר' הרשל".

בדצמבר 2010 נעצר לאחר שטס לחו"ל למרות שעומד נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ. בראיון לנדב בורנשטיין בחדשות 10 סיפר ששוטרים היכו אותו כשחזר לארץ, ושעומדים נגדו חובות של מאות אלפי שקלים. באוקטובר 2013 מעד גולן ונפל ברחוב ונחבל בראשו, הוא אושפז במצב חמור בבית-החולים. על אף מצבו הקשה הגיע גולן באמבולנס, על כיסא גלגלים, לפרמיירה של מחזמר בהפקתו – "אלדוראדו", על פי יגאל מוסנזון, בכיכובם של מירי אלוני ומני פאר.

במסגרת רצועת התעודה "הסיפור האמיתי" של הערוץ הראשון הופק סרטו של דורון ערן, "גרסת הבמאי", העוסק בגולן.‏[1]

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים ישראלים שביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים ישראלים שהפיק (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
אין
זוכה פרס אופיר על מפעל חיים לשנת 1994 - מנחם גולן הבא:
1995 - דוד פרלוב