דיאנה באומרינד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיאנה באומרינד
באומרינד, 1965 לערך
באומרינד, 1965 לערך
לידה 23 באוגוסט 1927
ארצות הבריתארצות הברית ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרגה 13 בספטמבר 2018 (בגיל 91)
ארצות הבריתארצות הברית אוקלנד, קליפורניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פסיכולוגיה התפתחותית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת קליפורניה בברקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Award for Distinguished Contributions to Developmental Psychology (1988) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דיאנה בלומברג באומרינדאנגלית: Diana Blumberg Baumrind;‏ 23 באוגוסט 192713 בספטמבר 2018) הייתה פסיכולוגית קלינית והתפתחותית יהודייה-אמריקאית הידועה בשל מחקריה על סגנון הורות ובביקורתה על השימוש בהטעיה במחקר פסיכולוגי.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באומרינד נולדה בקהילה היהודית בניו יורק, והייתה הבכורה מבין שתי בנותיהם של היימן ומולי בלומברג. היא סיימה לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה ובפילוסופיה במכללת האנטר ב-1948, ולימודי תואר שני ודוקטורט בפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.[1] עבודת הדוקטורט שלה נקראה "Some personality and situational determinants of behavior in a discussion group".[2]

באומרינד נהרגה ב-2018, בתאונת דרכים, בגיל 91.[3]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהשלימה את הדוקטורט שלה, החלה באומרינד לעבוד כפסיכולוגית בבית החולים קאוול ממוריאל בברקלי. באומרינד ניהלה שני פרויקטים תחת שירות הבריאות הציבורי בארצות הברית (אנ') ויעצה לפרויקט אחר של מדינת קליפורניה. בין השנים 1958–1960 היא ניהלה קליניקה פרטית בברקלי.[1]

באומרינד הייתה פסיכולוגית התפתחותית ועסקה במחקר במכון להתפתחות אנושית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי משנת 1960 ועד יום מותה.[4] מחקריה עסקו בסגנונות הורות,[5] לצד פרסום ביקורת על הונאה במחקר פסיכולוגי ובמיוחד על הניסוי של סטנלי מילגרם. לפי באומרינד, פסיכולוג שעורך מחקר ניסויי אינו דואג תמיד לרווחתו האישית של המשתתף בניסוי, והתוצאה בטווח הרחוק היא אובדן אמון מצד הנבדק. באומרינד הדגישה את הצורך בחמלה, בהדדיות, ביושרה ובצדק בזמן הניסוי.[6][7][8]

באומרינד פרטה במחקריה שלושה סגנונות הורות:[5][9]

  • סגנון הורות סמכותני: הסגנון מאופיין בשליטה הורית, ללא היענות. סגנון הורות סמכותני מאפיין הורים המאמינים בכוח הסמכות, התופסים את המשמעת כדבר החשוב ביותר. בקטגוריה זו נמצאים בדרך כלל הורים מתעללים, אם כי באומרינד הקפידה להדגיש שלא כל ההורים הסמכותניים הם מתעללים.
  • סגנון הורות מתירני: הסגנון מאופיין בהיענות, אך ללא שליטה הורית. ההורה המתירני מגיב יתר על המידה לדרישותיו של הילד, ורק לעיתים רחוקות אוכף כללים וגבולות עקביים. באומרינד טענה שלרוב התוצאה של הורים מתירניים היא ילד שנחשב ל"מפונק".
  • סגנון הורות סמכותי: הסגנון מאופיין בשליטה הורית ובהיענות. ההורה הסמכותי הוא תקיף אך לא נוקשה. סגנון הורות סמכותי מתאפיין בשיטות חינוך דמוקרטית, הבנויה על עקרונות שיתוף. באומרינד הבהירה במחקריה שהיא העדיפה את הסגנון הסמכותי.

באומרינד עסקה בחקר העונשים הגופניים המוטלים על ילדים. לדבריה, הכאה בעוצמה נמוכה המשולבת בסגנון הורות סמכותי, ככל הנראה איננה מובילה להשפעה מזיקה על הילד.[10] היא אף הוסיפה ואמרה כי מחקרים קודמים שקשרו בין עונש גופני לבין השפעה שלילית על הילד עלולים להיות שגויים, שכן לטענתה הם לא התחשבו במצבם הסוציו-אקונומי של המשפחות שעליהן נעשה המחקר. משפחות המצויות במצב סוציו-אקונימי נמוך יותר עלולות להשתמש במידה רבה יותר בעונש גופניים, בהשוואה למשפחות ממעמד גבוה יותר. כך גם באשר לשיעורי הפשיעה בקרב הילדים משני המעמדות. עם זאת, לדבריה של באומרינד, אם לוקחים בחשבון משתנים נוספים במשוואה פרט למצבה הסוציו-אקונומי של המשפחה, ניתן לגלות כי לעונש גופני בעוצמה נמוכה לא אמורה להיות השפעה רבה על מצבו העתידי של הילד.[11] טענותיה אלה ספגו ביקורת רבה מצד חוקרים אחרים, שטענו כי מחקריה עלולים לעודד שימוש בעונשים גופניים.[12]

באומרינד הושפעה במחקריה, בין השאר, מתאודור אדורנו.[13]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיאנה באומרינד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Dr. Diana Baumrind, Ph.D, www.mindedu.com (באנגלית)
  2. ^ Diana Baumrind, Some Personality and Situational Determinants of Behavior in a Discussion Group, University of California, Berkeley, 1955. (באנגלית)
  3. ^ Elderly driver who killed renowned psychologist in crash to appear in court, באתר "Berkeleyside" (באנגלית)
  4. ^ Baumrind CV, web.archive.org, ‏2008-05-13
  5. ^ 1 2 Diana Baumrind & Parenting Styles, www.devpsy.org
  6. ^ Diana Baumrind, Some thoughts on ethics of research: After reading Milgram's "Behavioral Study of Obedience.", American Psychologist 19, 1964-06, עמ' 421–423 doi: 10.1037/h0040128
  7. ^ Diana Baumrind, Principles of ethical conduct in the treatment of subjects: Reaction to the draft report of the Committee on Ethical Standards in Psychological Research., American Psychologist 26, 1971-10, עמ' 887–896 doi: 10.1037/h0032145
  8. ^ Diana Baumrind, Research using intentional deception: Ethical issues revisited., American Psychologist 40, 1985, עמ' 165–174 doi: 10.1037/0003-066X.40.2.165
  9. ^ דרך הכפר - יוזמות חינוך, סגנונות הורות
  10. ^ Erica Goode, ‏Findings Give Some Support To Advocates of Spanking, New York Times, December 12, 1987
  11. ^ Diana Baumrind, Robert E. Larzelere, Philip A. Cowan, Ordinary physical punishment: Is it harmful? Comment on Gershoff (2002)., Psychological Bulletin 128, 2002, עמ' 580–589 doi: 10.1037/0033-2909.128.4.580
  12. ^ Elizabeth Thompson Gershoff, Corporal punishment, physical abuse, and the burden of proof: Reply to Baumrind, Larzelere, and Cowan (2002), Holden (2002), and Parke (2002)., Psychological Bulletin 128, 2002-07, עמ' 602–611 doi: 10.1037/0033-2909.128.4.602
  13. ^ Hendrika Vande Kemp, Diana Blumberg Baumrind (1927-), www.apadivisions.org