דיוטי פרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חנות פטורה ממס בוייטנאם

דיוטי פריאנגלית: Duty free - פטור ממס), או חנות פטורה ממס, היא חנות המופעלת בנמלי תעופה, בנמלי הים, במעברי גבול יבשתיים וכן במטוסי נוסעים ובאוניות הנמצאים בנסיעה בינלאומית, ובה נמכרים ליוצאים לחו"ל מוצרים פטורים ממס. בדרך כלל ניתן פטור ממכס וממע"מ, ולעתים גם ממסים נוספים. בנמלי התעופה והים נמצאות חנויות אלה באזור שלאחר ביקורת הדרכונים, ובאוניות נפתחת החנות לאחר היציאה מתחום המים הטריטוריאליים.

המוצרים הנמכרים בחנויות הפטורות ממס הם מוצרים לצריכה אישית, ובפרט משקאות חריפים, מוצרי טבק ובשמים, ממתקים, מוצרי אלקטרוניקה וצילום ומוצרי אופנה יוקרתיים (ביגוד, נעליים, תיקים וכדומה).

המוצרים הפטורים ממס נמכרים רק ליוצאים לחו"ל, ויש מקרים שהקונים נדרשים להוכיח זאת באמצעות הצגה של שובר עלייה למטוס. בתחומי האיחוד האירופי נמכרים המוצרים בחנויות אלה רק ליוצאים אל מחוץ למדינות האיחוד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדה התעופה הראשון שבו חנות דיוטי פרי הוקם בשנת 1947 בשאנון שבמערב אירלנד. באותה תקופה לא היה ניתן לתדלק מטוס בכמות שתספיק לטיסה טרנס-אטלנטית ולכן היו עוצרים לתדלק בשדה התעופה שאנון. הרעיון היה שבזמן התדלוק ניתן למכור לנוסעים מוצרים ללא מס. המודל היה להצלחה מיידית והועתק לכל רחבי העולם.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנות דיוטי פרי בנתב"ג

בנתב"ג פועל אזור גדול למדי של חנויות פטורות ממס, ובנוסף למוצרים המקובלים בחנויות מסוג זה נמכרים בו גם מוצרים גדולים יחסית, כגון מקררים ותנורי אפייה. היכולת למכור מוצרים אלה נובעת משירות ייחודי, הנהוג בנתב"ג משנת 1989 וקרוי "פטור ושמור" – שירות המאפשר לנוסע שלא לקחת את המוצרים אתו בנסיעתו לחו"ל, אלא להשאירם בנתב"ג ולקחת אותם עמו כאשר הוא חוזר ארצה. הסדר זה הביא להגדלה ניכרת של המכירות בחנויות אלה. מפעיל בולט של חנויות במתחם זה הוא דיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון.

בכניסה לישראל רשאי כל נוסע להביא אתו מוצרי יבוא (והמוצרים הפטורים ממס בכלל זה) בסך 200 דולר, מבלי שיידרש לשלם מס כלשהו בגינם. על מוצרים שמחירם גבוה יותר יש לשלם מכס, אך הם פטורים ממע"מ וממס קנייה.

הפטור ממס הופך את חנויות הדיוטי פרי בנתב"ג למושכות במיוחד, ובמוצרים מסוימים נמכר בהם חלק ניכר מהצריכה הכוללת של תושבי ישראל. מצב זה מעניק לחנויות הפטורות ממס יתרון על-פני החנויות האחרות בישראל, יתרון שממנו יכולים ליהנות רק היוצאים לחו"ל. בשנת 1995 עתרו לבג"ץ רשתות שיווק אחדות הפועלות בישראל, בטענה שהסדר "פטור ושמור" אינו חוקי, אך עתירתן נדחתה.‏[1] תמצית פסק הדין ניתנה בדבריו של השופט יצחק זמיר: "ראוי להדגיש כי בסופו של חשבון ההסדר החדש משרת את טובת הציבור. ראשית, ההסדר החדש הוכיח כי הוא תורם לכלכלת המדינה, שהיא התכלית העיקרית של הענקת הפטור ממסים, הן בחוק מס ערך מוסף והן בצו מס קניה (פטור). שנית, פסילת ההסדר החדש, כבקשת העותרות, תגרום פגיעה קשה בציבור: באופן ישיר – ברווחת הציבור הנהנה מן ההסדר החדש, ובאופן עקיף – בשל צורך בהגדלת המיסוי". עתירה נוספת לא שללה את חוקיותו של ההסדר, אך טענה כי האמצעים המשמשים לאכיפת ההסדר אין בהם כדי למנוע הפרה, בקנה מידה רחב, של הדינים המחייבים תשלום מכס, מס קניה ומס ערך מוסף. גם עתירה זו נדחתה, לאחר שהובהר כי רשויות המכס הטילו הגבלות שונות על תפעולן של חנויות הדיוטי פרי, ובית המשפט הוסיף דרישה כי חנות דיוטי פרי לא תהיה רשאית לאחסן טובין שנמכרו במסגרת ההסדר החדש אלא אם תקבל, לצורך האחסון, רישיון של מחסן כללי.‏[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בג"ץ 4140/95 סופרפארם ואחרים נ' מנהל המכס ומע"מ ואחרים, פ"ד נד(1) 49, ניתן ב-23.8.1999
  2. ^ בג"ץ 551/99 שק"ם בע"מ נ' מנהל המכס ואחרים, ניתן ב-11.1.2000