חנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חנות פרי הדר בכניסה לעתיקות פומפיי
אם ובת ליד חנות נעליים.

חנות היא מקום מסחר קמעונאי המאחסן מוצרים שונים, בדרך כלל מאובטח מפני גניבות, שבו אנשים קונים חפצים שונים. ישנם סוגים שונים של חנויות המיועדים לסוגים ספציפיים של מוצרים כמו חנויות ביגוד, חנויות מזון וחנויות רהיטים וישנן חנויות שבהן יש מגוון רחב של מוצרים. חנויות אלה יכולות להיות בגדלים שונים מצרכניות במושבים דרך חנויות מכולת שכונתיות ועד חנויות כל-בו גדולות.

ישנם סוגים רבים של חנויות לדוגמה:

  1. חנויות אופנה.
  2. חנויות ירקותשווקים בין היתר).
  3. חנויות מחשבים ואלקטרוניקה.
  4. חנויות ספרים.
  5. חנויות מוזיקה ותקליטורים.

בחנות המוכר אמור לשרת את הלקוח, ולסייע לו למצוא את מבוקשו. עם זאת בחנויות גדולות, ישנם לפעמים אנשים שתפקידם הוא לסייע ללקוח לבחור את המוצרים, ובסיום הקניה, הלקוח לוקח את מוצריו לקופה ושם משרת אותו קופאי.

היסטוריה של מוסד החנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב החנויות המוקדמות היו למעשה חדרים קדמיים בבתי מגורים פרטיים. במהלך המאות ה-16 וה-17 החלו המוכרים להקצות מבני עץ ארעיים בסמיכות לביתם הפרטי שמהם בוצעו המכירות. חלק מהמוכרים פתחו חלונות רחבים כלפי הרחוב וביצעו משם את המכירה. כבר במאה ה-18 נתפסו מבנים אלה כמסוכנים, ורוב בעלי העסקים בנו ביתן קבוע לביצוע המכירה. ההנחה באותה התקופה הייתה שהקנייה היא צורך חיוני, ועל כן לא הושקעו מאמצים רבים בפיתוי קונים. המכירות בוצעו בעיקר במזומן ומעבר לדלפק עץ בתוך החנות. רוב הסחורה הוחזקה מאחורי הדלפק.

כשהזכוכית הפכה לנפוצה באנגליה של המאה ה-17 התפתח המסחר דרך החלון המפואר, וסוחרים התחרו ביניהם בטיב החלונות.

במהלך המאה ה-16 התפתחה גם שיטת מכירה כפולה: בשטח אחד של החנות הציעו מוצרי צריכה חיוניים שלא דרשו הרבה השקעה ועניין, ובשטח אחר - לרוב בחלק האחורי - הוצעו למכירה סחורות מתוחכמות יותר. ככה יכלו בעלי החנויות לפנות לשני קהלים שונים עם יכולות כלכליות שונות.

במהלך המאה ה-18 עבר הדגש מהמוכרים אל הקונים, והתפתחה חווית הקנייה. הסוחרים החלו להשקיע בקהל הלקוחות שלהם, וניסו להתבסס על קונים חוזרים יותר מאשר על עוברי אורח. המוכרים נדרשו להיות מחונכים, נקיים ומושכים, ואולם התצוגה - החנות - הפך להיות אטרקציה בפני עצמו.

במאה ה-19 החלו להיבנות בתי הכלבו. חנויות הענק האלה הציעו מבחר אדיר של סחורה, בעיקר מתחום הריהוט והלבוש. מטרתם המוצהרת הייתה לא רק למכור, אלא גם לחנך את ההמונים לטעם טוב ומעודן יותר. בתי הכלבו צמחו יד ביד עם התערוכות הבינלאומיות והציעו מגוון אטרקציות לפוקדים אותם.

השלב הבא בהתפתחות החנות היה הסופרמרקט. כמו בכלבו, הדגש היה על מגוון רחב של מוצרים, כשהרווח מכל מוצר בנפרד קטן יחסית, אך הרווח הגדול נעשה ממכירת כמות גדולה של מוצרים.

בשנות החמישים החלו להיבנות בארצות הברית הקניונים, שהיו קומפלקס חנויות.

ילד בחנות ספרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]