מס קנייה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מס קנייה הוא מס עקיף (מס צריכה) המוטל על קבוצות מוצרים לצרכן ומחושב כאחוז מסוים מהמחיר הסיטונאי של המוצר.
בישראל, החלה הממשלה להטיל מיסי קנייה בשנת 1952, עם החלת חוק מס קניה (טובין ושירותים), תשי"ב-1952. החוק מסמיך את שר האוצר להטיל מס על מוצרים מסוימים, בנוסף למיסים אחרים המוטלים עליהם. כיום מוטלים מיסי קנייה על כלי רכב מיובאים, סיגריות, אלכוהול ומוצרים בני-קיימא. החל מראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 קיימת מדיניות של הפחתה הדרגתית של שיעורי מס הקנייה[1]. המועד לחישוב המחיר הסיטונאי של הטובין, הוא בעת מכירתם לצרכן.
קיימות אפשרויות להחזרי מס קנייה, למשל במקרים של נכות, חוב אבוד או הישבון במקרה שמס הקנייה שולם עבור חומרי גלם ששימשו לייצור מוצרים ליצוא.
במדינות רבות באירופה הוחלף מס הקנייה במס ערך מוסף.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- חוק מס קניה (טובין ושירותים), תשי"ב-1952 באתר משרד עו"ד נדל
- סעיף 3.7 - מס קנייה, ברשות המסים – מאגר מונחים מקצועיים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ רשות המיסים, רשות המסים בישראל
