מכס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מכס הוא מס המוטל על יבוא או יצוא של סחורות.

מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב מדינות העולם מטילות מכס (בדרך כלל על יבוא), משתי סיבות עיקריות:

  1. ככלי לגיוס כספים לצורך מימון פעילות הממשלה.
  2. כאמצעי לצמצום היקף היבוא על מנת להגן על תעשיות מקומיות.

ההבחנה קיימת רק לגבי המניע של הממשלה המטילה את המס. בפועל, מכס שהוטל כדי להגדיל את הכנסות הממשלה עדיין מקטין את היבוא ולהפך.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המכס הישן (כיום נטוש) בגשר בנות יעקב, 9/07

מכסים התקיימו בעת העתיקה, למשל באימפריה הפרתית וברומא העתיקה, שם נקראו portoria. הזכות לגבות מס על סחורות נכנסות ויוצאות מהמדינה נחשבה מאז ומתמיד זכות טבעית של השליט, כאשר ההצדקה לכך הייתה בעיקר הכבישים,הגשרים והנמלים שנבנו ותוחזקו על ידי הממשל ואיפשרו את המסחר.

בתקופת התנאים הייתה התייחסות שלילית כלפי מוכסים. לדוגמה, בברייתא מובא המוכס כדוגמה מובהקת לרשע: "אין לך משפחה שיש בה מוכס ואין כולם מוכסין, שיש בה לסטים ואין כולם לסטין. מפני שכולם מחפים עליו"‏[1]. התייחסות זו הייתה רווחת בארץ ישראל, והיא מופיעה אף בברית החדשה. כך בספר הבשורה על-פי מתי מורה ישו כי אלה הפוגעים שוב ושוב באחרים, יש להתייחס אליהם כאל גוי או מוכס: "וְאִם־לֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם וְהִגַּדְתָּ אֶל־הַקָּהָל וְאִם־לֹא יִשְׁמַע גַּם־אֶל־הַקָּהָל וְהָיָה לְךָ כְּגוֹי וּכְמוֹכֵס׃"‏[2].‏ עם זאת, מתי עצמו היה מוכס במקצועו.

מלכי אנגליה בתקופת ימי הביניים הנהיגו מכסים בשיעור הנתון לשיקולו הבלעדי של המלך, בניגוד למסים אחרים אשר נקבעו באישור הפרלמנט.

בין המאות ה-16 וה-18 שלטה באירופה התפיסה הכלכלית המרקנטליסטית ומדינות כבריטניה וצרפת הטילו מכסים כבדים על היבוא מהארצות השכנות (ובמידה פחותה בהרבה על מושבותיהן). לאחר שאדם סמית', דייוויד ריקרדו ואחרים הראו את יתרונות השוק החופשי והתועלת שבסחר בינלאומי חופשי, חלה ירידה מסוימת אך המכסים ברחבי העולם עדיין היו גבוהים יחסית.

המפנה המשמעותי הגיע לאחר מלחמת העולם השנייה. מדינות העולם החלו לכונן אזורי סחר חופשי ולחתום הסכמים שהעניקו למדינות אחרות מעמד של שותפות סחר מועדפת ובפועל ביטלו או הורידו מכסים. גושי סחר חופשי כשוק האירופי המשותף (שהפך אחר כך לאיחוד האירופי) ואזור הסחר החופשי של צפון אמריקה מאפשרים נפח גדול מבעבר של סחר חופשי. ארגון הסחר העולמי (WTO) פועל לצמצום מכסים ועידוד מסחר בינלאומי.

ניתוח כלכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעת מכס על שוק המוצר המקומי

כדי להבין את המתרחש בשוק המקומי של מוצר עם הטלת מכס, נבחן שוק כזה בשלושה שלבים: נתחיל משוק סגור ליבוא ונוסיף בזה אחר זה את היבוא החופשי ואת המכס.

  1. בשלב הראשון השוק סגור ליבוא. הכמות והמחיר נקבעים לפי עקומות הביקוש וההיצע המקומיות \ S,D כפי שמתואר בתרשים ובשווי משקל הכמות המיוצרת היא \ Q3 ומחיר המוצר \ P3.
  2. כעת נפתח השוק ליבוא. בהנחה שהשוק המקומי זניח בגודלו ביחס לשוק המוצר העולמי, ניתן לאמר בקרוב שההיצע העולמי גמיש לחלוטין: ניתן ליבא כל כמות במחיר הבינלאומי הקבוע \ P1. בשיווי משקל החדש, ירד המחיר ל- \ P1 וסך הכמות הנצרכת עלתה ל- \ Q5. רווחתם של צרכני המוצר עלתה, אך מצד שני הכמות המייצרת במפעלים המקומיים ירדה ל- \ Q1 וכתוצאה מזה ירדה רווחתם של היצרנים המקומיים, מה שגרם בוודאי לפיטוריהם של עובדים בתעשייה המקומית.
  3. הממשלה החליטה להטיל מכס בגובה \ P2-P1 על כל יחידה מיובאת של המוצר. המשמעות המעשית היא שההיצע העולמי של המוצר נראה כעת לצרכנים המקומיים כפי שהוא מיוצג בעקומה \ S_t בתרשים. ניתן לראות כי הטלת המכס קיזזה חלק מההשפעה של פתיחת השוק ליבוא:המחיר עלה ל- \ P2. הייצור המקומי עלה ל- \ Q2 וסך הכמות הנצרכת והמיובאת שניהם נמוכים יותר משהיו בשלב 2, אך גבוהים מאלה של המשק הסגור. כמובן שיש השלכה נוספת: לממשלה יש תוספת הכנסה בגובה \ (Q4-Q2)*(P2-P1). סך כל הרווחה במשק ירד לעומת שלב 2 אך עדיין עולה על זה שבשלב 1.

הדוגמה שנבחרה היא רק אחד ממספר תרחישים אפשריים: אם הממשלה מטילה מכס גבוה יותר ייתכן שהוא יבטל לגמרי את כדאיות היבוא ויחזיר את שוק המוצר לשלב הראשון. ייתכן גם שהמחיר הבינלאומי בכלל יהיה גבוה יותר מזה המקומי ויגרום למשק להפוך ליצואן של המוצר. יחד עם זאת, הניתוח הסכמטי מאפשר להסיק כי מכס על יבוא של מוצר:

  • מיטיב עם מגזרים מסוימים ומזיק לאחרים כאשר סך ההשפעה על הרווחה במשק היא שלילית.
  • ישפיע על השוק במידה התלויה בביקוש וההיצע המקומיים כמו גם אלה העולמיים.
  • יוצר עיוות במשק, במובן זה שהכמות והמחיר משתנים מאלה שהיו נקבעים על ידי כוחות השוק.
  • מקזז את השפעת פתיחת המשק למסחר בינלאומי לטוב ולרע, באופן חלקי או מלא.

תמיכה וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יש הממליצים להטיל מכסים כדי לעזור לתעשיות צעירות בשוק המקומי לגדול ולהגיע למצב שבו תוכלנה להתחרות בשוק העולמי. בעיקר אמורים הדברים בתעשיות כבדות כגון תעשיית המטוסים או המכוניות שבהן יש חשיבות גדולה ליתרונות לגודל.
  • ארגוני עובדים, קבוצות עניין ותעשיינים מבקשים לעתים קרובות מממשלות להטיל מכסים כדי למנוע תחרות מחו"ל. כאשר מפעל מקומי אינו יכול להתחרות ביצרנים אחרים בשוק העולמי, מכס על המוצר עשוי למנוע סגירת מפעלים ופיטורי עובדים.
  • הטלת המכס אמנם מסייעת ליצרנים המקומיים בשוק הספציפי בו הוטל המכס אך היא פוגעת ברווחתם של הצרכנים שהיו יכולים להנות ממחירים נמוכים יותר.
  • הטלת המכס פוגעת בכל ענפי הייצוא שכן היא גורמת לייסוף המטבע המקומי.
  • במקרה שהמוצר המדובר הוא חומר גלם, הרי הצרכנים שלו הם בעצמם יצרנים, שיכולתם להתחרות בשוק המקומי והעולמי נפגעת כתוצאה מעלויות גבוהות יותר.
  • הטלת מכס פוגעת ביצרנים בחו"ל ובדרך כלל גוררת פעולת תגמול מצד הממשלות הזרות בצורה של מכסים על מוצרי היצוא של המשק.
  • מכסים, בדומה לסובסידיות, מאפשרים לתעשיות לא יעילות להמשיך להתקיים ומנציחים מצב של אי יעילות במשק.
  • לפעמים נוצר מצב שבו נגבה מכס על מוצר שמיוצר בארץ. במקרה כזה, הגנה על תוצרת הארץ, אחת הסיבות למכס, לא מתקיימת.

המכס בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מיסי יבוא בישראל

במדינת ישראל, רשות המסים שבמשרד האוצר אחראית על גביית המכס ועל הבקרה בנמלי התעופה והספנות.

בישראל נהוג מכס על מוצרים רבים ומגוונים כגון חוטי תפירה מכותנה ומשקאות אלכוהוליים. המדינה חתומה על הסכמים שונים: עם ארצות הברית, עם האיחוד האירופי ועם מדינות נוספות כגון טורקיה וירדן המבטלים או מקטינים את המכס הקבוע בחוק למוצר כאשר הוא יוצר במדינות ההסכם.

ניתן לקבל החזר על מכס ששולם על מרכיבים ששימשו לייצור מוצרים ליצוא. החזר זה נקרא הישבון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, שבועות, ל"ט א'. התייחסות שלילית זו מופיעה במקורות רבים נוספים
  2. ^ ‏‏‏הבשורה על-פי מתי, פרק י"ח, פסוק 17