דייוויד איינהורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
דייוויד איינהורן
David Einhorn
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 20 בנובמבר 1968 (בן 55)
מדינה ארצות הברית
מקום מגורים וסטצ'סטר קאונטי, ניו יורק, ארצות הברית
השכלה
מקצוע נשיא חברת גרינליט קפיטל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דייוויד איינהורןאנגלית: David Einhorn, נולד ב-20 בנובמבר 1968) הוא מנהל קרן גידור יהודי-אמריקאי ופילנתרופ.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויד איינהורן נולד ב-1968, סיים בהצטיינות יתרה את הלימודים באוניברסיטת קורנל, שם קיבל תואר ראשון בממשל מהמכללה לאמנויות ולמדעים בשנת 1991. היה חבר בתקופת לימודיו באחוות אלפא סיגמא אפסילון (SAE) בקורנל. מתגורר במחוז וסטצ'סטר שבמדינת ניו יורק, עם אשתו. לזוג שתי בנות ובן.

איינהורן מכהן כנשיאה של גרינלייט קפיטל, קרן גידור אותה הקים בשנת 1996. הקרן השיגה במשך שנות קיומה ממוצע של כ-22 אחוזי תשואה נטו לשנה לשותפים והמשקיעים. הקרן התפרסמה בהיותה אחד הגורמים לקריסתו של בית ההשקעות ליהמן ברדרס[1].

איינהורן גם יו"ר ואחד מבעלי המניות העיקריים של גרינלייט קפיטל רי בע"מ – חברת ביטוח משנה הרשומה באיי קיימן.

משנתו העסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו מזוהה ביותר עם מכירה בחסר (שורט), כלומר השאלה אינטנסיבית של מניות לזמן מוגבל, מתוך כוונה לקנות את המניות בהמשך במחיר נמוך יותר. שתי פוזיציות השורט המפורסמות ביותר שלו הן החברות Allied Capital וליהמן ברדרס. איינהורן אומר על בנקאי ההשקעות שהם מתומרצים כדי למקסם את הבונוסים לעובד. הוא מצטט את הסטטיסטיקה לפיה בנקי ההשקעות נוטים להעניק 50 אחוז מההכנסות כבונוס, ושמינוף גבוה יותר פירושו הכנסות רבות יותר, מה שהופך אותו למודל מסוכן מטבעו[2].

תרומות לארגוני צדקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איינהורן הוא תורם מרכזי וחבר מועצת המנהלים של קרן מייקל ג'יי. פוקס. בשנת 2006, סיים במקום ה -18 באליפות העולם בפוקר ותרם את כספי הזכייה שלו בסך 659,730 $ לקרן. בנוסף הוא תורם לארגוני צדקה רבים באזור ניו יורק.

בספרו Fooling Some of the People All of the Time מופיע כי באביב של שנת 2009, תרמה גרינלייט קפיטל מחצית מרווחי הקרן [דרוש מקור]של אסטרטגיית המכירה בחסר שלה כנגד Allied Capital – סכום העומד על כ-6,000,000. כמו כן בשנת 2005 תרמה גרינלייט [דרוש מקור] 1,000,000 $ לקרן Tomorrows Children's, לצד ארגונים נוספים כגון POGO והמרכז הציבורי יושרה CPI.

Allied Capital[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2002, בעת כנס מחקר השקעות, נשא איינהורן נאום על חברת פיננסים בגודל בינוני בשם Allied Capital, והמליץ על ביצוע מכירה בחסר כנגדה. המניה פתחה את המסחר למחרת בירידה של 20%.

איינהורן טען, כי החברה הייתה מעורבת בביצוע הלוואות מפוקפקות וכי הונתה באופן ישיר את הרשות לניהול עסקים קטנים בארצות הברית, ולכן בעקיפין, גם את משלם המיסים האמריקאי. החברה טענה כנגד כי איינהורן ביצע מניפולציה לא חוקית בשוק על המניה, וכדי להוכיח זאת, Allied השיגה במרמה את רשומות הטלפון שלו.

הרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC) חקרה את איינהורן בחשד למניפולציות בשוק המניות. אליוט ספיצר התובע הכללי של מדינת ניו יורק הודיע כי בכוונתו להתחיל חקירה נוספת. בחודש יוני 2007, מצאה רשות ניירות הערך כי Allied עברה על חוק ניירות הערך בנוגע לרישום החשבונאי ולשווי של ניירות ערך לא נזילים המוחזקים בחברה.

בהמשך למאבקו זה, הוא פרסם ספר אשר נקרא "לרמות חלק מהאנשים כל הזמן" (באנגלית: Fooling Some of the People All of the Time) אשר מספר על מאבקו זה. הוא גם הקים אתר אינטרנט בשם FoolingSomePeople.com, כדי לקדם את הספר, והעלה מידע על הצד שלו בסכסוך, לרבות הודעה לעיתונות של Allied בפברואר 2007 ובה הודאה כי סוכן של החברה השיג רשומות טלפון של איינהורן במרמה.

מאבקו נגד חברת Allied נמשך בסופו של דבר כ-6 שנים. איינהורן הציג את החברה Allied כמיקרוקוסמוס של מגמות השוק. "מה שראינו שנה מאוחר יותר הוא כי Allied הייתה קצה הקרחון; כי סוג זה של מוסר מפוקפק ופילוסופיה ופעילות עסקית היה נפוץ הרבה יותר מאשר מה שזיהיתי באותו הזמן" אמר. "המדינה שלנו, הכלכלה שלנו, הם שמשלמים מחיר עצום בשביל זה”.

בסוף 2008, הודיע משרד המפקח הכללי של הבורסה לניירות ערך כי היא חוקרת כמה מן האשמות שאיינהורן טען כנגד ה-SEC על טיפולו הכושל בעניין זה, לרבות האפשרות כי ייתכן ועורך דין לשעבר ב-SEC לקח חומרי חקירה חסויים איתו כשעזב את הנציבות וסיפק חומרים אלו לחברה אשר קיבלה אותו לעבודה בתפקיד לוביסט.

ליהמן ברדרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מיולי 2007, הפך למוכר בשורט במניות ליהמן ברדרס. הוא האמין כי בית ההשקעות נמצא במצב של הון שלילי, וחשוף ביותר למכשירים פיננסים מסוג CDO אשר לא נרשמו כראוי. הוא אף טען כי הם השתמשו בתעלולים חשבונאים מפוקפקים בדיווחים הכספיים שלהם.

כאשר בית ההשקעות בר סטרנס חולץ בערבות של הפדרל ריזרב בחודש מרץ 2008 ונמכר לקונצרן הבנקאי JPMORGAN CHASE, בית ההשקעות המתחרה ליהמן ברדרס היה במצב שברירי ביותר. סמנכ"ל הכספים של ליהמן הייתה ארין קאלאן, שהוכתרה על ידי "וול סטריט ג'ורנל" כ"אדם ההגון בליהמן". הבעיה הייתה שהיא הועסקה בבית ההשקעות שישה חודשים בלבד וכן שהרקע שלה היה כעורכת דין בתחום המיסים ולא היה לה ניסיון מעשי בפיננסים.

בנאום שנשא בכנס באפריל, החל לדבר בפומבי על פוזיציות השורט כנגד בית ההשקעות. להמן ברדרס פנה לקרן גרינלייט וביקש עותק של הנאום, אשר נשלח אליהם.

במאי 2008, ביצעה מנהלת הכספים קאלאן שיחה פרטית עם איינהורן והאנליסטים שלו. מטרת השיחה עם קאלאן היה לתת לה הזדמנות להסביר את הפערים אותם הוא גילה בין הדוחות האחרונים של הפירמה הפיננסית ובין מה שנידון בכנס של החברה בעקבות פרסום הדוחות.

מאוחר יותר נאמר כי הגב' קאלאן פספסה בכמה מן התשובות לשאלות אותן נשאלה לגבי הערכות שווי הנכסים של ליהמן. כאשר איינהורן פרסם בציבור מאוחר יותר את השיחה, המחיר המתדרדר גם כך של מניית ליהמן קרס עוד יותר. קאלאן פוטרה כעבור מספר שבועות, כאשר בית ההשקעות פרסם דוח גרוע מהצפוי אשר הכיל הפסד של 2.8 מיליארד ברבעון השני.

בית ההשקעות ליהמן ברדרס פשט את הרגל בספטמבר 2008.

מיקרוסופט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 במאי 2011 קרא איינהורן לסטיב באלמר מנכ"ל חברת מיקרוסופט להתפטר מתפקידו לאחר שהחברות אפל ו-IBM עקפו אותה בשווי השוק שלה.

גרין מאונטיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך סתיו 2011 פורסם[3] כי איינהורן מחזיק באמצעות חברתו פוזיציית שורט שנלקחה במחיר כ-80$ על חברת הקפה גרין מאונטיין. בתאריך 09 בנובמבר 2011 החברה פרסמה את דוחות הרבעון השלישי ובהם היא החטיאה את תחזיות האנליסטים וכתוצאה מכך צנחה בכ-35% לשער של 44.1$ בלבד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hugo Lindgren, The Confidence Man, New York Magazine, ‏JUNE 13, 2008
  2. ^ Louise Story, Lehman Battles an Insurgent Investor, New York Times, ‏June 4, 2008
  3. ^ Antoine Gara, Green Mountain Roasted by Einhorn, TheStreet, ‏17 October 2011