בורסה לניירות ערך
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בורסה לניירות ערך הינה שוק מוסדר למסחר במוצרי השקעה.
חברה שניירות הערך שהנפיקה נסחרים בבורסה היא חברה ציבורית. בנוסף נסחרות בבורסה גם אגרות חוב של גופים שאינם חברות, ובפרט אגרות חוב ממשלתיות ועירוניות.
בבורסה לניירות ערך מתקיימים שני שווקים -
- השוק הראשוני הוא שוק ההנפקות, שבו נפגשים הגופים המעוניינים לגייס הון וציבור המשקיעים (המיוצג בעיקר על ידי גופי השקעה).
- השוק המשני הוא המסחר היומי בניירות הערך המונפקים בו נפגשים המשקיעים זה עם זה.
בורסת ניירות הערך המובילה בעולם היא הבורסה לניירות ערך בניו יורק (NYSE). רשומים בה למסחר ניירות ערך של כאלפיים חברות ששווי השוק הכולל שלהן עלה בתחילת 2006 על 16,000 מיליארד דולר.
בישראל הבורסה לניירות ערך בתל אביב היא הבורסה היחידה, ובה רשומית למסחר ניירות ערך של כ-660 חברות עם שווי שוק של כ-730 מיליארד ש"ח.
חברה המעונינת לגייס כסף מהציבור לצורך הרחבת פעילותה, יכולה להנפיק בבורסה מניות, אגרות חוב או שילוב של שניהם.
בהנפקה של מניות, החברה מגייסת הון תמורת מכירת חלק מהבעלות עליה לציבור. בהנפקה של אגרות חוב מגייסת החברה הון תמורת התחייבות להחזירו בתוספת ריבית והצמדה, ושעבוד על נכסי החברה כאמצעי להבטחת החוב.
חברה המעונינת לגייס כסף מפרסמת תשקיף המספק לציבור המשקיעים גילוי נאות אודות החברה, תחומי פעילותה, תוצאותיה הכספיות והסיכונים להם היא נחשפת בפעילותה, וכן אודות ניירות הערך המוצעים לציבור והשימוש שהיא מייעדת לתמורה שתתקבל מהנפקתם.
התשקיף עובר את אישורם של גופים רגולטוריים (בישראל - רשות ניירות ערך) בטרם יתפרסם. לצורך ההנפקה מקובל להשתמש בשרותיהם של חתמים אשר דואגים להפצת ניירות הערך, מעניקים להנפקה חותם של מכובדות ומשמשים רשת ביטחון לחברה המנפיקה כנגד חוסר היענות מצד הציבור.
חברה המנפיקה בבורסה זוכה ביתרונות הבאים :
- בהנפקת מניות - גיוס הון ללא עלויות ריבית ותוך שיפור החוסן הפיננסי.
- העלאת מיצוב החברה והקניית מכובדות לתדמיתה.
- המניות של בעל השליטה מקבלות שעור גבוה יותר של יחס ביטחונות כנגד אשראי.
- בסיס לגיוסי הון נוספים בעתיד.
תוכן עניינים |
[עריכה] מנגנון הבורסה
בורסות לניירות ערך הן ישויות משפטיות, בדרך כלל חברות בע"מ. כדי לשמור על תקינות המסחר נקבע תקנון המפרט את חובות חברי הבורסה, את סדרי המסחר ואת החובות של החברות שניירות הערך שלהם נסחרים בבורסה.
הבורסה גובה עמלות מחברי הבורסה, ואגרות מהחברות שניירותיהן נסחרים בה. חברי הבורסה גובים עמלות מלקוחותיהם עבור ביצוע ההוראות. הבורסה אחראית על תקינות המסחר בה, ועל פרסום שערי ניירות הערך הנסחרים.
הבורסות מפוקחות על ידי רשות ניירות ערך ממשלתית של המדינה שבה הן פועלות. תפקיד רשות ניירות ערך הוא להתקין תקנות אשר יסדירו את ההנפקות והמסחר בבורסות ולאכוף אותן, במטרה לשמור על מסחר הוגן ושקוף, ולהגן על זכויות המשקיעים. רשות ניירות ערך מאשרת את תקנון הבורסה, מכתיבה לחברות שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה איזה מידע עליהן לפרסם למשקיעים ובאיזה אופן, מפקחת על האיתנות הפיננסית של חברי הבורסה, ומנטרת את המסחר על מנת לאתר אירועים חריגים בהם יש חשש לפלילים.
חברי הבורסה אחראים על ביצוע המסחר. הם מקבלים הוראות מלקוחותיהם, מעבירים אותן לזירת המסחר ורושמים את העסקאות.
[עריכה] המסחר בבורסה לניירות ערך
המסחר בבורסה הוא פומבי. הקונים והמוכרים מגישים את הוראות הקנייה והמכירה שלהם דרך חברי הבורסה, והללו מגיעות לזירת המסחר. בזירת המסחר נפגשות ומותאמות הוראות הקנייה והמכירה ואם נמצאת התאמה מתבצעת עסקה. בעסקה מחליפים הקונה והמוכר ניירות ערך תמורת כסף.
[עריכה] שיטות מסחר
- מסחר רב-צדדי- בשיטת מסחר זו נקבע מחיר אחיד שבו מתבצע מספר רב של עסקאות. בין אם במחיר ידוע שנקבע במסחר קודם לכן, או במחיר שהוא תוצאה של מפגש הקונים והמוכרים. בשיטה זו משתמשים בדרך כלל לקביעת מסחר בשערי הפתיחה והנעילה (תחילת וסוף יום המסחר), או כאשר הסחירות בניירות ערך מסוימים נמוכה ונקבע להם רק שער אחד ביום.
- מסחר דו-צדדי- בשיטת מסחר זו נפגשות הוראות הקנייה והמכירה זו עם זו באופן רציף, כך שבכל עת מוצגות הוראת הקנייה בשער הגבוה ביותר (bid) והמכירה בשער הנמוך ביותר (ask או offer). אם מופיעה הוראת קנייה חדשה המתאימה למחיר המכירה מתבצעת עסקה במחיר זה בין הצדדים. כל עסקה עומדת בפני עצמה ויש לה שער משלה. זו השיטה בה נסחרים ניירות הערך ברוב בורסות העולם.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, הבורסה הרשמית במדינת ישראל, משתמשת בשתי שיטות המסחר: במסחר הרב-צדדי סוחרים בשערי הפתיחה והנעילה של ניירות הערך ובמסחר הדו-צדדי סוחרים במהלך יום המסחר.
[עריכה] סליקה
מאחר ועסקאות רבות נקשרות במהלך יום מסחר, ויש להבטיח את כספי המשקיעים, קיים בבורסות מנגנון של סליקה בין חברי הבורסה. בתום יום המסחר ה"שולחן האחורי" (Back Office) של חברי הבורסה מוודא שתמורת כל העסקאות שולמה למוכרים וניירות הערך נמסרו כהלכה לקונים.
[עריכה] התפתחות המסחר בבורסה
בטרם התפתחות המחשוב התנהל המסחר הבורסאי בהכרזות בין נציגים של חברי הבורסה הנקראים מבצעים אשר התרכזו באולם המסחר. הוראות המשקיעים הועברו למבצעים בפתקים - לכל מבצע מהשולחן האחורי שלו, והמבצעים בקריאות ביצעו עסקאות ביניהם.
עם התפתחות הטכנולוגיה הלך המחשב והחליף שלבים אנושיים במהלך המסחר: העברת ההוראות הטלפונית לחבר הבורסה וממנו לזירת המסחר הולכת ומוחלפת על ידי העברת הוראות ממוחשבת. פרסום השערים בהם נקשרו עסקאות הוא מקוון, ומנגנון הסליקה התמחשב. בורסות רבות בעולם הפכו את זירת המסחר עצמה לזירה מקוונת. בזירה מקוונת נפגשות ההוראות מחברי הבורסה במחשב הבורסה ומבוצעות שם עסקאות ללא אולם מסחר.
בורסת נאסדא"ק (NASDAQ) שהחלה לפעול בשנת 1971 בארצות הברית הייתה הבורסה המקוונת הראשונה, והצלחתה שכנעה בורסות רבות בעולם, ובהן הבורסה בתל אביב, להמיר את אולם המסחר בזירה מקוונת. עם זאת בורסת המניות של ניו יורק, שהסחרנים בה אנושיים, נותרה הבורסה המובילה בעולם, ואולם המסחר ההומה שלה ממשיך לשמש רקע לפרשני הבורסה בטלוויזיה.
השתכללות השימוש במחשבים הביאה לכך שתוכנות מחשב תוכננו למסחר עצמאי בבורסות - לזהות מצבי שוק מסוימים ולהעביר הוראות קניה ומכירה בעצמן. המהירות והמכניות של תוכנות המחשב תרמו לכשל השוק של "יום שני השחור" באוקטובר 1987, שבו צללו מדדי המניות בארצות הברית בעשרים אחוזים תוך מספר שעות. עקב כך נקבעו תקנות המגבילות את המסחר באמצעות תוכנות למצבי שוק מסוימים בלבד (Uptick Rule). גם כך בימי מסחר מסוימים הגיע מחזור המסחר של תוכנות מחשב עד כדי מחצית מסך כל המחזור במניות בארצות הברית.
[עריכה] השלכות המסחר הבורסאי
המסחר בבורסה נחשב לאחד המרכזים החשובים והמכריעים של הקפיטליזם, והינו תוצר מובנה של שיטה זו. על-אף שבבורסה לא קיימת החלפה ממשית של סחורות, המתרחש בבורסה משפיע על המתרחש בשאר מגזרי המשק, על ידי הגדרת ושינוי במצב העושר של משקי הבית והשפעה על מצב רוחם הכלכלי.
[עריכה] ביקורת על הבורסה
בבורסה מיוצגות החברות בממד אחד בלבד שלהן - רווחיותן. לרוב ממד זה הוא היחיד או העיקרי המגדיר עבור הסוחרים בבורסה את פעולותיהם.
לדוגמה: לרוב הסוחר בבורסה הקונה מפעל לייצור נעליים, אינו מתעניין בנעליים עצמן, ואינו נדרש להבין בייצור הנעליים. הוא מעוניין אך ורק בעלייה עתידית של שווי המפעל שבבעלותו - ברווח, ומבחינתו עשוי היה המפעל לייצר כל מוצר אחר. כך נוצר ניכור בין בעל ההון לבין מושא קנייתו.
[עריכה] גורמים המשפיעים על מחירי ניירות ערך
כיוון שהמסחר בבורסה פתוח לכלל הציבור, המחירים הנקבעים לניירות הערך הנסחרים בה מושפעים מהלכי הרוח בציבור ומפרשנויות שונות הניתנות להודעות החברות הנסחרות בה. לעתים נוטה החסד לסקטור אחד ולעתים לאחר. לדוגמה - חברות בתחום התחבורה תלויות באופן ישיר באספקת נפט, ועל כן שערי מניותיהן יטו לרדת בתקופות בהן ישנה עלייה במחירי הנפט. בדומה לכך לרוב אירועים של חוסר יציבות מדינית או פוליטית יגרמו לתנודות כלפי מטה בשערי ניירות הערך.
שיעור הריבית נחשב לגורם כלכלי משמעותי המשפיע על מחירי המניות. שיעור ריבית גבוה מהווה תחרות על כספם של המשקיעים ומכביד על רווחיות החברות, ואילו שיעור ריבית נמוך מדרבן את הכלכלה ורווחיות החברות מצד אחד ואת מצב רוח המשקיעים מצד שני.
[עריכה] כשלי שוק בבורסות ניירות ערך
תגובת שרשרת ידועה ברמת המאקרו הינה בועה - לאחר תקופה ארוכה של עליות במחירי המניות, מתחיל תהליך של משוב חיובי בו מניות ממשיכות לעלות במחירן רק משום שמחירן עולה. הצטרפות נרחבת של משקיעים טריים לבורסה אשר שמעו ממכריהם על הרווחים האדירים שהפיקו ממסחר במניות מוסיפה שמן למדורה.
מחירי מניות מסוימות מתנתקים מכל הגיון כלכלי - ניזונים מחלומות מוסיפים המשקיעים לקנות את אותן מניות שעלו יותר מכל משום ש"המניה הזאת רק עולה כל הזמן". כל עוד נמשכת זרימה של כסף לשוק המניות השערים מוסיפים לעלות, ואולם כמות הכסף אינה אינסופית וכאשר נפסקת הזרימה שלו פנימה הבועה מתפוצצת.
מפולת - כשל שוק שמתבטא בירידה חדה ורחבת היקף של המניות השונות בבורסה, המחזקת את עצמה בתהליך בריחה מאסיבית של משקיעים. כשם שבזמן הבועה תאוות הבצע מעוורת את עיני המשקיעים מלהבחין בסיכונים כך בזמן מפולת הפחד מניע אותם למכור את אחזקותיהם במניות בכל מחיר.
מפולת מניות שכזו נחשבת לאחד הגורמים הישירים למשבר הגדול בארצות הברית, וזאת לאחר תקופה ארוכה בה התהליך הנגדי (של השקעות רווחיות והשקעות חוזרות בכל הבורסה), הביא לשאננות רבה בנוגע לעתידם הפרטי והכללי של אזרחי המדינה.
[עריכה] מקור השם "בורסה"
מקור המילה "בורסה" הוא המילה היוונית "בירסה", שמשמעותה "עור" (גם המילה העברית "בורסקאי" - מעבד עורות, מקורה באותה מילה). מאוחר יותר הפכה מילה זו לתיאור שקית מעור עבור ארנק כסף (כך הגיעה גם המילה האנגלית purse, ארנק). מקור השימוש המודרני במילה בורסה החל במאה ה-13 בעיר ברוז', בלגיה, בבית משפחת הסוחרים ון דר בורס. על הבית היה תלוי שלט ועליו צוירו שלושה שקיקי עור, וליד ביתם נהגו להתאסף סוחרים ולעשות עסקים. הסוחרים נהגו לקרוא למקום זה "דלה בורסה" (של בורס). כאשר נפתח מאוחר יותר באנטוורפן, מבנה מיוחד לסחר בינלאומי הוא נקרא בטבעיות "בורסה".
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- חיים לוי, משה סמיט ומרשל סרנת, הבורסה וההשקעה בניירות-ערך, הוצאת שוקן, 1999.
