בורסה לניירות ערך

בורסה לניירות ערך (באנגלית: Stock Exchange) היא גוף המקיים שוק מוסדר למסחר בניירות ערך.

בישראל הבורסה היחידה היא הבורסה לניירות ערך בתל אביב, ובה רשומים למסחר ניירות ערך של כ-600 חברות עם שווי שוק של כ-730 מיליארד ש"ח.

מסך המציג את שערי המניות בבורסת המבורג, אוקטובר 2004

אופי הפעילות בבורסה

ניירות ערך הנסחרים בבורסה יכולים להיות כאלה שהונפקו על ידי תאגידים (בדרך כלל חברות ציבוריות או חברות ממשלתיות ועירוניות) או אגרות חוב שהונפקו על ידי ממשלות ועיריות בעצמן וגם על ידי אנשים פרטיים.

בבורסות לניירות ערך מתקיימים שני שווקים:

• השוק הראשוני הוא שוק ההנפקות, שבו נפגשים הגופים המעוניינים לגייס הון וציבור המשקיעים (המיוצג בעיקר על ידי גופי השקעה).
• השוק המשני הוא השוק בו נערך המסחר היומי בניירות הערך הרשומים בו ובו נפגשים המשקיעים (המוכרים והקונים) זה עם זה.

בורסת ניירות הערך המובילה בעולם היא הבורסה לניירות ערך בניו יורק (NYSE). רשומים בה למסחר ניירות ערך של כאלפיים חברות ששווי השוק הכולל שלהן עלה בתחילת 2006 על 16,000 מיליארד דולר.

חברה המעוניינת לגייס כסף מהציבור לצורך הרחבת פעילותה, יכולה להנפיק בבורסה מניות, אגרות חוב או שילוב של שניהם.

בהנפקה של מניות, החברה מגייסת הון תמורת מכירת חלק מהבעלות עליה לציבור. בהנפקה של אגרות חוב מגייסת החברה הון תמורת התחייבות להחזירו בתוספת ריבית והצמדה, ושעבוד על נכסי החברה כאמצעי להבטחת החוב.

חברה המעוניינת לגייס כסף מפרסמת תשקיף המספק לציבור המשקיעים גילוי נאות אודות החברה, תחומי פעילותה, תוצאותיה הכספיות והסיכונים להם היא נחשפת בפעילותה, וכן אודות ניירות הערך המוצעים לציבור והשימוש שהיא מייעדת לתמורה שתתקבל מהנפקתם.

התשקיף עובר את אישורם של גופים רגולטוריים (בישראל, הרשות לניירות ערך) בטרם יתפרסם. לצורך ההנפקה מקובל להשתמש בשרותיהם של חתמים אשר דואגים להפצת ניירות הערך, מעניקים להנפקה חותם של מכובדות ומשמשים רשת ביטחון לחברה המנפיקה כנגד חוסר היענות מצד הציבור.

חברה המנפיקה בבורסה זוכה ביתרונות הבאים:

• בהנפקת מניות - גיוס הון ללא עלויות ריבית ותוך שיפור החוסן הפיננסי.
• העלאת מיצוב החברה והקניית מכובדות לתדמיתה.
• המניות של בעל השליטה מקבלות שעור גבוה יותר של יחס ביטחונות כנגד אשראי.
• בסיס לגיוסי הון נוספים בעתיד.

מנגנון הבורסה

בורסות לניירות ערך הן ישויות משפטיות, בדרך כלל חברות בע"מ. כדי לשמור על תקינות המסחר נקבע תקנון המפרט את חובות חברי הבורסה, את סדרי המסחר ואת החובות של החברות שניירות הערך שלהם נסחרים בבורסה.

הבורסה גובה עמלות מחברי הבורסה, ואגרות מהחברות שניירותיהן נסחרים בה. חברי הבורסה גובים עמלות מלקוחותיהם עבור ביצוע ההוראות. הבורסה אחראית על תקינות המסחר בה, ועל פרסום שערי ניירות הערך הנסחרים.

הבורסות מפוקחות על ידי רשות ניירות ערך ממשלתית של המדינה שבה הן פועלות. תפקיד רשות ניירות ערך הוא להתקין תקנות אשר יסדירו את ההנפקות והמסחר בבורסות ולאכוף אותן, במטרה לשמור על מסחר הוגן ושקוף, ולהגן על זכויות המשקיעים. רשות ניירות ערך מאשרת את תקנון הבורסה, מכתיבה לחברות שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה איזה מידע עליהן לפרסם למשקיעים ובאיזה אופן, מפקחת על האיתנות הפיננסית של חברי הבורסה, ומנטרת את המסחר על מנת לאתר אירועים חריגים בהם יש חשש לפלילים.

חברי הבורסה אחראים על ביצוע המסחר. הם מקבלים הוראות מלקוחותיהם, מעבירים אותן לזירת המסחר ורושמים את העסקאות.

המסחר בבורסה לניירות ערך

המסחר בבורסה הוא פומבי. הקונים והמוכרים מגישים את הוראות הקנייה והמכירה שלהם דרך חברי הבורסה, והללו מגיעות לזירת המסחר. בזירת המסחר נפגשות ומותאמות הוראות הקנייה והמכירה ואם נמצאת התאמה מתבצעת עסקה. בעסקה מחליפים הקונה והמוכר ניירות ערך תמורת כסף.

שיטות מסחר

• מסחר רב-צדדי - בשיטת מסחר זו נקבע מחיר אחיד שבו מתבצע מספר רב של עסקאות. בין אם במחיר ידוע שנקבע במסחר קודם לכן, או במחיר שהוא תוצאה של מפגש הקונים והמוכרים. בשיטה זו משתמשים בדרך כלל לקביעת מסחר בשערי הפתיחה והנעילה (תחילת וסוף יום המסחר), או כאשר הסחירות בניירות ערך מסוימים נמוכה ונקבע להם רק שער אחד ביום.
• מסחר דו-צדדי - בשיטת מסחר זו נפגשות הוראות הקנייה והמכירה זו עם זו באופן רציף, כך שבכל עת מוצגות הוראת הקנייה בשער הגבוה ביותר (bid) והמכירה בשער הנמוך ביותר (ask או offer). אם מופיעה הוראת קנייה חדשה המתאימה למחיר המכירה מתבצעת עסקה במחיר זה בין הצדדים. כל עסקה עומדת בפני עצמה ויש לה שער משלה. זו השיטה בה נסחרים ניירות הערך ברוב בורסות העולם.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, הבורסה הרשמית במדינת ישראל, משתמשת בשתי שיטות המסחר: במסחר הרב-צדדי סוחרים בשערי הפתיחה והנעילה של ניירות הערך ובמסחר הדו-צדדי סוחרים במהלך יום המסחר.

סליקה

הואיל ועסקאות רבות נקשרות במהלך יום מסחר, ויש להבטיח את כספי המשקיעים, קיים בבורסות מנגנון של סליקה בין חברי הבורסה. הליך הסליקה נועד לוודא שהתמורה על כל העסקאות שולמה למוכרים וניירות הערך נמסרו כהלכה לקונים.

בישראל הסליקה נעשית בתום יום המסחר במנגנון "שולחן האחורי" (Back Office) של חברי הבורסה. החל משנת 2012 יום ערך הסליקה מוגדר כ-T+1 ‏, כלומר יום הסליקה הינו יום העסקים שלאחר ביצוע העסקה. לפיכך, תשלום המתקבל ממכירת נייר ערך יכנס לחשבון המוכר רק ביום העסקים הבא, הסמוך ליום הביצוע.

התפתחות המסחר בבורסה

אולם מסחר בבורסה של ניו יורק

בטרם התפתחות המחשוב התנהל המסחר הבורסאי בהכרזות בין נציגים של חברי הבורסה הנקראים מבצעים אשר התרכזו באולם המסחר. הוראות המשקיעים הועברו למבצעים בפתקים - לכל מבצע מהשולחן האחורי שלו, והמבצעים בקריאות ביצעו עסקאות ביניהם.

עם התפתחות הטכנולוגיה הלך המחשב והחליף שלבים אנושיים במהלך המסחר: העברת ההוראות הטלפונית לחבר הבורסה וממנו לזירת המסחר הולכת ומוחלפת על ידי העברת הוראות ממוחשבת. פרסום השערים בהם נקשרו עסקאות הוא מקוון, ומנגנון הסליקה התמחשב. בורסות רבות בעולם הפכו את זירת המסחר עצמה לזירה מקוונת. בזירה מקוונת נפגשות ההוראות מחברי הבורסה במחשב הבורסה ומבוצעות שם עסקאות ללא אולם מסחר.

בורסת נאסדא"ק (NASDAQ) שהחלה לפעול בשנת 1971 בארצות הברית הייתה הבורסה המקוונת הראשונה, והצלחתה שכנעה בורסות רבות בעולם, ובהן הבורסה בתל אביב, להמיר את אולם המסחר בזירה מקוונת. עם זאת הבורסה לניירות ערך בניו יורק, שהסחרנים בה אנושיים, נותרה הבורסה המובילה בעולם, ואולם המסחר ההומה שלה ממשיך לשמש רקע לפרשני הבורסה בטלוויזיה.

השתכללות השימוש במחשבים הביאה לכך שתוכנות מחשב תוכננו למסחר עצמאי בבורסות - לזהות מצבי שוק מסוימים ולהעביר הוראות קנייה ומכירה בעצמן. המהירות והמכניות של תכנות המחשב תרמו לכשל השוק של "יום שני השחור" באוקטובר 1987, שבו צללו מדדי המניות בארצות הברית בעשרים אחוזים תוך מספר שעות. עקב כך נקבעו תקנות המגבילות את המסחר באמצעות תכנות למצבי שוק מסוימים בלבד (Uptick Rule). גם כך בימי מסחר מסוימים הגיע מחזור המסחר של תכנות מחשב עד כדי מחצית מסך כל המחזור במניות בארצות הברית.

עם מחשוב הבורסות והתקדמותן הטכנולוגית, התפתח בשנים האחרונות גם העיסוק במסחר יומי כמקור לפרנסה. פעמים רבות מהווים רווחים ממסחר יומי תחליף למשכורת ממקום עבודה.

מיסוי המסחר בבורסה

קיימים מספר מודלים למיסוי הבורסה:

• מס מחזור - מס אשר מוטל על ביצוע פעולות בבורסה. יתרונו של מס המחזור הוא בפשטותו, שכן הוא נגבה עם ביצוע הפעולה, ללא קשר לשיקולי רווח או הפסד. מס זה נחשב מס "לא הוגן" שכן הוא קונס את המרבים לבצע פעולות, ללא כל התחשבות ברווח ובהפסד.
• מס רווחי הון - מס אשר מוטל על רווח ממשי שנוצר במסחר בכל פרק זמן (בדרך כלל כשנה). ניתן לקזז מהרווחים שנעשו בעסקאות, הפסדים שנעשו בעיסקאות אחרות.
• מס הכנסה במסגרת חובת דיווח - עבור גופים או מדינות בעלי חובת דיווח, ניתן להכניס את הרווחים מהמסחר בבורסה כחלק מהמאזן הרווחים הכללים, ולשלם מס במסגרת חוקי מס ההכנסה הרגילים.

השלכות המסחר הבורסאי

המסחר בבורסה נחשב לאחד המרכזים החשובים והמכריעים של הקפיטליזם, והינו תוצר מובנה של שיטה זו. על-אף שבבורסה לא קיימת החלפה ממשית של סחורות, המתרחש בבורסה משפיע על המתרחש בשאר מגזרי המשק, על ידי הגדרת ושינוי במצב העושר של משקי הבית והשפעה על מצב רוחם הכלכלי.

בבורסה מיוצגות החברות בממד אחד בלבד שלהן - רווחיותן. לרוב ממד זה הוא היחיד או העיקרי המגדיר עבור הסוחרים בבורסה את פעולותיהם.

גורמים המשפיעים על מחירי ניירות ערך

כיוון שהמסחר בבורסה פתוח לכלל הציבור, המחירים הנקבעים לניירות הערך הנסחרים בה מושפעים מהלכי הרוח בציבור ומפרשנויות שונות הניתנות להודעות החברות הנסחרות בה. לעתים נוטה החסד לסקטור אחד ולעתים לאחר. לדוגמה - חברות בתחום התחבורה תלויות באופן ישיר באספקת נפט, ועל כן שערי מניותיהן יטו לרדת בתקופות בהן ישנה עלייה במחירי הנפט. בדומה לכך לרוב אירועים של חוסר יציבות מדינית או פוליטית יגרמו לתנודות כלפי מטה בשערי ניירות הערך.

שיעור הריבית נחשב לגורם כלכלי משמעותי המשפיע על מחירי המניות. שיעור ריבית גבוה מהווה תחרות על כספם של המשקיעים ומכביד על רווחיות החברות, ואילו שיעור ריבית נמוך מדרבן את הכלכלה ורווחיות החברות מצד אחד ואת מצב רוח המשקיעים מצד שני.

כשלי שוק בבורסות ניירות ערך

תגובת שרשרת ידועה ברמת המאקרו הינה בועה כלכלית - לאחר תקופה ארוכה של עליות במחירי המניות, מתחיל תהליך של משוב חיובי בו מניות ממשיכות לעלות במחירן רק משום שמחירן עולה. הצטרפות נרחבת של משקיעים טריים לבורסה אשר שמעו ממכריהם על הרווחים האדירים שהפיקו ממסחר במניות מוסיפה שמן למדורה.

מחירי מניות מסוימות מתנתקים מכל הגיון כלכלי - ניזונים מחלומות מוסיפים המשקיעים לקנות את אותן מניות שעלו יותר מכל משום ש"המניה הזאת רק עולה כל הזמן". כל עוד נמשכת זרימה של כסף לשוק המניות השערים מוסיפים לעלות, ואולם כמות הכסף אינה אינסופית וכאשר נפסקת הזרימה שלו פנימה הבועה מתפוצצת.

מפולת - כשל שוק שמתבטא בירידה חדה ורחבת היקף של המניות השונות בבורסה, המחזקת את עצמה בתהליך בריחה מאסיבית של משקיעים. כשם שבזמן הבועה תאוות הבצע מעוורת את עיני המשקיעים מלהבחין בסיכונים כך בזמן מפולת הפחד מניע אותם למכור את אחזקותיהם במניות בכל מחיר.

מפולת מניות שכזו נחשבת לאחד הגורמים הישירים למשבר הגדול בארצות הברית, וזאת לאחר תקופה ארוכה בה התהליך הנגדי (של השקעות רווחיות והשקעות חוזרות בכל הבורסה), הביא לשאננות רבה בנוגע לעתידם הפרטי והכללי של אזרחי המדינה.

מקור השם "בורסה"

מקור המילה "בורסה" הוא המילה היוונית "בירסה", שמשמעותה "עור" (גם המילה העברית "בורסקאי" - מעבד עורות, מקורה באותה מילה). מאוחר יותר הפכה מילה זו לתיאור שקית מעור עבור ארנק כסף (כך הגיעה גם המילה האנגלית purse, ארנק).

מקור השימוש המודרני במילה בורסה החל במאה ה-13 בעיר ברוז', בלגיה, בבית משפחת הסוחרים ון דר בורס. על הבית היה תלוי שלט ועליו צוירו שלושה שקיקי עור, וליד ביתם נהגו להתאסף סוחרים ולעשות עסקים. הסוחרים נהגו לקרוא למקום זה "דלה בורסה" (של בורס). כאשר נפתח מאוחר יותר באנטוורפן, מבנה מיוחד לסחר בינלאומי הוא נקרא בטבעיות "בורסה".

שוק שורי ושוק דובי

מקובל לציין עליה עקבית בשערי ניירות הערך בבורסה כ- "שוק שורי" וירידה מתמשכת בשערי ניירות הערך בבורסה כ- "שוק דובי". המונחים האלה הוטבעו במהלך המאה ה-19 בארצות הברית והם קשורים לאופי התנהגות החיות המייצגות את התנהגות השווקים: השור מנגח את יריבו בקרניו בתנועה כלפי מעלה (שוק עולה) ואילו הדוב מכה את יריבו בתנועת כף יד כלפי מטה (שוק יורד).

ראו גם

• הבורסה לניירות ערך בניו יורק
• הבורסה לניירות ערך בתל אביב
• אופציות
• ניתוח טכני
• מוכרים בלבד
• אפקט ינואר
• מסחר אלגוריתמי

לקריאה נוספת

• חיים לוי, משה סמיט ומרשל סרנת, הבורסה וההשקעה בניירות-ערך, הוצאת שוקן, 1999.

קישורים חיצוניים

• בורסה לניירות ערך, באנציקלופדיה ynet