דן מזרחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דן מזרחי
Dan Mizrahi
דן מזרחי
דן מזרחי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 28 בפברואר 1926
בוקרשט, ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בפברואר 2010 (בגיל 83)
בוקרשט, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות בלו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה הלאומית למוזיקה בבוקרשט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת רומנית, עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דן מזרחירומנית: Dan Mizrahi;‏ 28 בפברואר 1926, בוקרשט, – 25 בפברואר 2010, בוקרשט) היה פסנתרן, מלחין ופרופסור למוזיקה, יהודי רומני.

ילדותו ונעוריו ברומניה ובארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

דן מזרחי נולד בשנת 1926 בבוקרשט בירת רומניה כאחד משני ילדיהם של מוסקו מזרחי, בן למשפחה ספרדית ותיקה, וטראן של מלחמת העולם הראשונה, ושל הנריאטה לבית שנפלד, בת למשפחה אשכנזית. סבו מצד האב היו אברהם מזרחי, שען יליד ורנה שהתיישב בבוקרשט בילדותו, פתח חנות ברחוב קרול והתחתן גם הוא עם יהודייה אשכנזיה, לוצ'יה שרה לבית רובינשטיין.[1]

למד פסנתר מגיל 4 ובגיל 9 התקבל באופן חריג כתלמיד בקונסרבטוריון בבוקרשט. בתקופת לימודי בית הספר התיכון ע"ש "ספירו הארט" המשיך ללמוד במקביל גם באקדמיה המלכותית למוזיקה ולאמנות דרמטית. היה תלמידה של אורליה צ'ונקה (Cionca) ועם מוריו נמנו גם מיכאיל אנדריקו ופאוסט ניקולסקו (Nicolescu). בשנת 1940 בהתאם לחוקי הגזע שהונהגו, סולק דן מזרחי מבתי הספר הרומנים בגלל היותו יהודי.

במרץ 1941 הצליח לעלות לארץ ישראל בו זמנית עם דודו, לאון (ניקו) מזרחי, ונשלח ללמוד גינון בבית ספר לחקלאות. לרגל מסיבה בבית הספר כשניגן באקורדיאון משך את תשומת לב הסגל ובעקבות זה התאפשר לו בסתיו אותה שנה להתקבל לאקדמיה למוזיקה בירושלים.[2] שם למד פסנתר, פדגוגיה, צורות מוזיקליות והרמוניה ותולדות המוזיקה. מורו לפסנתר היה אלפרד שרדר, תלמידו של ארתור שנאבל. בשנת 1945 עבר את בחינות הבגרות הבריטיות והחליט לחזור לרומניה, שהייתה משוחררת מזה שנה מהרודנות הצבאית-פאשיסטית.

חייו ופעילותו המוזיקלית ברומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשובו לבוקרשט המשיך את לימודיו בקונסרבטוריון עד סיומם בשנת 1948 בציון ממוצע 10 (מתוך 10). משנת 1946 התחיל קריירה של סוליסט ומשנת 1949 התחיל לעבוד כמורה למוזיקה. אחרי שסולק על ידי השלטונות הקומוניסטים מעבודתו בהוראה, בין השנים 1951 - 1953 נכלא בבית הסוהר ז'ילאווה ונשלח לעבודת פרך במחנה ביקאז בטענה של "חינוך מחדש", בין היתר, כאחד שהיה אשם בהפצת המוזיקה ה"אמריקאית" של ג'ורג' גרשווין.[3] בבית הסוהר ז'ילאווה היה שותף לתא עם הבישוף הקתולי מסאטו מארה, יאנוש שפלר (1887-1952), שאף נפטר בכלא. מזרחי הלחין קטע "אווה מריה" לזכרו.[4] אחרי ששוחרר ממחנה העבודה התקבל שוב כמורה בבית הספר התיכון למוזיקה (כיום ע"ש דינו ליפאטי) בבוקרשט שבו עבד עד שנת 1958. בין השנים 1958–1960 עבד בתיאטרון לאופרטה בבוקרשט, והחל משנת 1969 היה מורה בבית הספר העממי לאמנות. מינואר 1954 התחיל שוב להופיע כסולן. בקונצרטים הראשונים ניגן תחת ניצוחו של סרג'יו קומיסיונה. כפסנתרן הצטיין במיוחד בביצוע כלל היצירות של ג'ורג' גרשווין. מרבית יצירותיו של דן מזרחי הן ווקליות, לידר, רומנסות ומוזיקה קלה אחרת ויצירות מקהלתיות. הוא זכה בפרסים רבים על פעילותו המוזיקלית. בשנים 1975–1984 זכה לפרסים על הלחנת כמה שירים פטריוטיים וצבאיים. אחרי נפילת הקומוניזם זכה 9 פעמים בפרסים בפסטיבל לרומאסות "כריזנטמת הזהב".

מזרחי נפטר בגיל 83 בפברואר 2010 בבוקרשט והובא לקבורה בבית העלמין בלו הספרדי של בוקרשט.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1997 - פרס המבקרים המוזיקליים ע"ש מיכאיל ז'ורה
  • 9 זכיות בפרסים בתחרות לרומאנסות "כריזנטמת הזהב" בטרגובישטה
  • הפרס ע"ש יוסיף סאבה - על מפעל חייו - מטעם הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה
  • 2004 - העיטור להצטיינות בתרבות (Meritul cultural) של רומניה, בדרגת מפקד - על יצירותיו וקידום המוזיקה הרומנית בעולם
  • 2004 - הפרס ע"ש חיים ושרה ינקולוביץ' בחיפה - ישראל

משיריו (לידר ורומאנסות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Floarea dragostei (פרח האהבה) 1976
  • Ca să-ţi fiu pe plac (על מנת שאמצא חן בעינייך) (מילים: הארי נגרין)
  • Acuma ştiu (עכשיו אני יודעת) (מילים: מריאנה דומיטרסקו)
  • Atât de aproape (כל-כך קרוב)
  • Bun venit (ברוך הבא)
  • Care din două (מי מן השתיים?)
  • Cine ştie câştigă
  • Chiot (יללה)
  • Dacă (אילו)
  • Dansul bunicuţei (ריקוד הסבתא)
  • Drum împlinit (דרך שלמה)
  • Împliniri (הגשמות)
  • Iubirea nu o voi pierde (את אהבתי לא אאבד)
  • Nopţilor (הו, לילות)
  • Nostalgii de toamnă (געגועי סתיו)
  • Omule, îţi mulţumesc (בן אדם, אני מודה לך) (מילים:מירצ'ה בלוק)
  • Să mergem mai departe (נלך הלאה)
  • Romanţa toamnei (רומנסת הסתיו) (מילים:טאניה לובינסקו)
  • Spre zări (אל האופקים)
  • Un bob de rouă (טיפה של טל)
  • Uneori (לפעמים)
  • Vers de dragoste (שיר אהבה)
  • Vremea şi noi (הזמן ואנחנו)

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2002 - כלל היצירות לפסנתר מאת גרשווין

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2005 -"Aşa a fost", (כך היה) ספר זכרונות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jewish Witness to a Romanian Century ריאיון עם דן מזרחי ועדים יהודים על החיים ברומניה של פעם]. עמוד 26.
  2. ^ O.Şerban-Pârâu (2006)
  3. ^ Ruth Guttman Ben Zwi (2010)
  4. ^ יאנוש סקה, "על בישופים קדושים של הכנסייה באגן הקרפטים", עמוד 84, הערת שוליים מספר 6. באתר ההונגרי "מגיאר שיון".