דריו גרנדינטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דריו גרנדינטי
לידה 5 במרץ 1959 (בן 65)
רוסאריו, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1976 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • צדפת הכסף לשחקן הטוב ביותר (2018)
  • קונדור הכסף לשחקן הטוב ביותר (1999)
  • פרס אמי הבינלאומי (2012)
  • קונדור הכסף לשחקן הטוב ביותר (2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דריו גרנדינטי, יוני 2009

דריו גרנדינטי (ספרדית: Darío Grandinetti נולד ב-5 במרץ 1959) הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ארגנטינאי, זוכה פרס אמי הבין-לאומי לשחקן הטוב ביותר לשנת 2012 על תפקידו בסדרה "Televisión x la inclusión".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרנדינטי, יליד רוסאריו, ארגנטינה.

את הופעת המשחק הראשונה שלו עשה בתיאטרון ב-1976 במחזה "Equus". את תפקידיו הראשונים בקולנוע קיבל בסרטיו של הבמאי אלחנדרו דורייה; "Darse cuenta" משנת 1984, ו-"Esperando la carroza" משנת 1985.

הופעתו הראשונה בסרט מחוץ לגבולות ארגנטינה הייתה בשנת 1998 בסרט הבוליביאני "El Día que murió el silencio". מאז שיחק במספר רב של סרטים דוברי ספרדית ברחבי אמריקה הלטינית. ב-1999, בעקבות תפקידו בסרט "Sus ojos se cerraron y el mundo sigue andando", זכה בפרס קונדור הכסף הארגנטינאי לשחקן הטוב ביותר. באותה שנה שיחק בין היתר בעונתה החמישית של הטלנובלה המצליחה "קטנטנות" שיצרה כריס מורנה.

בשנת 2002 שיחק בסרט זוכה פרס אוסקר "דבר אליה", מאת הבמאי והתסריטאי פדרו אלמודובר.

בשנת 2011 שיחק בסדרת הדרמה-החברתית הארגנטינאית "Televisión x la inclusión" שעלתה בבכורה ב-12 באוקטובר בערוץ 9. הסדרה בת ה-13 פרקים, עוסקת כל פרק בנושא שונה ומתעמתת עם קונפליקטים הקשורים להדרה חברתית, אפליה, ניצול מיני והטרדה. גרנדינטי שיחק בתפקיד הראשי לצדה של כריסטינה בנגאס; שניהם זכו בפרס אמי הבין-לאומי לשחקן ולשחקנית הטובים ביותר.

בשנת 2014 שיחק בסרטו של דמיאן סיפרון "סיפורים פרועים" אשר היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר ולפרס דקל הזהב בפסטיבל הקולנוע בקאן.

בשנת 2016 חבר לפדרו אלמודובר בסרטו "חולייטה" שגם כתב את התסריט לפי שלושה סיפורים קצרים מאת אליס מונרו.

בשנת 2019 על משחקו בסרט "Rojo", זכה בפרס קונדור הכסף הארגנטינאי לשחקן הטוב ביותר, בפרס צדף הכסף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי סן סבסטיאן.

בשנת 2021 שיחק בסדרת הטלוויזיה הארגנטינאית "מרדונה: חלום מבורך" מבית פריים וידאו; אודות הכדורגלן הארגנטינאי דייגו מראדונה. גרנדיטי גילם את מאמן הכדורגל ססאר לואיס מנוטי.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1980 - "איפה אפשר לאהוב אותך" (Dónde pueda quererte)
  • 1980 - "מיס אנדריאה" (Señorita Andrea) - רוקה
  • 1981 - "מורשת של אהבה" (Herencia de amor) - ריקרדו
  • 1984 - "להבין" (Darse cuenta) - חואן
  • 1985 - "Coraje mamá" - מקסימו
  • 1985 - "Esperando la carroza"
  • 1985 - "לחפש" (La búsqueda) - חואן קרלוס
  • 1986 - "Querido salvaje"
  • 1986 - "Les longs manteaux"
  • 1986 - "ביטחון אישי" (Seguridad personal)
  • 1987 - "Ficciones"
  • 1988 - "הדלתות הקטנות של מר לופז" (Las puertitas del señor López)
  • 1990 - "Primera función"
  • 1990 - "מאה פעמים לא" (Cien veces no debo) - ג'ורג'
  • 1990 - "La pandilla aventurera"
  • 1992 - "הזהב והבוץ" (El oro y el barro)
  • 1992 - "הצד האפל של הלב" (El lado oscuro del corazón) - אוליבריו
  • 1993 - "Apasionada"
  • 1994 - "הבלדה על דונה הלנה" (La balada de Donna Helena)
  • 1994 - "הגברים" (Los machos)
  • 1995 - "Las cosas del querer II" -טוליו
  • 1995 - "No te mueras sin decirme adónde vas" - לאופולדו
  • 1996 - "El dedo en la llaga" - טולוסה
  • 1996 - "Despabílate amor" - ארנסטו
  • 1997 - "Sus ojos se cerraron y el mundo sigue andando" - קרלוס גרדל/רנזו פרנצ'י
  • 1998 - "Fiscales" - איגנסיו קסטילו
  • 1999 - "קטנטנות" (Chiquititas) - חואן מז'ה
  • 1999 - "החובבן" (El amateur) - פקיד עירוני
  • 1999 - "היום שבו מתה השתיקה" (El día que murió el silencio) - אבלרדו
  • 1999 - "Operación Fangio" - חואן מנואל פינג'יו
  • 2001 - " La casa de Tourner"
  • 2001 - "הצד האפל של הלב 2" (El lado oscuro del corazón 2) - אוליבריו
  • 2002 - "דבר אליה" (Hable con ella) - מרקו
  • 2003 - "Ilusión de movimiento"
  • 2003 - "Tiempo de tormenta" - אוסקר
  • 2003 - "Palabras encadenadas" - רמון דיאז
  • 2003 - "El juego de Arcibel"
  • 2003 - "Ciudad del sol" - לואיס
  • 2004 - "El año del diluvio"
  • 2004 - "היציאה הבאה" (Próxima salida) - קרלוס ולמר
  • 2005 - "Segundo asalto" - וידל
  • 2006 - "Algo habrán hecho" - דומינגו פ. סרמיינטו (סדרה דוקומנטרית על ארגנטינה)
  • 2007 - "La carta esférica"
  • 2007 - "Quiéreme" - פנצ'ו
  • 2007 - "De quién es el portaligas?" - נורמן
  • 2008 - "Algo habrán hecho" - האב חואן
  • 2008 - "Sleeping Around" - מרסלו
  • 2008 - "Bodas de Papel" - מיגל
  • 2008 - "El frasco" - פרז
  • 2008 - "Días de mayo" - אבא של לאורה
  • 2010 - "Carne de neón" - צ'ינו
  • 2012-2011- "Televisión x la inclusión" - מריו
  • 2013 - "Matrimonio" - אסטבן
  • 2013 - "בלתי נמנע" (Inevitable) - פביאן
  • 2014 - "סיפורים פרועים" - סלגאדו ׁ(בסיפור "פסטרנק")
  • 2016 - "סוכן חשאי" (Spy Time)
  • 2016 - "חולייטה"
  • 2021 - "מרדונה: חלום מבורך"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דריו גרנדינטי בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.