האי הרד ואיי מקדונלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

_{קואורדינטות: 53°06′0″S 73°31′0″E}

האי הרד ואיי מקדונלד
אתר מורשת עולמית
האי הרד
מדינה	אוסטרליה
הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1997, לפי קריטריונים 8, 9

האי הרד ואיי מקדונלד (באנגלית: Heard Island and the McDonald Islands) הינם איים בלתי מיושבים הממוקמים בדרום האוקיינוס ההודי בין מדגסקר לאנטארקטיקה. האיים מהווים חלק מאוסטרליה מאז 1947.

בשל מספר הרב של כלבי הים והציפורים באי, האיים מהווים שמורת טבע. על אף שאין מתיישבים באי, ניתנה לאי סיומת אינטרנט - hm.

[עריכה] האי הרד

האי הרד הוא אי הררי בשטח של 368 קמ"ר, שהגבוה בהריו הוא פסגת מוסון, הר געש שגובהו 2,745 מטרים. פסגת מוסון היא הגבוהה בהרי אוסטרליה, והר הגעש הפעיל היחיד המצוי בטריטוריות שבשליטת אוסטרליה.

[עריכה] איי מקדונלד

איי מקדונלד הם שלושה איים סלעיים קטנים השוכנים 44 ק"מ מערבית לאיי הרד. שטחם הכולם 2.5 קמ"ר והר הגעש באי מקדונלד שגובהו 230 מטר, התפרץ מספר פעמים מאז שנת 1992 לאחר 75,000 שנים בהן היה רדום.

[עריכה] היסטוריה

האיים נתגלו לראשונה בשנת 1833, וככל הנראה בני אדם לא הגיעו לאי קודם לכן. פיטר קמפ, צייד כלבי ים, גילה את האיים ב-27 בנובמבר 1833 בעת הפלגתו על האונייה "מגנט", בדרכו מקרגואלן אל אנטארקטיקה. רב החובל ג'ון הרד, צייד כלבי ים מארצות הברית, ראה את האיים ב-25 בנובמבר 1853 בעת מסע ציד על האוניה "אוריינטל" בדרכו מבוסטון למלבורן ודיווח על הגילוי (ולכן האי נקרא אל שמו). באותה עת גם רב החובל ויליאם מקדונלד בהפלגה על האוניה "סמאראנג" גילה את איי מקדונלד הקטנים, הסמוכים לאי הרד, ב-4 בינואר 1854 והם קרויים על שמו.

הנחיתה הראשונה על האיים הייתה במרץ 1855 כאשר רב החובל ארסמוס דרווין רוג'רס נחת על האי, ובין השנים 1855 - 1880 שימשו האיים אתר צייד של כלבי ים, עד שאלה נכחדו מן האיים בשנת 1880, והצייד הפסיק. באותה תקופה הרג כלבי הים הביא לאיסוף של מעל 100,000 חביות שמן כלבי ים.

האיים הפכו לשמורת טבע ואתר מורשת עולמית של אונסקו בשנת 1997.