שונית המחסום הגדולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שונית המחסום הגדולה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
GreatBarrierReef-EO.JPG
צילום לוויין של חלק משונית המחסום הגדולה
מדינה Flag of Australia.svg אוסטרליה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1981, לפי קריטריונים 7, 8, 9, 10
מפת מיקום

As-map.png

שונית המחסום הגדולה (אנגלית: Great Barrier Reef) היא מערכת שונית האלמוגים הגדולה ביותר בכדור הארץ, והיא מורכבת מכ-2,900 שוניות נפרדות ומ-900 איים המשתרעים לאורך 2,300 קילומטרים על פני שטח של כ-344,400 קילומטרים רבועים. השונית שוכנת בים האלמוגים, במרחק מה מחוף קווינסלנד שבצפון-מזרח אוסטרליה.

ניתן לצפות בשונית מהחלל החיצון, והיא המבנה הגדול ביותר בכדור הארץ שנבנה על ידי אורגניזמים. מבנה השונית מורכב ונבנה על ידי מיליארד אורגניזמים זעירים הידועים כפוליפי אלמוגים (Coral Polyps). שונית המחסום הגדולה היא בית גידול עבור מגוון ביולוגי נרחב של חיים, והוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1981. רשת CNN הכתירה את השונית כאחד משבעת פלאי תבל הטבעיים. הקרן הלאומית של קווינסלנד העניקה לשונית מעמד של סמל לאומי. ערים רבות לאורך החוף של קווינסלנד מציעות טיולים בסירה לשונית על בסיס יומי. מספר איים יבשתיים משמשים כאיי נופש.

חלק גדול מהשונית זכה להגנה חוקתית והוא נכלל בגבולות הפארק הימי שונית המחסום, דבר המסייע להקטנתה של השפעות האדם, כגון דיג יתר ותיירות. מדי שנה מבקרים בשונית כשני מיליון תיירים בקירוב. על אף שרבים מביקורים אלו מוסדרים, יש מספר אתרים מאוד פופולריים קרוב לחוף שסבלו מנזקי פעילות התיירים. איומים סביבתיים אחרים על השונית והמערכת האקולוגית שלה כוללים את איכות המים הנפגעת ממי נגר, שינויי אקלים המלווים בהלבנת אלמוגים, והתפרצויות מחזוריות של כוכבן קוצני.

אירופאים פגשו בשונית זו לראשונה כאשר החוקר קפטן ג'יימס קוק עלה על שרטון באזור ב-11 ביוני 1770. שונית המחסום הגדולה הייתה ידועה לאבוריג'ינים שנדדו אל היבשת האוסטרלית לפני 40 עד 60 אלף שנה או אף יותר מכך. החלקים העתיקים של השונית מתוארכים ללפני כ-60 אלף שנה.

גאולוגיה וגאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי הרון, אחד מקיז האלמוגים
תמונה של השונית שצולמה ממסוק
סופת הציקלון "לארי"

החל מהקנוזואיקון אוסטרליה נדדה צפונה בשיעור של שבעה סנטימטרים בכל שנה. בתקופה זו התחוללה התרוממות טקטונית באוסטרליה המזרחית, וכתוצאה מכך קו פרשת המים שבקווינסלנד נדד למרחק של 400 קילומטרים בכיוון פנים היבשת. כמו כן, בתקופה זו התרחשו בקווינסלנד מספר התפרצויות געשיות שגרמו ליצירתם של מספר הרי געש וזרמי בזלת. חלק מהבליטות הגרניטיות הללו הפכו בסופו של דבר לאיים גבוהים. שוניות אלמוגים החלו לגדול באגן ים האלמוגים לאחר היווצרותו, אך עד לפני 25 מיליון שנים החלק הצפוני של קווינסלנד היה במים ממוזגים דרומית לאזורים הטרופיים, ולפיכך לא יכל לשמש כבית גידול עבור השוניות.

לשונית המחסום הגדולה יש היסטוריה התפתחותית מורכבת; לאחר שקווינסלנד נסחפה לתוך המים התפתחותה של השונית הושפעה מהתנודיות שלה (גדילה או הצטמקות) שהתרחשה במקביל לשינויים בגובה פני הים. קוטר השוניות הקטנות נע בין 1 לשלושה סנטימטרים בכל שנה, והן גדלו באופן אנכי בקצב של 1 עד 25 סנטימטרים לשנה; אולם, השוניות יכלו להגיע רק לעומק של 150 מטרים בגלל הצורך באור השמש, והן לא יכלו לגדול מעל פני המים.

הקרקע שממנה נוצר המצע של השונית הנוכחית הייתה מישור חוף שנוצר ממשקעים שנסחפו מההרים המחלקים הגדולים ומגבעות גדולות (חלקן היו שרידים של שוניות קדומות‏[1] או הרי געש). לאחר שקווינסלנד נדדה לאזור של מים טרופיים לפני 24 מיליון שנים האלמוגים החלו לשגשג, אך תוך זמן קצר החל להתפתח משטר השקעה שגרם לתהליך בליה בהרים המחלקים הגדולים, וכתוצאה ממנו נוצרו דלתות נהר, משקעים ימיים ומשקעים עכורים, שלא היו מתאימים כמצע לגדילת האלמוגים. גובה פני המים ירד באופן משמעותי לפני כ-10 מיליון שנים, וכתוצאה מכך תהליך ההשקעה התגבר. מצע הגידול של שונית המחסום הגדולה התהווה בצורה כזאת שהוא היה מספיק רחוק מהמשקעים כדי לבטל את השפעתם המעכבת על גדילת האלמוגים. כמו כן, לפני כ-400,000 שנים הייתה תקופת ביניים בין שני עידני קרח שבה גובה פני המים עלה והטמפרטורה שלהם הייתה גבוהה ב-4 מעלות צלזיוס.

חוקרים ממרכז המחקר של השונית מצאו "שלדי" אלמוגים המתוארכים לתקופה של לפני חצי מיליון שנים‏[2]. על סמך הממצאים הללו נטען כי חלקים שלמים מהשונים הנוכחית החלו להיווצר לפני כ-600,000 שנים‏[3]. לפי רשות המחקר של הפארק הימי השונית החיה הנוכחית החלה לצמוח על מצע קדום יותר לפני כ-20,000 שנים. המכון האוסטרלי לאוקיינוגרפיה קיבל את הטענה הזו, וטוען כי השונית הנוכחית החלה לצמוח בסופו של שיא עידן הקרח האחרון. גובה פני המים באותה תקופה היה כ-120 מטרים, והוא עלה מאז. בתקופה שלפני 20,000 שנים ועד לפני 6,000 שנים גובה פני המים עלה בהדרגתיות‏[3], ובמקביל לכך האלמוגים החלו לגדול באזורים הגבוהים יותר של גבעות מישור החוף. כאשר גובה פני המים המשיך לעלות רוב האיים היבשתיים שנוצרו לאורך השנים התמזגו. האלמוגים החלו לשגשג על הגבעות, ובכך ליצור את הקיז והשוניות. לפי הערכתו של מרכז המחקר של הפארק הימי המבנים החיים הנוכחיים של השונית הם בני 6,000 עד 8,000 שנים.

שרידיה של שונית מחסום עתיקה הדומה לשונית המחסום הגדולה נמצאים באזור קימברלי, הנמצא בחלק הצפוני של אוסטרליה המערבית.

האזור בשונית שהוכרז כאתר מורשת עולמית חולק ל-70 אזורים אקולוגיים, מתוכם 30 מוגדרים כאזורי שונית והיתר כאזורים שאינם שונית. בחלק הצפוני של שונית המחסום הגדולה נוצרו שוניות סרט ושוניות דלתה, והם ייחודיים לאזור זה. בשונית המחסום הגדולה אין אטולים, ונדיר למצוא שוניות הצמודות לחלק היבשתי העיקרי.

שוניות החוף מפוזרות על פני מרחק רב, והן נפוצות בעיקר בסמוך לאיים שבחלק הדרומי של שונית המחסום הגדולה. שוניות לגונה נמצאות גם כן בחלק זה, אך חלקן נמצאות גם בסמוך לחוף מפרץ הנסיכה שרלוט שבצפון שונית המחסום. שוניות החרמש נפוצות בעיקר במרכז שונית המחסום הגדולה, והן נמצאות גם בקצה הצפוני של הפארק הימי ובשוניות סוויין. שוניות מישוריות נמצאות בעיקר בקרבת קייפ יורק, מפרץ הנסיכה שרלוט וקיירנס, המצאים בחלק הצפוני ובחלק הדרומי של שונית המחסום הגדולה. רוב האיים הנמצאים בשונית נמצאים מעל שוניות מישוריות‏[4].

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים בשונית המחסום הגדולה הוא אקלים טרופי המושפע מלחץ משווני נמוך בחודשי הקיץ, ומאזור לחץ גבוה סוב-טרופי בחודשי החורף. האקלים מושפע במידה רבה מהיבשת הסמוכה אליו ומהשפעות האוקיינוס. דפוסי הרוח נקבעים לאורך רוב השנה על ידי רוחות הסחר הדרום-מזרחיות. בין ינואר למרץ הרוח נעה מכיוון צפון-מערב בחלק הצפוני של השונית, והיא מושפעת מהחזית הפנים-טרופית של המונסון. כמות המשקעים תלוי במיקום ובזמן. הקיץ היא העונה הרטובה ביותר בגלל השפעות המונסון וסופות הציקלון. במהלך החורף עשויים לרדת גשמים עזים בחלקה הדרומי של השונית.

הטמפרטורה הממוצעת הגבוהה ביותר היא בין 30°C בינואר ל-23°C ביולי, ואילו הנמוכה ביותר היא בין 24°C בינואר ל-18°C ביולי. טמפרטורת פני המים מגיעה לשיאה בפברואר, ולמינימום ביולי.

המערכת האקולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוכב ים כחול על אלמוג אבן
צב ים ירוק בשונית

שונית המחסום הגדולה משמשת כבית גידול עבור מגוון ביולוגי רחב של יצורים חיים, הכוללים מינים פגיעים או בסכנה שחלקם אנדמיים לשונית עצמה. בתחומי השונית תועדו כ-30 מינים של לווייתנאים, דולפינים ופוקניים, כולל לווייתן מינקי, דולפינים מהסוג סוסא, ולווייתן גדול סנפיר. השונית היא גם בית גידול עבור אוכלוסיות גדולות של תחש המשכן.

השונית משמשת כאתר התרבות עבור שישה מינים של צבי ים: צב ים ירוק, צב ים גילדי, צב ים קרני, צב ים חום, Natator depressus וצב ים זיתני. אוכלוסיית צבי הים הירוקים נחלקת לשתי קבוצות השונות זו מזו מבחינה גנטית, הנמצאות בחלק הצפוני ובחלק הדרומי של השונית‏[5]. תחשי המשכן והצבים נמשכים ל-15 מינים של עשבי ים[6], המהווים בית גידול עבור דגים.

תניני הים מתקיימים במנגרובות ובביצות המים המלוחים שעל אזור החוף הסמוך לשונית. אין תצפיות על פעילות קינון, ואוכלוסיית תניני הים בשונית היא מגוונת ולא צפופה. השונית היא גם בית גידול עבור כ-125 מינים של כרישאים, טריגוניים, תריסניתיים וכימראים. בתחומי השונית תועדו כ-5,000 מינים של רכיכות, כולל צדפת ענק ומגוון גדול של חשופיות ים וחרוטיים. בשונית תועדו גם 49 מינים של Syngnathinae (תת-משפחה במחלקת מקריני הסנפיר) ותשעה מינים של סוסוני ים. על האיים שבשונית נמצאו כשבעה מינים של חסרי זנב.

שונית המחסום הגדולה היא אתר קינון או חנייה עבור 215 מינים של עופות (הכוללים 22 מינים של עופות ימיים ו-32 מינים של עופות חוף), ובהם עיטם לבן גחון ושחפית ורדרדת. רוב אתרי הקינון נמצאים על האיים הצפוניים והדרומיים, והם מנוצלים על ידי כ-1.4 עד 1.7 מיליון עופות כדי להתרבות‏[7][8].

איי השונית הם בית גידול עבור כ-2,200 מינים של צמחים, מתוכם שלושה אנדמיים. באיים הצפוניים יש בין 300 ל-350 מינים שהם בדרך כלל עצים, ואילו באיים הדרומיים יש כ-200 מינים שהם בדרך כלל עשבוניים; אזור ויטסאנדיי הוא האזור המגוון ביותר, והוא בית גידול עבור 1,141 מינים. הצמחים השונים מופצים על ידי עופות.

בתחומי השונית ניתן למצוא 17 מינים של נחשי מים, המגיעים לבגרות מינית בתוך שלוש עד ארבע שנים, מאריכים ימים אך עם פוריות נמוכה. נחשי המים נמצאים בעיקר בקרקעית הים, אך המינים הנמצאים על המשקעים הרכים שונים מאלה שנמצאים בשוניות עצמן. נחשי המים חיים במים חמים עד לעומק של 50 מטרים, והם נפוצים יותר בחלק הדרומי של השונית בהשוואה לחלק הצפוני. כל המינים הנמצאים באזור שהוכרז כאתר מורשת עולמית אינם אנדמיים או מצויים בסכנת הכחדה[9].

שונית המחסום הגדולה היא בית גידול עבור למעלה מ-1,500 מינים של דגים, כאשר 49 מינים משריצים בשונית ביצים בכמות גדולה, ו-84 מינים אחרים שוחים באזור, אך משריצים את ביציהם במקום אחר‏[10].

בתחומי השונית תועדו כ-350 מינים של אסצידיות (המשתייכים לתת המערכה מיתרני זנב), שקוטרם הוא בין מילימטר לעשרה סנטימטרים, וכן 300 עד 500 מינים של חיטחביים המשתייכים לקבוצת הרב תאיים האמיתיים.

בשונית המחסום הגדולה ניתן למצוא כ-400 מינים של אלמוגים, הנמנים עם סדרת האלמוגאים והרפיוניתאים, מכונים "אלמוגי אבן" ו"אלמוגים רכים" בהתאמה. רוב המינים הללו משריצים תאי רבייה, מתרבים במחזוריות מתואמת הנשלטת על ידי גובה הטמפרטורה באביב ובקיץ, מחזור הירח, והמחזור היומי. השוניות בחלק הפנימי משריצות בשבוע שלאחר הירח המלא באוקטובר, אך השוניות החיצוניות משריצות בנובמבר ובדצמבר[11]. האלמוגים הרכים מתחלקים ל-36 סוגים. בשונית גדלים כ-500 מינים של אצות, כולל 13 מינים של הסוג Halimeda ממערכת האצות הירוקיות, המפרישים כמויות גדולות של מרבצי סידן פחמתי היוצרים תילים המהווים מיני-מערכות אקולוגיות עצמאיות ברוחב של עד 100 מטרים.

איומים סביבתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמוג אבן שעבר תהליך בליה כתוצאה מהלבנה

האיום המשמעותי ביותר על שונית המחסום הגדולה הוא שינויי אקלים [12]. הלבנת אלמוגים בקנה מידה גדול מתרחשת בין השאר בגלל עלייתה של טמפרטורת המים באוקיינוס, שהתרחשה בקיץ של 1998, 2002 ו-2006[13]. שינויי האקלים משפיעים גם על צורות חיים אחרות בשונית - דגים מסוימים ייאלצו לנדוד למקומות חדשים בגלל טווח הטמפרטורה שבו הם מסוגלים להתקיים, ובכך לגרום לעליית התמותה של עופות ימיים הניזונים מהם. שינויי האקלים עשויים להשפיע גם על אוכלוסיית צבי הים‏[14].

כוכבן קוצני

אחד מהאיומים הנוספים על השונית הוא הזיהום הגורם לירידה באיכות המים. הנהרות הזרומים בצפון-מזרח אוסטרליה מזרימים גורמים מזהמים רבים לשונית במהלך אירועי שיטפון טרופיים, כאשר החוות גורמות לכ-90% מהזיהום‏[15]. כתוצאה מהיקף השימוש של האדם באזור ניקוז המים הסמוך לשונית. איכות המים ירדה בעיקר בגלל משקעים ושיירים כימיים מהחוות, ובגלל אובדן אזורי החוף הלחים, המתפקדים כמסנן טבעי[16]. ההשערה היא כי המנגנון העומד מאחורי איכות מים ירודה המשפיעה על השונית יגרום בסופו של דבר להגברת התחרות על אור וחמצן בקרב האצות[17].

כוכבן קוצני הוא טורף של שוניות אלמוגים הנמצא על הפוליפים האלמוגיים. פרצי פעילות של הכוכבן עשויים לגרום להרס מוחלט של השוניות הקטנות. במחקר שערך מרכז המחקר של הפארק הימי בשנת 2000 התברר כי התפרצות של הכוכבן הקוצני גרמה לאובדן של 66% מכיסוי האלמוגים החיים בשוניות שנבדקו‏[18]. ההשערה היא כי ההתפרצויות מתרחשות במחזוריות טבעית כלשהי, המוחמרת על ידי איכות מים ירודה ודיג יתר של טורפי הכוכבן הקוצני‏[18][19].

דיג יתר של מיני מפתח עשוי לגרום להפרעה במארגז המזון של השונית. השפעות נוספות של הדיג על השונית הן זיהום הנובע מסירות, לכידה לא מכוונת של מינים מסוימים (כגון דולפינים וצבים) והרס בית הגידול על ידי מכמורות, עוגנים ורשתות‏[20]. באמצע שנת 2004 נכנסה לתוקף תקנה שלפיה זכה שליש משטחו של הפארק הימי להגנה חוקתית, כך שחל איסור להוציא ממנו מין כלשהו ללא היתר מפורש.

איומים אחרים על שונית המחסום הגדולה כוללים בין היתר תאונות של ספינות, הצפות נפט, וסופות ציקלון טרופיות.

פעילות האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני מדענים בזמן צלילה למטרות סקר
ספינה עם תחתית מזכוכית

שונית המחסום הגדולה משמשת את האבוריג'ינים ותושבי האיים שבמצר טורס במשך שנים רבות. האבוריג'ינים החלו להתגורר באזור לפני כ-40,000 שנים‏[21], ותושבי מצר טורס לפני כ-10,000 שנים‏[22]. השונית הייתה חלק חשוב בתרבות וברוחניות של הקבוצות הללו.

הספינה האירופית הראשונה שהגיע לשונית הייתה אה"מ אנדוור הבריטית בפיקודו של החוקר ג'יימס קוק, שעלתה על שרטון ב-11 ביוני 1770 וספגה נזקים רבים. הספינה ניצלה לאחר שמשקלה הופחת ככל האפשר והיא הצליחה לשוט בזמן הגאות[23]. תקרית נוספת התרחשה ב-29 באוגוסט 1791 כאשר האנייה "פנדורה" טבעה, וכתוצאה מכך נהרגו 35 נוסעים. מוזיאון קווינסלנד עומד בראש החפירות הארכאולוגיות המתנהלות במקום הטביעה מאז 1983. אולם, כיוון שבשונית אין אטולים לא התבצע בה מחקר כלשהו במהלך המאה ה-19. בתקופה זו נפתחו מספר מכרות גואנו בחלק מאיי השונית, ועל חלק מהאיים נבנו מגדלורים. ועדת שונית המחסום הגדולה הוקמה ב-1922 על מנת לנהל את המחקרים הראשונים שבוצעו במקום.

ניהול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשלת אוסטרליה החליטה להקים את "הפארק הימי שונית המחסום הגדולה" ב-1975, ולהגדיר אילו פעילויות אסור לבצע בתחומי השונית. הפארק מנוהל במשותף על ידי ממשלת קווינסלנד ועל ידי רשות הפארק הימי. הנהלת הפארק נוקטת במגוון פעילויות על מנת לשפר את מצב השימור שלו.

ביולי 2004 נכנסה לתוקף תוכנית חדשה לחלוקת הפארק לאזורים, והיא נחשבה כמקרה מבחן עבור שימורן של מערכות אקולוגיות ימיות‏[24]. החלוקה המחודשת לאזורים הייתה מבוססת על יישום שנוצר על ידי תוכנת מחשב. רמת ההגנה על הפארק הימי שופרה, וגודלם של האזורים המוגנים היה שליש משטח הפארק, לאחר שקודם לכן עמד על 4.5%‏[25]. באותה תקופה שונית המחסום הגדולה הייתה האזור הימי המוגן הגדול ביותר בכדור הארץ, אך בשנת 2006 היא איבדה את המעמד הזה למונומנט הלאומי של איי צפון-מערב הוואי.

בשנת 2006 נערכה בדיקה של חוק הפארק הימי שונית המחסום הגדולה - 1975. חלק מהמלצות הוועדה שבחנה את החוק היו לא לבצע שינוי בגבולות האזורים של השונית עד 2013, ופעם בחמש שנים לפרסם דו"ח ביקורת שבו יפורט מה מצב השימור של השונית, איכות הניהול, והלחצים הסביבתיים.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השונית היא אתר תיירות פופולרי בזכות המגוון הביולוגי העשיר שלה, מתקני האורחים הצפים, ואפשרויות הצלילה, וערים רבות לאורך חוף קווינסלנד מספקות שירותי שיט לשונית. חלק מהאיים היבשתיים וקיז אלמוגיים הפכו לאתרי נופש. שונית המחסום הגדולה היא האזור בעל נפח הפעילות המסחרית הגבוה ביותר, והערכה משנת 2003 קבעה כי התיירות מניבה רווחים של 4 מיליארד דולר אוסטרלי לשנה‏[26], והערכה משנת 2005 קבעה כי מדובר ב-5.1 מיליארד דולר אוסטרלי‏[27]. כשני מיליון אנשים מבקרים בשונית בכל שנה‏[28]. אחת ממטרותיה של הנהלת השונית היא לעודד את התיירות להפוך לתיירות אקולוגית. התשלום היומי הנגבה מהתיירים מיועד למימון פעילות המחקר בשונית, והוא מהווה כחמישית מהכנסותיו של הפארק‏[29].

בשונית יש מספר אפשרויות לטיולי שיט באורכי זמן משתנים, ובכלי שיט שגודלם הוא בין דוגית ליאכטה גדולה. פעילויות פופולריות נוספות הן שיט בסירות שקרקעיתן עשויה מזכוכית לצורך תצפיות תת-ימיות, וטיסה במסוקים. פעילויות פופולריות נוספות הן צלילת שנורקלים וצלילה רגילה.

הנהלת השונית הכינה תוכניות עבור איי קיירנס וויטסאנדיי, שאליהם מגיעים כ-85% מהתיירים המבקרים באזור‏[27]. בנוסף, ההנהלה מטילה הגבלות על נפח התחבורה בשונית‏[27].

ממשלת קווינסלנד מפקחת על תעשיית הדיג בשונית, שמחזור פעילותה השנתי הוא מיליארד דולר אוסטרלי‏[30]. בתעשיית הדיג עובדים כאלפיים אנשים, והדיג משמש למטרות מסחריות, פנאי והשגת מזון.

העבודה הטובה ביותר בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – העבודה הטובה ביותר בעולם (קמפיין)

במהלך ינואר 2009, לשכת התיירות של קווינסלנד השיקה קמפיין תיירותי חדש, אשר נועד לקדם את התיירות לאיי שונית המחסום הגדולה. במסגרת הקמפיין, הזמינה לשכת התיירות אנשים מכל רחבי העולם להגיש מועמדות ל"משרת החלומות", בתור המשגיח של איי השונית. המשרה, אשר זכתה להד נרחב בעיתונות ברחבי העולם ולפרסום מקיף ברשתות התקשורת השונות, כונתה "העבודה הטובה ביותר בעולם" (באנגלית: "The Best Job In The World").

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bell, Peter (1998). AIMS: The First Twenty-five Years. Townsville: Australian Institute of Marine Science. ISBN 9780642322128.
  • Bowen, James; Bowen, Margarita (2002). The Great Barrier Reef : history, science, heritage. Cambridge : Cambridge University Press. ISBN 0521824303.
  • Done, T.J. (1982). "Patterns in the distribution of coral communities across the central Great Barrier Reef". Coral Reefs 1 (2): 95–107. doi:10.1007/BF00301691.
  • Lucas, P.H.C. et al. (1997). The outstanding universal value of the Great Barrier Reef World Heritage Area. Great Barrier Reef Marine Park Authority. ISBN 0642230285.
  • (1993) in Mather, P.; Bennett, I.: A Coral Reef Handbook: A Guide to the Geology, Flora and Fauna of the Great Barrier Reef, 3rd edition, Chipping North: Surrey Beatty & Sons Pty Ltd. ISBN 0949324477.
  • Hopley, David; Smithers, Scott G.; Parnell, Kevin E. (2007). The geomorphology of the Great Barrier Reef : development, diversity, and change. Cambridge : Cambridge University Press, pp. 18. ISBN 0521853028.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Tobin, Barry (1998, revised 2003). How the Great Barrier Reef was formed. Australian Institute of Marine Science. אוחזר ב־2006-11-22.
  2. ^ CRC Reef Research Centre Ltd. What is the Great Barrier Reef?. אוחזר ב־2006-05-28.
  3. ^ 3.0 3.1 Great Barrier Reef Marine Park Authority (2006). A "big picture" view of the Great Barrier Reef (PDF). Reef Facts for Tour Guides. אוחסן מהמקור ב־2007-06-20. אוחזר ב־2007-06-18.
  4. ^ Hopley, David; Smithers, Scott G.; Parnell, Kevin E. (2007). The geomorphology of the Great Barrier Reef : development, diversity, and change. Cambridge : Cambridge University Press, 158-160. ISBN 0521853028. 
  5. ^ Dobbs, Kirstin (2007). Marine turtle and dugong habitats in the Great Barrier Reef Marine Park used to implement biophysical operational principles for the Representative Areas Program. Great Barrier Marine Park Authority. 
  6. ^ CRC Reef Research Centre Ltd. REEF FACTS: Plants and Animals on the Great Barrier Reef. אוחזר ב־2006-07-14.
  7. ^ Great Barrier Reef Marine Park Authority. Environmental status: birds. The State of the Great Barrier Reef Report - latest updates. אוחזר ב־2007-05-23.
  8. ^ Environmental status: birds Condition. The State of the Great Barrier Reef Report - latest updates. אוחזר ב־2007-05-23.
  9. ^ Appendix 2 - Listed Marine Species. Fauna and Flora of the Great Barrier Reef World Heritage Area (2000). אוחזר ב־2007-05-23.
  10. ^ Great Barrier Reef Marine Park Authority. Fish Spawning Aggregation Sites On The Great Barrier Reef.
  11. ^ Great Barrier Reef Marine Park Authority (2006). Information Fact Sheets #20 Coral Spawning (PDF). אוחסן מהמקור ב־2007-06-14. אוחזר ב־2007-05-27.
  12. ^ Rothwell, Don; Stephens, Tim (November 19, 2004). Global climate change, the Great Barrier Reef and our obligations. The National Forum. אוחזר ב־2007-09-26.
    Great Barrier Reef Marine Park Authority. Our changing climate. אוחזר ב־2007-09-26.
  13. ^ Great Barrier Reef Marine Park Authority. Coral Bleaching and Mass Bleaching Events. אוחזר ב־2006-05-30.
  14. ^ Great Barrier Reef Marine Park Authority. Climate change and the Great Barrier Reef. אוחזר ב־2007-03-16.
  15. ^ Coastal water quality (PDF). The State of the Environment Report Queensland 2003. Environment Protection Agency Queensland (2003). אוחסן מהמקור ב־2007-06-14. אוחזר ב־2007-06-07.
  16. ^ Great Barrier Reef Marine Park Authority. Wetlands. אוחזר ב־2007-03-13.
    Brodie, J. (2007). Nutrient management zones in the Great Barrier Reef Catchment: A decision system for zone selection (PDF). Australian Centre for Tropical Freshwater Research. אוחזר ב־2007-06-07.
    Australian Government Productivity Commission (2003). Industries, Land Use and Water Quality in the Great Barrier Reef Catchment - Key Points. אוחזר ב־2006-05-29.
  17. ^ Great Barrier Reef Marine Park Authority (2006). Principal water quality influences on Great Barrier Reef ecosystems. אוחזר ב־2006-10-22.
  18. ^ 18.0 18.1 CRC REEF RESEARCH CENTRE TECHNICAL REPORT No. 32 — Crown-of-thorns starfish(Acanthaster planci) in the central Great Barrier Reef region. Results of fine-scale surveys conducted in 1999-2000.. אוחזר ב־2007-06-07.
  19. ^ CRC Reef Research Centre. Crown-of-thorns starfish on the Great Barrier Reef. אוחזר ב־2006-08-28. (PDF)
  20. ^ CSIRO Marine Research (1998). Environmental Effects of Prawn Trawling. אוחזר ב־2006-05-28.
  21. ^ Great Barrier Reef Marine Park Authority (2006 date). Fact Sheet No. 4 - Aboriginal and Torres Strait Islander People and the Great Barrier Reef Region. אוחסן מהמקור ב־2007-06-14. אוחזר ב־2006-05-28.
  22. ^ Great Barrier Reef Marine Park Authority. reefED - GBR Traditional Owners. אוחזר ב־2006-05-28.
  23. ^ Captain Cook's Journal During the First Voyage Round the World at Project Gutenberg
  24. ^ Great Barrier Reef Marine Park Authority (2003). Zoning Plan 2003. אוחסן מהמקור ב־2006-10-02. אוחזר ב־2006-10-02. (PDF)
  25. ^ World Wildlife Fund Australia. Great Barrier Reef - WWF-Australia. אוחזר ב־2006-11-10.
  26. ^ Great Barrier Reef Marine Park Authority (2003). Summary report of the social and economic impacts of the rezoning of the Great Barrier Reef Marine Park.. אוחסן מהמקור ב־2005-01-31. אוחזר ב־2006-10-19. (PDF)
  27. ^ 27.0 27.1 27.2 Great Barrier Reef Marine Park Authority (2005). Protecting Biodiversity Brochure 2005. אוחזר ב־2006-11-11.
  28. ^ Great Barrier Reef Marine Park Authority. Number of Tourists Visiting The Great Barrier Reef Marine Park. אוחזר ב־2006-10-12.
  29. ^ Great Barrier Reef Marine Park Authority (2005). How is the Money Used?. Onboard - The Tourism Operator's Handbook for the Great Barrier Reef. אוחזר ב־2006-11-11.
  30. ^ Access Economics Pty Ltd (2005). Measuring the economic and financial value of the Great Barrier Reef Marine Park. אוחסן מהמקור ב־2007-06-14. אוחזר ב־2007-03-16. (PDF)


Flag of Australia.svg
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית באוסטרליה

אזור האגמים וילנדרה • אתרי מאובני היונקים בנרקורט וריברסליי • קבוצת איים הלורד האו (אי הלורד האו, פירמידת בול) • בית האופרה של סידניבניין התערוכה המלכותי וגני קרלטוןהאי הרד ואיי מקדונלדהאי מקוואריהאי פרייזרההרים הכחוליםהפארקים הטרופיים הגשומים של קווינסלנדאזור-הפרא הטסמנייערות הגשם גונדוואנה של אוסטרליהמפרץ הכרישיםפארק לאומי אולורו-קאטה ג'וטההפארק הלאומי פורנולולוהפארק הלאומי קקדושונית המחסום הגדולהאתרי הנידונים האוסטרלייםחוף נינגלו

קואורדינטות: 18°17′00″S 147°42′00″E / 18.28333°S 147.70000°E / -18.28333; 147.70000