האקסטזה של תרזה הקדושה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Ecstasy St Theresa SM della Vittoria.jpg
Santa Maria della Vittoria - 6.jpg

"האקסטזה של תרזה הקדושה" (באיטלקית: L' Estasi di Santa Teresa d'Avila) הוא כינויה של קבוצת פסלים שיצר הפסל האיטלקי ג'ובאני לורנצו ברניני בין השנים 1647 - 1652. היצירה נמצאת ב"קפלה קורנרו", בכנסיית סנטה מריה דלה ויטוריה ברומא והיא נחשבת לאחת מיצירות הבארוק הידועות ביותר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את היצירה, שהעבודה עליה נמשכה כ-7 שנים, השלים ברניני בעזרת עוזרים אשר יצרו את הפרטים השונים על פי תוכניתו. ברניני עצמו יצר רק את דמותה של הקדושה הנמצאת במרכז היצירה. ברניני יצר את העבודה בזמן כהונתו של האפיפיור אינוקנטיוס העשירי, תקופה שבה השתחרר ברניני מפטרונותם של משפחת ברבריני, שבשירותה עבד שנים רבות. כאן נשכר ברניני על ידי קרדינל פדריקו קורנרו (Federico Cornaro), לשם תכנון קברו בקפלה שבכנסייה. עלות בניית הקפלה הייתה כ-12,000 סקודו (scudo).

לפני תחילת העבודות הוצגה בקפלה סצנה של פאולוס הקדוש באקסטזה, אולם הקרדינל ביקש להחליף מעמד זה בחיזיון הקשור לקדושה הספרדית ומנהיגת המסדר הכרמליתי תרסה מאווילה (Teresa de Ávila), שהוכרזה כקדושה בשנת 1622.

באוטוביוגרפיה שחיברה, הידועה בשם "חייה של תרזה הקדושה של ישו" (הLa Vida de la Santa Madre Teresa de Jesús), תיארה תרזה חוויית "פילוח הלב" שחוותה, שבה נגלה אליה מלאך מחייך שניקב את ליבה בחנית. בחיבורה היא מתארת את תחושותיה בזמן המעמד: "כאב חודר זה הביא עמו עונג כה רב וכה עז, עד כי לא שאלתי אלא שלא יחדל ולא ייפסק... לא היה זה כאב גופני, אלא כאב רוחני, אף שגם לגוף היה בו חלק, ואפילו חלק נכבד."‏[1]

איקונוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני משפחת קורנרו באחד מתאי התיאטרון בקפלה

תיאור החיזיון בקפלה הוא מורכב ורב-ממדי. במרכז מופיעה תרזה, לובשת בגד העשוי קפלים מרובים, ולצידה מלאך המתואר כנער צעיר עטוי תלתלים, המחזיק חץ עשוי מתכת. שתי דמויות אלו מפוסלות בשיש לבן. פניה של תרזה מביעות שכרון חושים אקסטטי המועצם על ידי תיאור הבגד של תרזה, המבודד אותה מן הסביבה, משקף ומעצים את התיאור החושי שלה. היינריך ולפלין, בתארו את בגדה של תרזה, מוצא כי "המלבוש מעוצב בדרך ששום ניתוח קווי אינו יכול לו. הקו מבצבץ זעיר-שם זעיר-שם, אבל כהרף-עין. אין כאן שום דבר מוצק ונתפש; הכול שרוי בתנועה, מתחלף תמיד".‏[2] מאחורי הדמויות הרכיב ברניני סדרה של קרני אור עשויות ברונזה מוזהבת. ברניני העצים אפקט זה על ידי חלון שהציב בראש הקפלה, המציף את העבודה באור ממשי, בנוסף על האור האלגורי.

החיזיון של תרזה מוצג במעין בימת תיאטרון. משני עבריו מצויים עמודי שיש ירקרקים, בעלי כותרת בסגנון קורינתי. עמודים אלו נושאים גמלון שבור העמוס בתבליטים ובקישוטים אחרים. משני צידיו של החיזיון עוצבו שני תאי תיאטרון ובהם צופים המתבוננים במחזה האלוהי. הדמויות, בני משפחת קורנרו, מתוארות בתבליט נטורליסטיות בבגדים בני התקופה. ברקע דמויות אלו תכנן ברניני חלל אדריכלי פרספקטיבי, המעניק למתבונן הניצב במרכז היצירה, אשליה של חלל גדול יותר. גם בעיצוב פריטים אחרים השתמש ברניני באשליות שונות שנועדו להרחיב את תחושת החלל בקפלה.

התכנון של ברניני הקיף כל פרט ופרט בקפלה וכלל, מלבד הדמויות המפוסלות, גם את העיצוב האדריכלי של הקלפה (העמודים וכדומה), עיטור הקירות בשיש ובציורי קיר המחקים סוגי שיש נוספים בטכניקה של סקו (ציור על גבי טיח יבש), עיצוב פריטי אמנות שימושית לקפלה ועוד. עיצוב כוללני כזה יכול היה להיחשב כיום בגדר "מיצב".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קפלת קורנרו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ התרגום מתוך: פיפר, דיויד ‬(עורך), אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול, כתר, ירושלים, 1984, כרך ג', עמ' 190.
  2. ^ ולפלין, היינריך, מושגי יסוד בתולדות האמנות, מוסד ביאליק, ירושלים, 2003, עמ' 109.