משפחת ברבריני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל המשפחה
ארמון ברבריני ברומא
הקרדינל מפאו ברבריני (אורבנוס השמיני) בגיל 30, ציור מאת קרוואג'ו
טדאו ברבריני

משפחת ברבריניאיטלקית: Barberini) היא משפחת אצולה איטלקית, שצברה כוח והשפעה במאה ה-17. מקורה במשפחת סוחרים מפירנצה שהעבירה את מרכזה לרומא. בעקבות בחירת בן המשפחה, מפאו, לאפיפיור אורבנוס השמיני צברה המשפחה כוח ונכסים רבים. אורבנוס השמיני מינה רבים מבני משפחתו לתפקידים בעיר רומא ובמדינת האפיפיור וכן רכש עבור המשפחה את ארמון ברבריני והכיכר בה הוא ניצב כיכר ברבריני, שניהם עוצבו על ידי ברניני, שהיה רק אחד מהאמנים שאורבנוס השמיני ומשפחת ברבריני היו פטרוניהם. הארמון מאכסן כיום את הגלריה הלאומית האיטלקית לאמנות עתיקה.

מקור המשפחה וההיסטוריה הקדומה שלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המשפחה בעיירה ברברינו ואל ד'אסטה (Barberino Val d'Elsa), והיא היגרה לפירנצה במאה ה-11. קרלו (1488–1566) ואנטוניו (1494–1559) ברבריני היו סוחרי צמר וטקסטיל מצליחים. ב-1537 עזב אנטוניו ברבריני את פירנצה לאחר קרע בין משפחתו ובית מדיצ'י, ששלט בעיר. ב-1559 התנקשו נאמני בית מדיצ'י בחיי אנטוניו. פרנצ'סקו, בן אחיו, בא לרומא בעקבות דודו ורכש משרה כנסייתית. עם מותו ב-1600 הועברו הונו ומעמדו הכנסייתי לידי אחייניו, שאחד מהם היה מפאו.

שם המשפחה היה Tafani שפירושו זבוב הסוסים. מפאו התקין על שלט האצולה של המשפחה דבורים במקום הזבובים‏[1].

מפאו ברבריני ואחריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אורבנוס השמיני

את אחיו אנטוניו מרצ'לו ("אנטוניו הגדול") ושני אחיינים שלו (פרנצ'סקו ו"אנטוניו הקטן") מינה לקרדינלים ואחיין נוסף, טדאו, מונה לנסיך פלסטרינה, לנושא דגל הכנסייה ומושל רומא ומפקד טירת סנטאנג'לו.

עבור מגוריו ומגורי בני משפחתו רכש את ארמון ברבריני המפואר והתקין סביבו את כיכר ברבריני המאופיינת במזרקת טריטון ומזרקת הדבורים (Fontana delle Api) (מעשה ידי ברניני).

אנשי רומא התייחסו לברבריני ומשפחתו כאל נובו רישים ("עשירים חדשים") המאופיינים בטעם המוני ובראוותנות. הם תוארו כעדת דבורים (סמל המשפחה) המגיחה מפירנצה על מנת לינוק את דבשה של רומא. כאשר הורה אורבנוס השמיני להשתמש בארד מן הפנתאון על מנת לפאר את בזיליקת סן פייטרו נטבע הביטוי (בלטינית) quod non fecerunt barbari, fecerunt Barberini ("מה שלא עשו הברברים, עשה הברבריני")‏[2].

ב-1627 השיא אורבנוס השמיני את אחיינו טדאו לאנה, בת למשפחת האצולה הרומאית משפחת קולונה. מנקודה זו ואילך החל מיזוגה של משפחת ברבריני במשפחת קולונה.

ב-1641 עמד מאחורי מלחמתה של קסטרו (נחלה אפיפיורית ליד לאציו) בקואליציה של אודוארדו פארנזה, דוכס פארמה, אותו נידה, שכללה את דוכס ונציה, פירנצה ומודנה. המצור על לאציו והמלחמה, הראשונה בסדרת מלחמות שנמשכו כשמונה שנים (הרבה אחרי מותו של אורבנוס), הסתיימו ב-1644 בלי הכרעה, אך תוך מחיר דמים כבד והרס מוחלט של קסטרו.

המלחמה והפזרנות של האפיפיור והמשפחה, שהיו פטרונים של אמנים ומדענים, שיקעו את מדינת האפיפיור בחובות כבדים. בסוף ימיו של אורבנוס השמיני שולמו 80% מהכנסות המדינה למיסי על החוב הכבד שנטלה. הסובלים הראשיים מן המצב הכלכלי הירוד היו אנשי רומא. לאחר מותו של מפאו נותצו כמה מפסליו בעיר רומא על ידי ההמון.

האפיפיור הבא, אינוקנטיוס העשירי, נקט זמן קצר לאחר תחילת כהונתו צעדים חוקיים בשל אי סדרים כספיים כנגד בני ברבריני. שלושת בני המשפחה המרכזיים, הקרדינלים פרנצ'סקו ואנטוניו וטדאו ברבריני ברחו לפריז, שם מצאו מקלט בחסותו של הקרדינל מאזארן ולואי הארבעה עשר, מלך צרפת. בתגובה, עיקל אינוקנטיוס העשירי את ארמון ברבריני ופרסם בולה אפיפיורית שקובעת כי כל קרדינל שייעדר ממדינת האפיפיור שישה חודשים ללא אישור מהאפיפיור, ייענש בשלילת הבנפיקיום שלו ובסופו של דבר לשלילת מעמד הקרדינל עצמו. עיקול הנכסים נמנע מאוח יותר תוך התערבותה של אשתו של טדאו, אנה קולונה. הסנאט הצרפתי קבע כי צו האפיפיור לא חל בתחומי צרפת, אך אינוקנטיוס לא נכנע עד שמאזארן הודיע על הכנות לפלישה צבאית לאיטליה. לאחר מכן התחממו יחסי האפיפיור וצרפת, ושוקמו באופן מלא ב-1653 כאשר בנו הצעיר של טדאו, מפאו ברבריני, נשא לאישה את אחייניתו של האפיפיור. בנו הבכור, קרלו, מונה לקרדינל. בת אחרת של טדאו, לוקרציה, התחתנה עם דוכס מודנה, בן-ברית של פרנזה במלחמת קסטרו ובכך הושבה היציבות במדינת האפיפיור.

נציג המשפחה החי הבכיר ביותר הוא בנדטו פרנצ'סקו ברבריני, נסיך פלסטרינה (יליד 1961)‏[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

* Leopold von Ranke. History of the popes; their church and state (Volume III). The Colonial Press, 1901. 

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]