אינוקנטיוס העשירי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אינוקנטיוס העשירי
(6 במאי 1574; רומא, מדינת האפיפיור - 7 בינואר 1655; רומא) (בגיל 80)
Diego Velázquez - Portrait of Innocent X - WGA24443.jpg

דיוקנו של אינוקנטיוס העשירי כפי שצויר על ידי דייגו ולסקס
שם בשפת המקור Innocentius X
מדינה מדינת האפיפיור
האפיפיור ה-236
תקופת כהונה 15 בספטמבר 1644 - 7 בינואר 1655 (10 שנים)
הקודם בתפקיד אורבנוס השמיני
הבא בתפקיד אלכסנדר השביעי

אינוקנטיוס העשירילטינית: Innocentius X; ‏6 במאי 15747 בינואר 1655) היה אפיפיור מ-15 בספטמבר 1644 עד ליום מותו ב-7 בינואר 1655.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ברומא כג'ובאני בטיסטה פמפילי (Giovanni Battista Pamphilj) למשפחה שהגיעה מגוביו. למד תאולוגיה ועריכת דין באוניברסיטה האפיפיורית הגרגוריאנית. הוא התקדם בהיררכיה הכנסייתית, וב-1621 שלח אותו גרגוריוס החמישה עשר כנונציו לנאפולי. ב-1626 מינה אותו אורבנוס השמיני לקרדינל ולשגריר הוותיקן בספרד.

לאחר מותו של אורבנוס השמיני, זכה אינוקנטיוס בתמיכת הקרדינלים הספרדים ונבחר לאפיפיור למרות ההתנגדות הקרדינלים הצרפתים. הקרדינל מאזארן, ראש הקבוצה הצרפתית היה יכול להטיל וטו על בחירתו, אולם הוא איחר לקונקלווה והגיע רק לאחר שהסתיימה ההצבעה.‏[1]

אינוקנטיוס התנגד להסכמי שלום וסטפליה לאור הפגיעה החמורה במעמדה של הכנסייה שנבעו מהם, הפקעת שטחים משליטה קתולית והכרה במדינות פרוטסטנטיות כדוגמת הולנד ושבדיה והורדת השפעתה של הדת על שלטונות המדינות באירופה. התנגדותו הייתה ללא הועיל והסכם זה קבע את פני המדיניות באירופה מאז ואילך.

במהלך כהונתו היה אינוקנטיוס נתון להשפעתה של גיסתו אולימפיה מאידלצ'יני (Olimpia Maidalchini) שהואשמה בתאוות בצע, ובעקבותיה נחשבת כל כהונתו כמושחתת.

זמן קצר לאחר תחילת כהונתו, נקט אינוקנטיוס בצעדים חוקיים בשל אי סדרים כספיים נגד משפחת ברבריני (Barberini) - אחת המשפחות החשובות והעשירות ברומא באותה תקופה ומשפחתו של האפיפיור הקודם שזכתה בעת שלטונו לטובות הנאה מפליגות. שלושת בני המשפחה המרכזיים, הקרדינל פרנצ'סקו, אנטוניו וטדאו ברבריני ברחו לפריז, שם מצאו מקלט בחסותו של הקרדינל מאזארן. בתגובה, עיקל אינוקנטיוס את ארמון ברבריני ופרסם בולה אפיפיורית שקובעת כי כל קרדינל שייעדר ממדינת האפיפיור שישה חודשים ללא אישור מהאפיפיור, ייענש בשלילת הבנפיקיום שלו ובסופו של דבר לשלילת מעמד הקרדינל עצמו. הסנאט הצרפתי קבע כי צו האפיפיור לא חל בתחומי צרפת, אך אינוקנטיוס לא נכנע עד שמאזארן הודיע על הכנות לפלישה צבאית לאיטליה. לאחר מכן התחממו יחסי האפיפיור וצרפת, ושוקמו באופן מלא כאשר בנו של טדאו, מפאו ברבריני נשא לאישה את אחייניתו של האפיפיור.

במהלך מלחמת האזרחים האנגלית תמך אינוקנטיוס באירלנד הקתולית למרות התנגדותו של מאזארן, ושלח כנונציו מיוחד לאירלנד את ג'ובאני בטיסטה רינוצ'יני (Giovanni Battista Rinuccini), ארכיבישוף פרמו. רינוצ'יני הגיע לקילקני בראש כוח צבאי ועימו אספקה וכסף לכוחות האיריים, אך הוא נכשל במטרתו כשכוחות הפרלמנט האנגלי גברו על אירלנד והוא חזר לאיטליה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
אורבנוס השמיני
אפיפיור
(רשימה)
הבא:
אלכסנדר השביעי