האקסיומות של קוך
האקסיומות של קוך הם ארבעה קריטריונים שנועדו לקבוע קשר סיבתי בין גורם מיקרוביאלי למחלה כלשהי. האקסיומות גובשו על ידי רוברט קוך ופרדריך לופלר בשנת 1884 ופורסמו על ידי קוך בשנת 1890. קוך עצמו השתמש באקסיומות להסביר את האטיולוגיה של גחלת ושחפת.
בשנות ה-80 של המאה ה-20 גובשה גרסה מולקולרית לאקסיומות של קוך, לביסוס מידת הוויראליות של גנים מיקרוביאלים.[1]
[עריכה] האקסיומות
- חובה על המיקרואורגניזם להימצא בכל האורגניזמים הסובלים מן המחלה, אך לא באורגניזמים בריאים.
- חובה לבודד את המיקרואורגניזם מתוך אורגניזם חולה ולגדלו בתרבית טהורה.
- על המיקרואורגניזם שגודל בתרבית לחולל את המחלה כאשר הוא מוצג לאורגניזם בריא.
- חובה לבודד את המיקרואורגניזם מתוך הנשא הניסיוני ולגלות שהוא זהה למיקרואורגניזם מחולל המחלה המקורי.
[עריכה] הסתייגויות
האקסיומה הראשונה סויגה כבר על ידי קוך עצמו לאחר שגילה נשאים של כולרה ללא תסמינים ולאחר מכן גם של טיפוס הבטן. לאחר מכן התגלה כי נשאים אסימפטומטיים (ללא תסמינים) הם תופעה נפוצה בכל מחלה מדבקת, כגון בווירוסים פוליו, הרפס, HIV והפטיטיס C. דוגמה ספציפית היא וירוס הפוליו שגורם לשיתוק רק בחלק קטן מן הנדבקים, אך הצלחתו של החיסון נגד הווירוס מוכיחה כי הוא אכן הסיבה למחלה.
האקסיומה השלישית מנוסחת באופן בלתי מחייב כי קוך הראה שלא כל מי שנחשף לשחפת או כולרה נדבק במחלה. חוסר ההידבקות יכול לנבוע ממזל; ממערכת החיסון של הנחשף שדחתה בהצלחה את הפתוגן; מחסינות בעקבות חיסון או הידבקות קודמת; מחסינות גנטית כמו אצל החסינות למלריה אצל נשאי הגן לאנמיה חרמשית.
האקסיומה השנייה אף היא מושהית במקרים בהם אין לנו עדיין היכולת הטכנית לבודד את המיקרואוגניזמים בתרבית טהורה.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Falkow S (1988). "Molecular Koch's postulates applied to microbial pathogenicity". Rev. Infect. Dis. 10 (Suppl 2): S274–6. PMID 3055197.
