הארייט ברנס
| ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מקצרמר למובחר" של ויקיפדיה העברית והוא בשלבי כתיבה. הערך הגיע לשלב הסופי של יצירתו, וכותבו מעוניין כעת בהערותיכם ובהשגותיכם בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה! |
|
 | |
| ברנס, בליין גיבסון ורוחות הטירה המכושפת בשנת 2008 | |
| לידה |
20 באוגוסט 1928 סן אנטוניו, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
25 ביולי 2008 (בגיל 79) לוס אנג'לס, ארצות הברית |
| שם לידה | הארייט טאפ |
| לאום | אמריקאי |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה המתודיסטית הדרומית אוניברסיטת ניו מקסיקו |
| תקופת הפעילות | 1953–1986 (כ־33 שנים) |
| פרסים והוקרה |
אגדות דיסני (2000) |
| בן זוג | ויליאם ברנס |
| צאצאים | פאם בארנס-קלייר |
| מספר צאצאים | 1 |
|
www | |
  | |
הארייט ברנס (Harriet Burns) ( 20 באוגוסט 1928 – 25 ביולי 2008) הייתה אמנית ומעצבת אמריקאית' האישה הראשונה שעבדה במחלקת וולט דיסני אימג'ינירינג שבבעלות חברת וולט דיסני, ותפקידה היה עיצוב אטרקציות בדיסנילנד, ביניהן "חדר הטיקי הקסום", "שודדי הקאריביים", "זה עולם קטן" ו"הטירה המכושפת". מעמדה בחברה זיכה אותה בכינוי "הגברת הראשונה של אימג'ינירינג".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיים מוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברנס נולדה בסן אנטוניו וגדלה בסגוין[1], עיר במדינת טקסס שממוקמת בארצות הברית. היא הייתה בגן ילדים בתקופת השפל הגדול, ומפני שלא היו לה משחקים נאלצה ברנס להיות יצירתית וליצור דברים לשחק איתם, כאשר בזכות כך התפתחה היכולת האמנותית שלה[2]. אחרי לימודיה בתיכון, החלה ללמוד אומנות באוניברסיטה המתודיסטית הדרומית, שם קיבלה את התואר הראשון שלה[1]. לאחר מכן היא למדה עיצוב מתקדם באוניברסיטת ניו מקסיקו[3]. בשנת 1951 התחתנה עם ויליאם ברנס, אותו הכירה בלימודים, ובשל כך שינתה את שם משפחתה מטאפ לברנס[2]. בשנת 1952 נולדה ביתם היחידה, פאם[2].
בשנת 1953 עברה המשפחה להוליווד שבלוס אנג'לס[1], על מנת לקדם את חלומו של ויליאם להיות שחקן ותסריטאי[4]. מפני שבעלה לא הצליח בתחום, החלה ברנס לחפש עבודה[2]. בזכות כך שעבדה בעברה על תצוגות בניימן מרקוס, היא הצליחה למצוא עבודה בחברת Dice Display Industries Cooperative Exchange, המתמחה בעיצוב אביזרים, חללי פנים ותפאורות[2]. דרך החברה היא עבדה על האביזרים והתפאורות של תוכנית הטלוויזיה "שעת הקומדיה של קולגייט" בהפקת קולגייט-פלמוליב, כמו כן היא עיצבה חללי פנים ותפאורות למופעי רצפה ובתי מלון בלאס וגאס, ביניהם Dunes[3]. עוד היא עבדה על יצירת יעד התיירות "SkyPark at Santa's Village" שממוקם ליד אגם ארוהד שבדרום קליפורניה[3].
עבודתה בדיסני[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשנודע לברנס בשנת 1955 שחברת וולט דיסני מגייסת עובדים, היא החליטה לעזוב את מקום העבודה שלה וניגשה לראיון עבודה, אף על פי שאמרו לה שלא מגייסים לחברה נשים[2]. אף על פי היותה אישה, ברנס התקבלה לעבוד בחברת וולט דיסני, דבר שלא היה נהוג באותה תקופה[5]. העבודה הראשונה של ברנס בחברה הייתה לצייר תפאורה ואביזרים לתוכנית הטלוויזיה "מועדון מיקי מאוס", כאשר בהמשך היא גם תיאמה את סגנון הצבעים של התצוגה ואף עיצבה ובנתה את "מועדון העכבר" שהופיע בתוכנית[1].
בהמשך היא החלה לעבוד במחלקת וולט דיסני אימג'ינירינג, שנועדה לעצב את האטרקציות שיהיו בפארק השעשועים דיסנילנד[3]. במחלקה היו עוד שני עובדים בנוסף אליה, וואתל רוג'רס ופרד ייגר[3]. ברנס תרמה רבות לפיתוח הפארק, כשהיא יצרה דגמים מיניאטוריים ואף בנתה חלק מהם[3]. בין האטרקציות שנמצאות בפארק שברנס עבדה עליהן נכללות "טירת היפהפייה הנרדמת", "כיכר ניו אורלינס", "הטירה המכושפת", "חדר הטיקי הקסום", "שודדי הקאריביים" ו"זה עולם קטן"[3].
וולט דיסני, מייסד חברת וולט דיסני, התלהב מעבודותיה של ברנס. לפי דבריו של מרטי שקלאר, שהיה סגן נשיא בכיר של הפארקים ואתרי הנופש של חברת וולט דיסני, ברנס הייתה העובדת האהובה על דיסני במחלקה[1]. דיסני שיתף את ברנס בכמה פרקים של התוכנית "עולמו המופלא של דיסני", בה היא הייתה מציגה אטרקציות חדשות שהצטרפו לפארק השעשועים[6].
ברנס נהגה להגיע לעבודה בליבוש חצאית ונעלי עקב, אף על פי שעבדה עם מסורים, מחרטות ומלטשות[1]. על פי שקלאר "התנהגותה הגברית, הטיפוח המושלם והעובדה שהיא אישה במקצוע שנשלט על ידי גברים מייחדים אותה"[1]. מעמדה בחברה זיכה אותה בכינוי "הגברת הראשונה של אימג'ינירינג".
בשנת 1986, לאחר שעבדה בחברה 31 שנים, פרשה ברנס מעבודתה[1]. באותה שנה בעלה נפטר[1]. בשנת 1992 הוקם לכבודה חלון ברחוב הראשי של ארצות הברית[3], כאשר היא האישה הראשונה שקיבלה את מחווה זו[3]. בשנת 2000 היא קיבלה את תואר אגדת דיסני כעובדת "שדמיונה, כישרונה וחלומותיה יצרו את הקסם של דיסני"[1].
מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-25 ביולי 2008, בהיותה בגיל 79, נפטרה ברנס מסיבוכים ממצב לב במרכז הרפואי הכללי של לוס אנג'לס[1]. לאחר פיטרת, בתה היחידה של ברנס, פאם, כתבה ספר ביוגרפי על חייה של אימה, יחד עם ההיסטוריון דון פרי[7]. הספר יצא לאור בשנת 2010 בשם "Walt Disney's First Lady of Imagineering Harriet Burns", והוא "מנציח את מורשתה של הארייט כאגדת דיסני, וגם כחברה ובת משפחה שנגעה בחיי רבים"[8].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הארייט ברנס (באנגלית)
הארייט ברנס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 מרי רורק, First female designer for Walt Disney Imagineering, באתר לוס אנג'לס טיימס, 30 ביולי 2008
- ^ 1 2 3 4 5 6 צ'לסי קלייר, Important Women in Disney History: Harriet Burns, באתר Walt Disney Family Museum, 27 במרץ 2012
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 פאט ספרשטיין, Disney Imagineer Harriet Burns dies, באתר וראייטי, 28 ביולי 2008
- ^ אלכס רייף, Event Recap: Disney Legend Harriet Burns’ Daughter and Granddaughter Share Rare Photos and Stories During WDFM Event, באתר Laughing Place, 27 בינואר 2021
- ^ מערכת ביזאר, "נשים אינן עושות עבודה יצירתית למסך": מכתב הדחייה של דיסני מ-1938, באתר רשת 13, 7 במרץ 2024
- ^ הארייט ברנס, באתר Find a Grave
- ^ דידייר גז, Interview with Author Don Peri, בבלוג DISNEY HISTORY, 3 בספטמבר 2009
- ^ דידייר גז, Interview with Author Pam Burns-Clair, בבלוג DISNEY HISTORY, 7 בספטמבר 2009