דיסנילנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פארקים ואתרי נופש של חברת וולט דיסני
Disneyland Park.jpg
Sleeping Beauty Castle DLR.jpg
טירת היפהפייה הנרדמת מקושטת לרגל
חגיגות ה-50 להקמת הפארק בשנת 2005.
דיסנילנד
מיקום אנהיים, קליפורניה, ארצות הברית
תאריך הפתיחה 17 ביולי 1955
אתר נופש אתר הנופש דיסנילנד
תמה ממלכת הקסם
מפעיל חברת וולט דיסני
אתר דיסנילנד

דיסנילנדאנגלית: Disneyland) הוא פארק שעשועים באנהיים, קליפורניה שבארצות הברית. האתר בבעלות ובניהולה של חברת וולט דיסני, והוקם ביוזמתו ועל פי רעיונו של וולט דיסני.

מאז פתיחת הפארק ב-17 ביולי 1955 ביקרו בפארק למעלה מ- 650 מיליון מבקרים.

הרעיון ובניית הפארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולט דיסני מעיין בתוכניות של דיסנילנד, בשנת 1954.
דיסנילנד ביום הפתיחה
הפארק בשנת 1963. טרם נבנו מתקני שודדי הקאריביים והבית רדוף הרוחות (אף שחזיתו כבר הוקמה ונראית בתמונה).

כאשר רעיון הקמת הפארק צץ במוחו של וולט דיסני, היו כבר וולט ורוי דיסני הבעלים של אחת מחברות הפקות הסרטים המוצלחות ביותר בהוליווד.

דיסני שאף ליצור פארק שעשועים לכל המשפחה אשר ידמה לקרקס נודד, ובלי האלמנטים השליליים שיש לפעמים לקרנבל נודד. המטרה שלו הייתה להקים פארק בו ייהנו הן המבוגרים והן הילדים - ולא רק ילדים, כפי שהיה בקרנבלים עד כה.

הרבה אנשים ביקרו עד אז באולפני וולט דיסני והם כתבו לוולט ואמרו לו שהם מעוניינים לפגוש את הדמויות שמופיעות בסרטים שלו - בייחוד הסרטים המצוירים.

הרעיון המקורי של וולט דיסני היה בניית פארק שעשועים בשטח אולפני הסרטים בו יוכלו המבקרים להצטלם עם פסלים של הדמויות המצוירות. בהמשך חשב להוסיף לאתר גם נסיעה בסירה ואטרקציות נוספות.

דיסני התרשם מאוד מגני טיבולי שניבנו בקופנהגן בשנת 1843, וכן מפארק שעשועים בשם "גן האגדות" שנבנה באוקלנד, קליפורניה בשנת 1950.

בהתייעצות עם מומחים מאוניברסיטת סטנפורד התברר לדיסני כי הביקוש לפארק יהיה גדול ביותר, ושטח בקרבת האולפנים לא יספיק. מסיבה זו נרכש שטח נרחב באנהיים, קליפורניה, דרומית ללוס אנג'לס.

במשך חמש שנים עבד דיסני על הרעיון של הפארק והקים חברת בת בשם WED מיזמים לבנות את הפארק. כאשר תיאר את הפארק להרברט ריימן על מנת שריימן יצייר את הפארק במטרה להציג את הציורים לבנק אמריקה על מנת להשיג מימון להקמתו, אמר לו דיסני:

אני רוצה שזה לא יראה כמו שום דבר אחר בעולם, ואני רוצה שתקיף את זה רכבת.

– ‏‏‏[1]

עבודות ההקמה החלו ב-18 ביולי 1954, ועלות ההקמה - 17 מיליון דולרים עבור השלב הראשוני של הפארק. העבודות נמשכו 364 ימים.

יום הפתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום הפתיחה אירע ב-17 ביולי 1955. האירוע צולם לטלוויזיה ושודר בכל ארצות הברית. הקריינים היו ידידיו של וולט דיסני: ארט לינקלטר, בוב קמינגס ורונלד רייגן.

יום הפתיחה לא עבר כשורה- הפארק היה מלא מבקרים מעבר ליכולתו. אף שהפתיחה הייתה אירוע למוזמנים בלבד זויפו רבות מההזמנות ונכנסו אנשים שלא הוזמנו. הטמפרטורות היו גבוהות מאוד - כ- 38 מעלות צלזיוס, ובשל שביתת השרברבים התייבשו רבות מהבירזיות ולא ניתן היה לתקן אותן.

בשל העובדה שלא הספיקו לסיים את בניית המדרכות עד יום לפני הפתיחה הייתה הזפת שעל המדרכות עדיין רכה, וחלק מהמבקרים נתקעו. דליפת גז סגרה חלק מהאטרקציות, והתורים היו ארוכים ביותר בשל העומס.

העיתונות פרסמה ביקורת כה גרועה של הפארק, עד שוולט דיסני נאלץ להזמין את העיתונאים ליום פתיחה נוסף על מנת שבאמת יוכלו ליהנות מהפארק ולפרסם ביקורות אמיתיות.

וולט כינה את יום הפתיחה - "יום ראשון השחור".

מפארק שעשועים לאתר נופש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה בנייה נרחבת באזור הפארק ההופך למעשה את הפארק מפארק שעשועים לאתר נופש. חברת וולט דיסני רכשה אדמות רבות מסביב לפארק, בה שכנו בעיקר מוטלים ומלונות זולים, ובנתה במקום מספר מלונות, ובהם מלון קליפורניה הגדול. כמו כן נבנו אטרקציות חדשות בפארק, ורבות מהאטרקציות הישנות והמיושנות נסגרו, חלק מהחנויות הוחלפו והבניינים של הפארק שופצו.

מבנה הפארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק בנוי במבנה של כוכב, כאשר הכניסה היא דרך הרחוב הראשי של ארצות הברית המוביל למרכז הפארק, ממנו ניתן להגיע לארצות השונות. במרכז הפארק נמצאת טירת היפהפייה הנרדמת המשמשת סימלו של הפארק. הטירה נבנתה בהשראת טירת נוישוונשטיין שבבווריה, והושלמה לפתיחת הפארק. בחזית הטירה גשר מתרומם עובד (שהופעל פעמיים בלבד - ביום פתיחת הפארק ובשנות ה-80 בתום שיפוץ ארץ ההרפתקאות).

הרחוב הראשי של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק זה של דיסנילנד מדמה רחוב ראשי בעיירה קטנה בארצות הברית בתחילת המאה ה- 20 או סוף המאה ה-19. הרחוב מדמה את הרחוב בעיירה מרקליין שבמדינת מיזורי, בשנת 1901 - העיירה בה נולד דיסני בשנת לידתו‏‏‏[2].

הרחוב נראה כרחוב שבשני צדדיו בניינים בני שתי קומות, אולם הדבר הינו אשליה אופטית המושגת באמצעות משחקי פרספקטיבה וגובה הבניינים נמוך יותר. הסיבה לאשליה זו - אם היו הבניינים באמת בני שני קומות הם היו גורמים לטירת היפהפייה הנרדמת להיראות נמוכה יותר.

וולט דיסני עצמו התגורר בדירה ברחוב זה (הדירה אינה פתוחה למבקרים).

ארץ ההרפתקאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארץ ההרפתקאות הינה ניסיון לבנות יישוב ספר באחד הג'ונגלים של אסיה או אפריקה. נמצאות בה מספר אטרקציות כגון שודדי הקאריביים והעץ של טרזן.

ארץ המערב הפרוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארץ המערב הפרוע ("Frontierland") הינה ישוב ספר במערב האמריקאי. לדברי וולט דיסני ארץ זו נועדה להגביר את תחושת הגאווה האמריקנית בחלוצים האמריקנים שהקימו את ארצות הברית, ולתת למבקרים תחושה שהם חיים באותה תקופה של חלוציות.

ארץ האגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארץ האגדות הינה ניסיון של וולט דיסני ליצור מקום בו מבוגרים וילדים כאחד יוכלו להיכנס לסיפורי האגדות שעד אז רק דימיינו - כגון לעוף מעל לונדון יחד עם פיטר פן או לטייל עם עליסה בארץ הפלאות.

במקורה נבנתה ארץ האגדות בסגנון של עיר ימי ביניימית, אבל בשיפוץ שנערך בשנת 1983 הפכה לכפר בסגנון טירולי.


כיוון שוולט דיסני חשב שלא ייתכן פארק שעשועים בלא קרוסלה, הובאה קרוסלה מקנדה ומוקמה כאן כ"קרוסלה של המלך ארתור".

ארץ המחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי שוולט דיסני אמר: "המחר הוא עידן נפלא. מדעננו פותחים היום את שעריו של עידן החלל, והשגיו ישפרו את חיי ילדנו והדורות הבאים. ארץ המחר תוכננה לתת למבקרים להשתתף בהרפתקאות שהם דוגמה של איך המחר ייראה."

וולט דיסני לא היה מרוצה ממבניה של ארץ המחר, והיא עברה שיפוץ נרחב ב- 1967.

שיפוץ נוסף נערך ב- 1998 ונתן לארץ המחר מראה מיושן במטרה ליצור עולם שידמה לעולם העתיד כפי שדימה אותו ז'ול ורן בסוף המאה ה- 19.

כיכר ניו אורלינס[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הבית רדוף הרוחות" בכיכר ניו אורלינס - בנוי בסגנון של בית אחוזה דרומי

כיכר ניו אורלינס הייתה התוספת האחרונה לדיסנילנד שנעשתה בחייו של וולט דיסני. הכיכר נפתחה בשנת 1966, תוך ניסיון לתפוס את הרוח והטעם של רחוב בורבון בניו אורלינס.

בכיכר ניו אורלינס נמצא "מועדון 33" - מועדון אקסקלוסיבי הסגור לקהל הרחב. המועדון נמצא מעל "מסעדת הביצה הכחולה" ("Blue Bayou Restaurant") והכניסה אליו היא לחברים בלבד. עלות החברות - בין 7,500 - 10,000 דולרים לשנה. רשימת ההמתנה לכניסה למועדון אורכת למעלה מ- 10 שנים. המועדון הינו המקום היחיד בדיסנילנד בו נמכרים משקאות אלכוהוליים.

ארץ הדובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארץ זו נקראה "ארץ הדובים" ("Bear Country"), כאשר הוקמה ב- 1972. השם שונה ל"ארץ החיות הקטנות" - "Critter Country" בשנת 1988. הארץ באה להציג את החיות שהשתתפו בסרט המצויר "שירת הדרום" משנת 1946.

עירו של מיקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיר ההנפשה של מיקי

ארץ זו נפתחה בשנת 1993 ונקראה "טונטאון" - "עיר המצוירים" בסגנון העיר של הדמויות המצוירות מהסרט משנת 1988 "מי הפליל את רוג'ר רביט".

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולט דיסני תמיד התעניין בתחבורה ובחידושיה, ועניין מיוחד היה לו בתחום הרכבות. דיסני אף בנה רכבת קיטור קטנה בחצר ביתו. לכן יש בפארק אמצעי תחבורה רבים ושונים זה מזה.

רכבת דיסנילנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

את דיסנילנד מקיפה רכבת הקרויה "הרכבת של דיסנילנד וסנטה פה". כל הרכבות בדיסנילנד מצוידות במנוע דיזל, שהוא פחות מזהם (אך יותר יקר) מפחם.

במקור נסעו שתי רכבות בכיוונים מנוגדים סביב הפארק, כאשר בכל פעם רכבת אחת חיכתה בתחנה הראשית שברחוב ארצות הברית עד שהשנייה חלפה על פניה. דבר זה הופסק משיקולי בטיחות - וכעת נוסעות הרכבות בכיוון אחד בלבד - עם כיוון השעון סביב הפארק.

לרכבת חמישה קרונות והנוסעים יושבים עם הפנים לכיוון פנים הפארק (במקור ישבו הנוסעים עם הפנים קדימה, אולם הדבר שונה במהלך השנים). בשנת 2004 עברה הרכבת שיפוץ מקיף שנמשך כשלוש שנים.

קטרי הרכבת המקוריים נבנו על ידי חברת וולט דיסני. מאוחר יותר נרכשו קרונות נוספים.

המונורייל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונורייל מעל הלאגונה בה צוללת הצוללת של קפטן נמו

מערכת המונורייל הייחודית של דיסנילנד הותקנה בשנת 1959 על ידי חברת אולווג. המסילה לא שונתה מאז שנת 1961 ועד היום. המערכת מסיעה נוסעים בין שתי תחנות - האחר בתוך הפארק בעולם המחר, והשנייה מחוץ לפארק. במקור הייתה ממוקמת התחנה השנייה במלון דיסני, אולם כיום (לאחר שינוי קצר של התוואי בשנת 2001) היא ממוקמת במרכז הקניות של דיסני. אורך המסילה 4 ק"מ והיא עוברת דרך הפארק.

שלוש רכבות נמצאות כיום בפעולה - האדומה, הכחולה והסגולה. הרכבת הרביעית - הכתומה נשלחה לברבנק למחלקת ההנדסה של חברת וולט דיסני כדי שתפורק וילמדו כיצד היא בנויה וכך יוכלו לבנות רכבות נוספות. זאת מאחר שהחברה שבנתה את הרכבות - אולווג - אינה פועלת כיום.

דעת הקהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שינויים נעשו באטרקציות במהלך השנים משיקולים של דעת קהל או "תקינות פוליטית" ("political correctness"). כך למשל ב"שודדי הקריביים" נהג אחד משודדי הים לרדוף אחרי אחת הנשים שמבט של זימה שפוך על פניו. כיום מוסבר מרדף זה בכך שהוא שולח יד למגש של אוכל שמחזיקה אותה אישה (ובהתאם נוסף המגש). האינדיאנים שנהגו לשרוף את הבקתה של המתיישבים ב"נהרות אמריקה" כבר אינם שורפים אותה - וגם המתיישבים שבעבר החזיקו רובים אינם מחזיקים כלי נשק בידיהם. המדריכים המובילים את המטיילים באזור זה נהגו להסביר את שריפה הבקתה בהתנהגות שיכורה של אחד המתיישבים, וכיום הבקתה אינה עולה יותר באש.

מוות של מבקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך 50 השנים בהם הפארק פעיל נהרגו בפארק תשעה מבקרים ועובדת אחת. מספר רב יותר של מבקרים נפצעו, כמפורט מטה. שבעה מתוך עשרה מקרי המוות מקורם בהתנהגות רשלנית של המבקרים ולא באשמה של הפארק או צוות הפארק:

  • ב-1964 מארק מייפלס, בן 15 מלונג ביץ', קליפורניה, מת לאחר שנעמד ברכבת ההרים ונפל ממנה בעת שפנתה.
  • ב-1966, תומאס גאי קליוולנד, בן 19 מנורת'רידג', קליפורניה, נהרג מפגיעה במונורייל. קליוולנד טיפס על המסילה בניסיון להתגנב לפארק מבלי לשלם עבור כרטיס הכניסה.
  • ב-1967, ריקי לי ימה, בן 17, מהות'ורן, קליפורניה, נהרג כאשר ניסה לקפוץ מרכבת אחת לרכבת חולפת שנייה.
  • ב-1973, בוגדן דלורוט, בן 18 מברוקלין, ניו יורק נהרג בטביעה כאשר ניסה לשחות במי "נהרות אמריקה".
  • ב-1974, עובדת בשם דבורה גיילי סטון, בת 19, מסנטה אנה, קליפורניה נהרגה כאשר נמחצה למוות מקיר נע באטרקציה. היא עמדה במקום בו לא הייתה אמורה לעמוד. כלקח מתאונה זו שונו קירות האטרקציה וכיום הם ישברו במצב זה במקום להזיק לעובד.
  • ב-1980, הררדו גונזלס, מסן דייגו, קליפורניה, נהרג כאשר ניסה לקפוץ מרכבת אחת לרכבת חולפת שנייה.
  • ב-1983, פיליפ סטרוגן, בן 18 מאלבקרקי, ניו מקסיקו נהרג כאשר ניסה לחצות את "נהרות אמריקה" בסירת גומי.
  • ב-1984, דול רגן ינג, בת 48, מפרימונט, קליפורניה נהרגה כאשר שיחררה את חגורת הבטיחות ונפלה מרכבת הרים.
  • ב-26 בדצמבר 1998, נפל מוט ברזל על אוניית המפרש "קולומביה" ופגע בראשם של שלושה נוסעים. אחד מהם, לאון פי דוסון, בן ה-33, מדובל, וושינגטון מת מהפציעה.
  • ב-5 בספטמבר 2003, מרסלו תורס בן ה-22 מגרדנה, קליפורניה נפטר לאחר שנפגע מרכבת הרים שהתדרדרה בשל תחזוקה לקויה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארצות השונות בפארקי דיסני

הרחוב הראשי של ארצות הבריתארץ הפנטזיהארץ המחרארץ המערב הפרועארץ ההרפתקאותכיכר ניו אורלינסכיכר החירותעיר ההנפשה של מיקיארץ החיות הקטנות