הדיוויזיה ה-87 (ארצות הברית)
 | |
| תג הכתף של הדיוויזיה | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית |
| שיוך |
 צבא ארצות הברית |
| סוג | דיוויזיה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
1917 1921 1946 1993 201 – 1919 1945 1954 2015 פעילה (כשנתיים) |
| מלחמות |
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה |
הדיוויזיה ה-87 (באנגלית: 87th Infantry Division) היא דיוויזיה של צבא ארצות הברית שלחמה במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדיוויזיה ה-87 הופעלה רשמית ב-25 באוגוסט 1917, ארבעה חודשים לאחר הכניסה האמריקנית למלחמת העולם הראשונה בארקנסו, אולם היא לא הספיקה להשתתף במלחמה. הדיוויזיה הורכבה מהבריגדה ה-173 שהורכבה מהרגימנטים ה-345 וה-346, ומהבריגדה ה-174 שהורכבה מהרגימנטים ה-347 וה-348. הדיוויזיה ה-87 הושבתה במאי 1919, לאחר סיום המלחמה.
בין המלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדיוויזיה הוקמה מחדש בצבא המילואים ב-24 ביוני 1921 והוקצתה למדינות אלבמה, לואיזיאנה ומיסיסיפי.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדיוויזיה הופעלה ב-24 בדצמבר 1942 במחנה מקיין, מיסיסיפי. הדיוויזיה הורכבה מהרגימנטים ה-345, ה-346 וה-347. דיוויזיית הרגלים ה-87 הגיעה לסקוטלנד ב-22 באוקטובר 1944 והתאמנה באנגליה ב-23 באוקטובר-30 בנובמבר. לאחר מכן נחתה בצרפת ב-1–3 בדצמבר, ועברה למץ, שם, ב-8 בדצמבר, היא נכנסה לפעולה וכבשה את Fort Driant. לאחר מכן עברה הדיוויזיה לסביבת גרוס-רדרכינג ליד גבול סאר - גרמניה ב-10 בדצמבר וכבשה את רימלינג, אוברגאיילבאך וגיידרקירך.
הדיוויזיה ה-87 עברה לגרמניה כאשר, ב-16 בדצמבר 1944, פתח הפילדמרשל הגרמני גרד פון רונדשטט במתקפה שלו ביער הארדנים (הקרב על הבליטה). הדיוויזיה הושמה בעתודת SHAEF, ולאחר מכן הושלכה לקרב הבליטה בבלגיה ב-29 בדצמבר. בקרבות מול הגרמנים היא כבשה את מוירסי ב-30 בדצמבר ואת רמיין ב-31 בדצמבר. ב-2 בינואר 1945, היא כבשה את ג'רימונט, ב-10 בינואר את תיל, והגיעה ל-Ourthe ב-13 בינואר. ב-15 בינואר 1945 עברה הדיוויזיה ללוקסמבורג כדי להחליף את דיוויזיית הרגלים ה-4 לאורך הסאואר וכבשה את וסרביליג ב-23 בינואר. הדיוויזיה ה-87 עברה לקרבת סנט וית' ב-28 בינואר, ותקפה וכבש את שלירבך, סלץ והוגדן עד סוף החודש. לאחר נפילת נוינדורף ב-9 בפברואר, החלה הדיוויזיה להתגונן עד ה-26 בפברואר, כאשר אורמונט והאלשלאג נלקחו בהתקפות לילה. הדיוויזיה חצתה את נהר הקיל ב-6 במרץ, כבשה את דונלדורף ב-8 במרץ, ולאחר מנוחה קצרה, חזרה ללחימה ב-13 במרץ 1945, חצתה את המוזל ב-16 במרץ ותפסה את קובלנץ ב-18–19 במרץ. הדיוויזיה חצתה את הריין ב-25–26 במרץ, למרות התנגדות עזה, חיזקה את ראש הגשר שלה וכבשה את Grossenlinden ו-Langgöns. ב-7 באפריל היא זינקה בהתקפה שנשאה אותה דרך תורינגיה לתוך סקסוניה. פלאואן נכבשה ב-17 באפריל, והדיוויזיה תפסה עמדות הגנה ב-20 באפריל, כ-4 מיילים מהגבול לצ'כוסלובקיה. ב-6 במאי 1945, היא כבשה את פלקנשטיין ושמרה על עמדותיה עד ליום הניצחון באירופה.
הדיוויזיה ה-87 חזרה לארצות הברית ביולי 1945 והייתה אמורה להישלח לזירת האוקיינוס השקט, אולם בשל כניעת יפן בוטלה הפקודה והדיוויזיה הושבתה ב-21 בספטמבר 1945. במהלך הלחימה איבדה הדיוויזיה 1,154 הרוגים ו-4,342 פצועים.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיוויזיית הרגלים ה-87 הוקמה מחדש בחיל המילואים לאחר המלחמה, באזור הארמייה השלישית. הוא כלל יחידות באלבמה, טנסי, מיסיסיפי ופלורידה. היא הושבתה ב-15 בפברואר 1957 בברמינגהאם, אלבמה, ולאחר מכן התג של הדיוויזיה שימש את פיקוד אזור התמרון ה-87 (MAC), גם הוא בברמינגהאם, עם שישה עשר גדודים כפופים. ה-MAC ה-87 הושבת מאוחר יותר, וב-1 באוקטובר 1993, הוקמה הדיוויזיה ה-87 (אימונים). ב-1 באוקטובר 2015 הושבת פיקוד התמיכה המילואים ה-87 של הצבא. ב-22 בספטמבר 2021 דיוויזיית האימונים ה-87 הופעלה מחדש בהובר, אלבמה תחת פיקוד האימונים ה-84.
