הודא שעראוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הודא שעראוי

הודא שעראוויערבית: هدى شعراوي, 23 ביוני 1879 - 12 בדצמבר 1947) היא מנהיגה ופמינסטית ממצרים. מעמדה כחלוצה ופורצת דרך במאבק למען מעמד הנשים במצרים ובמדינות ערב הביא לכך שהוענק לה התואר "אם הפמיניזם" והיא נחשבת לאחת מהנשים הבולטות במהפכה הפוליטית והפמיניסטית של המאה ה-19 במצרים.

הודא שעראווי הייתה פמיניסטית חילונית אשר עמדה בראש הנשים המוסלמיות שקראו להסרת הרעלה והיא נחשבת כלוחמת למען שחרור לאומי, אשר נאבקה בקולוניאליזם הבריטי במצרים והייתה מנהיגת תנועת הנשים במצרים.

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה המקורי של הודא שעראוי הוא נור אלהודא סולטאן (בערבית:نور الهدى محمد سلطان) והיא נולדה בשנת 1879 בעיר אל-מיניה שבמצרים למשפחה אמידה. אביה היה מוחמד סולטאן באשא, יו"ר הפרלמנט המצרי הראשון והוא נפטר בעת ששעראווי הייתה בת 5. בצעירותה למדה שעראווי את הקוראן בעל פה.

כאשר שעראווי הייתה בת 13 היא נישאה לבן דודתה, עלי שעראווי, שהיה מבוגר ממנה ב-40 שנה ונשוי לאישה אחרת. שעראווי התנתה את הסכמתה לנישואין בכך שהוא יתגרש מאשתו הראשונה ושהזוג יתגורר בקהיר. עלי שעראווי היה מבין מנהיגי המהפכה של המאה ה-19 במצרים ופעילותו הפוליטית השפיעה רבות על הודא שעראווי ושיחקה תפקיד מרכזי בעיצוב אישיותה הציבורית.

פעילותה החברתית והפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הודא שעראוי (משמאל) בתצלום משנת 1947 עם ספיה זחלול

בשנת 1895 החלה שעראווי את פעילותה החברתית כאשר השתתפה בוועדה לגיוס כספים והקמת אגודת צדקה. בשנת 1907 קראה שעראווי לנשים לתרום להקמת עמותה לטיפול בילדים אך הממשלה הפסיקה פרויקט זה.

בשנת 1908 הסופרת הצרפתית מרגרט קליימן ביקשה משעראווי להרצות בעניין הנשים המצריות באוניברסיטה המצרית. באותה שנה שעראווי הקימה את הארגון הנשי הראשון בתולדות מצרים. ארגון זה התמקד בהקניית ידע ומיומנויות מעשיים לנשים במצרים.

בשנת 1910 הקימה שעראווי בית ספר לבנות שהתמקד בהוראת נושאים אקדמיים, פרויקט זה בוצע כחלק מפרויקט של שעראווי, שהוקם ביוזמת הנסיכה עין אלחיאא לטיפול בילדים חולים במחלת הכולרה.

בשנת 1914 סייעה שעראווי לייסד את "איחוד הנשים המצריות המשכילות" ועמותת "האישה החדשה" בתמיכת הנסיכה עין אלחיאא והנסיכה אמינה חלים.

פעילותה החבריתית של שעראווי שהוקפאה בשל מלחמת העולם הראשונה, חודשה והפכה להיות פעילות פוליטית בשנת 1919 כאשר שעראווי עמדה בראש הפגנת נשים אנטי-בריטית. הפגנה זו נחשבת להפגנת הנשים הראשונה בתולדות מצרים ואף בתולדות העולם הערבי, אשר התקיימה לאות הבעת תמיכה אקטיבית במאבק הלאומי המצרי נגד הכיבוש הבריטי.

בשנת 1920 החלה שעראווי לכהן כיו"ר המועצה המרכזית לנשים של מפלגת הוופד. במסגרת זו הגישה בהמשך לפרלמנט המצרי רשימה של דרישות לקידום מעמד הנשים במצרים.

בשנת 1923, שנה לאחר שבעלה מת, סייעה שעראווי בהקמת "האיחוד הפמיניסטי המצרי" והיא הפכה להיות הנשיאה הראשונה של הארגון.

שעראווי סייעה להביא את הארגון לידי הכרה בינלאומית, התייצבה בשנת 1923 בכנס הבינלאומי של איחוד הנשים ברומא. בכנס נסעו עם שעראווי נבאויה מוסא סיזא נבראוי, רוג'ינה כיאט ומאדאם ויסא ואסף. לאחר ששעראווי חזרה מהכנס ברומא למצרים, היא החליטה באקט הפגנתי להסיר מפניה את הרעלה שלה בציבור בפעם הראשונה בחייה, בתחנת רכבת הומה בקהיר. בכך יזמה יחד עם חברותיה את מהפכת כיסוי הפנים, כאשר הסירו וקרעו את כיסוי הפנים "ניקאב" מעל פניהן ויחד הן יצאו לרחובות בפנים חשופות.

בשנת 1924, פרשה שעראווי ממפלגת הוופד והחלה להקדיש את מלוא זמנה לפעילות בארגון האיחוד הפמיניסטי המצרי. האיחוד פעל לאורך השנים למען קידום רפורמות שונות לשיפור חיי נשות מצרים. שעראווי השתתפה בין השנים 1924-‏1936 בכנסים בינלאומיים שונים, בין היתר באוסטריה, פאריס, אמסטרדם, ברלין, קופנהגן, מרסי, איסטנבול, בריסל ובודפשט.

בשנת 1925 הוציאה לאור מטעם הארגון עיתון בשפה הצרפתית "L'Egyptienne" בעריכת סיזא נבראוי. העיתון היווה במה בינלאומית להצג הישגים של הנשים המצריות והערביות. עיתון זה נשלח ליותר משמונה מאות קוראים באירופה, אפריקה אוסטרליה ויפן. העיתון לה פיגארו תיאר את העיתון הזה כמעגל המקשר בין המזרח לבין המערב.

"האיחוד הפמיניסטי המצרי" פרסם בשנת 1937 את המגזין הפמיניסטי המצרי "אל מאסרייה" אשר היה הראשון מסוגו במצרים והציג עמדות של סופרים שקראו לשחרור האישה דוגמת פקרי אבאזא ותופיק אלחכים. בשנת 1938 ערך הארגון אירוע שנתי בבית האופרה, בו השתתפה המלכה ובירכה את שעראווי על פעילותה בארגון.

בשנת 1938 ערכה כנס בקהיר לטיפול בסוגיה הפלסטינית ובשנת 1944 הצליחה בהקמת פדרציית הנשים הערבית הראשונה בתולדות העולם הערבי, פדרצייה אשר הוקמה עובר להקמת הליגה הערבית.

שעראווי המשיכה לכהן בתפקיד הנשיאה של "האיחוד הפמיניסטי המצרי" עד שמתה ב-12 בדצמבר 1947, בהיותה בת 68.

נכדתה של שעראוי, סנייה שעראוי הוציאה לאור בשנת 2012 ספר(Casting Off the Veil: The Life of Huda Saharawi, Egypt's First Feminist (1879-1947 באנגלית אשר כול כולו הוקדש לביוגרפיה של הודא שעראוי.

יצירותיה של הודא שעראווי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עסר אלחרים (ערבית:عصر الحریم), הספר מהווה זכרונות של האשה המצרית בין השנים (1880-1924) והוא תורגם לשפה האנגלית על ידי העיתונאית מרגוט בדראן (אנגלית: Harem Years: The Memories of an Egyptian Feminist).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (Badran, Margot. Feminists, Islam and Nation: Gender and the Making of Modern Egypt . Princeton, NJ: Princeton U. Press (1995
  • Shaarawi, Huda. Harem Years: The Memoirs of an Egyptian Feminist .Translated and introduced by Margot Badran. New York: The Feminist

(Press(1987

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הודא שעראוי בוויקישיתוף