הון תרבותי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הון תרבותי הוא מושג המתייחס לעולם הידע והתוכן של היחיד והקבוצה, והוא מתפקד כגורם מרבד, כגורם המשעתק את אי השוויון, ואת עליונותם החברתית של קבוצות מסוימות והנמכתן והדרתן של קבוצות אחרות. את המונח טבע הסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה.

בספרו 'Forms of Capital' מרחיב בורדייה את מושג ההון מעבר למושג הכלכלי המציין חליפין חומריים, וכולל בו צורות לא-חומריות ולא-כלכליות של הון: הון תרבותי, הון חברתי והון סימבולי. הוא מסביר כיצד ניתן להשיג סוגי הון, לערוך בהם חליפין ולהמיר אותם בסוגי הון אחרים. מכיוון שהמבנה והחלוקה של ההון מייצגים גם את המבנה הפנימי של העולם החברתי, בורדייה טוען כי הבנת הסוגים השונים של ההון יתרמו להבנת המבנה והתפקוד של העולם החברתי.

בורדייה מבחין בשלוש צורות של הון תרבותי:

  • הון תרבותי ממוסד - תעודות אקדמיות והסמכות היוצרות 'תיעוד על יכולת תרבותית המעניקות לאוחז בהן ערך קונוונציונלי, קבוע וחוקי ביחס לכוח'. אסמכתאות אקדמיות אלה יכולות לשמש ככלי המרה בין הון תרבותי לכלכלי.
  • הון תרבותי מחופצן (Objectified) - בעלות על טובין תרבותיים, חפצים חומריים כגון חפצי אומנות, ספרים, ציורים, מכשירים או מכונות. ניתן להעריך אותם הן חומרית, כהון כלכלי, והן סימבולית כהון מחופצן.
  • הון תרבותי מופנם/מגופן (Embodied) - מצוי בתוך האדם, והוא מייצג את ידיעותיו, יכולותיו, ערכיו וטעמו התרבותי. הון מגופן יכול לגדול על ידי השקעת זמן בשיפור עצמי ובלמידה. כאשר הון מגופן נטמע באדם, הוא הופך להביטוס ואינו יכול להיות מועבר בצורה מיידית. כלומר - ההון המגופן הוא מערך התנהגויות (נימוס, דיבור, הליכות וכיוצא בזה) וטעם (בביגוד, חברים, אוכל, תחביבים וכיוצא בזה) של אדם, המעידים על מי שהוא, מהיכן בא, איפה התחנך. הון תרבותי זה, שלא כמו שני האחרים, נרכש רק בתהליך ארוך ומורכב, בעצם במשך כל מהלך חייו של האדם. הפנמת הערכים התרבותיים מתרחשת בעיקר בגיל הילדות, בתהליך החיברות (סוציאליזציה) של האדם, ורק בצורה כזו אותם ערכים יהפכו לחלק בלתי נפרד ממנו. למעשה, סוג ההון הזה הוא המפריד בין מי שנולד למעמד הגבוה לבין מי שהתעשר במהלך חייו וטיפס בסולם המעמדי. ניתן לרכוש הון תרבותי זה רק אם היחיד שרוכש אותם מצויד במערכי-הערכה מנטליים נכונים, ומבין את משמעויות הטובין הללו. זאת מאחר שהסמלים המשוקעים בתוך ההון התרבותי הם תמיד קודים מסוג זה או אחר, ויש תמיד לפענח אותם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שאלות בסוציולוגיה, תרגום מצרפתית: אבנר להב וניצה בן-ארי, תל אביב: הוצאת רסלינג, 2005 [1980].
  • מ. רגב, הון תרבותי, בתוך: א' רם, נ' ברקוביץ (עורכים), אי שוויון, באר-שבע: אוניברסיטת בן-גוריון, 2006. עמ' 139-133.