הון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הון (או קפיטל באנגלית: Capital) הוא מונח המציין את מכלול הנכסים העומדים לרשותו של האדם (או גוף כלשהו), שיש בהם כדי לשמש אותו לצורך יצירת מוצר או הכנסה. המונח הון נמצא בשימוש רווח בתחומי הכלכלה, הפיננסים והחשבונאות, והגדרתו המדויקת משתנה על פי התחום וההקשר.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, על פי רוב, מתייחס המושג הון בתחום הכלכלי לכסף או גילום אחר שלו, המשמש או עשוי לשמש את גוף לצורך פעולה עסקית או פיננסית כלשהי. אולם בתורת הכלכלה הקלאסית, התייחס המושג בעיקר לציוד, מבנים ומכונות המשמשים בהליך ייצור של מוצרים בידי יצרנים. על פי התאוריה הכלכלית הקלאסית, ההון הוא אחד משלושה גורמי ייצור (בצד אדמה ועבודה). בהגדרה זו, ההון הוא אותו מרכיב בגורמי הייצור שנוצר בידי האדם לשמשו בתהליך הייצור, בצד מה שניתן לו על ידי הטבע (גורם הייצור "אדמה") ויגיע-כפיו כשלעצמו (גורם הייצור "עבודה"). כל השלושה יחד הם מרכיבים חיוניים בתהליך הייצור הכלכלי. הגדרה זו היא של הכלכלן הקלאסי בן המאה ה-19 דייוויד ריקרדו, והיא רווחת בין כלכלנים מאסכולה זו ונגזרותיה.

קרל מרקס, אבי התורה המרקסיסטית, עסק רבות בהון בהגותו הכלכלית, והקדיש לו את אחד מחיבוריו החשובים ביותר – הקפיטל (שמשמעותו "ההון"). מרקס אימץ את הגדרותיו של ריקרדו בשינוי שם והגדרה קלים, אך הפיק מההגדרה משמעות שונה לחלוטין. מרקס הבחין בין "הון קבוע" (או "הון נח") המתייחס להשקעה בנכסים קבועים כמו הקמת מפעל, רכישת ציוד ומכונות, קניית חומרי גלם, דלק, וכדומה, ו"הון משתנה" (או "הון נע") שהוא חלק ההון המושקע בשכירת פועלים, תשלום משכורותיהם, וכדומה. מכאן הגיע למסקנות מרחיקות לכת לגבי העוולות בהתפלגות ההכנסות מההון הנהוגות בשיטה הקפיטליסטית.

פיננסים ושוק ההון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שוק ההון

כיום, בשימוש הנפוץ, עוסק המושג הון באספקטים הפיננסיים של המונח. הגורמים הפעילים בשוק ההון – שהם בעיקרם הבורסה לניירות ערך, הבנקים, קרנות הנאמנות ושאר מוסדות פיננסיים, וכן ברוקרים ומשקיעים – נוהגים לכלול בהגדרת הון את האלמנטים המשמשים והנסחרים בשוק ההון – ניירות ערך (מניות, אג"ח, אופציות) ואמצעי תשלום למיניהם. האספקטים הפיזיים של הון – כגון מבנים ומכונות, שתפסו מקום מרכזי בחשיבתם של ריקרדו וכלכלנים אחרים לגבי הון, אינם לפיכך בהגדרה זו, שכן הם אינם אלמנטים הנסחרים בשוק ההון. למעשה, על פי ההגדרה הכלכלית הקלאסית, שוק ההון אינו עוסק באמת בסחר בהון, אלא בגיוס המשאבים הפיננסיים הנדרשים לצורכי אותן השקעות בהון הנדרשות במגזר .

חשבונאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החשבונאות, העוסקת ברישום והפקת דו"חות של הפעילות הפיננסית בעסקים ותאגידים, מתעניינת פחות בסוג ההון – פיזי או פיננסי – ויותר במקור ההון. ברשות הפירמה נכסים רבים, פיזיים ופיננסיים, המשמשים אותה בפעילותה הכלכלית; אך מתוך שוויו הכספי של סך הנכסים, אומדת החשבונאות את חלקו שהוא "הון עצמי" (או הון בעלים), לעומת חלקו שהוא התחייבויות (או הון הלוואות), כלומר נמצא בידי הפירמה לשימושה באופן ארעי עד מועד פרעונו, ועל כן אינו חלק מהון הבעלים של הפירמה. מכאן שעל פי החשבונאות, ניתן לאמוד את הונו של עסק, תאגיד, ואפילו אדם, כסך נכסיו בניכוי סך התחייבויותיו. אומדן זה נותן למעשה את ההון העצמי, או השווי נטו.

הון אנושי ואינטלקטואלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש מודרני נוסף במונח הון הוא בהקשר של הון אנושי. זהו שימוש שאול בזרם הנאו-קלאסי המודרני, שכן בתאוריה הכלכלית הקלאסית ההון האנושי מוגדר בגורם הייצור "עבודה" ולא בגורם הייצור "הון". הגדרת חלק מגורם הייצור עבודה כ"הון אנושי" אומרת שלמעשה כמו הון פיזי, זהו משאב שיכול האדם להשקיע בהגדלתו והשבחתו לצורך הגדלת התשואה שבשימוש בו, באמצעות השכלה, הכשרה מקצועית וכדומה. המושג "הון אנושי" מבדיל בין עבודה כ"יגיע כפיים" במובן הקלאסי, לעבודה במובנה היום המושתתת רבות על ידע. באופן דומה, יש המדברים על "הון אינטלקטואלי", כמושג במשמעות קרובה לקניין רוחני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]