הון חברתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הון חברתי הוא מושג במדעי החברה המתאר את סך המשאבים הבלתי חומריים העומדים לרשות החברים ברשת חברתית מסוימת מכוח שיתוף הפעולה, האמון וערוצי המידע ביניהם. הון חברתי כולל את הקשרים שבין חברי הקהילה, הבאים לידי ביטוי בכמות הקשרים, איכות הקשרים, ומידת השימוש בהם. ההון החברתי מתייחס למידה שבה פרטים בקהילה פועלים יחד על מנת לקדם את מטרות המשותפות, בהתבסס על רשתות חברתיות, ערכים משותפים, ורמה של אמון, בין חברי הקהילה, ובינם לבין המערכת השלטונית. ההמשגה של 'הון חברתי' אינה חדשה, ונעשה בה שימוש עוד ב-1916 על ידי לידה ג'דסון האניפן (L. G. Hanifan) אשר התייחס אל הרצון הטוב, הערבות ההדדית והמגעים החברתיים אשר יוצרים יחידה חברתית‏[1]. במהלך העשורים האחרונים של המאה העשרים זכה מושג זה לתשומת לב מרובה, בשדה האקדמי והציבורי כאחד.

הגדרות אקדמיות להון חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייר בורדייה מתייחס למספר סוגים של הון שאינם חומריים. לטענתו, ניתן להרחיב את השימוש במושג ההון ממשמעותו הכלכלית ולכלול בתוכו לא רק חליפין חומריים, אלא גם צורות לא-חומריות ולא כלכליות של הון. בנוסף להון הכלכלי, מתייחס בורדייה להון תרבותי או הון סימבולי ולהון החברתי.
בורדייה הגדיר הון חברתי כמצרף של משאבים – ממשיים או פוטנציאליים – הקשורים לשייכות לרשת יציבה של קשרים חברתיים ממוסדים. קשרים אלה מקנים לחברים ברשת גיבוי של הון הנמצא בבעלות משותפת. היקף ההון החברתי תלוי בהיקף הרשת שחבריה ועצם קיומה מסוגלים לגייס. לכן, ההון החברתי לעולם אינו אוטונומי לגמרי. הרווחים שמביאה חברות בקבוצה הינם בסיס הסולידריות שמאפשרת אותם, כאשר רשת היחסים הינה תוצאה של אסטרטגיות ההשקעות שמכוונות – בצורה מודעת או בלתי מודעת – לכינון ושכפול היחסים החבריים השימושיים. ההון החברתי של הרשת וחבריה יכול לעבור חליפין והמרה לסוגי הון אחרים‏[2].

ג'יימס קולמן (James Samuel Coleman) רואה בהון חברתי כמרכיבים של המסגרת החברתית שמאפשרים פעולות מסוימות של סובייקטים בתוך מסגרת זו. ההון החברתי תלוי במבנה ובמיקום במבנה החברתי. המבנה החברתי מתנה הזדמנויות ואילוצים לאדם בהתאם למיקומו‏[3].
קולמן התייחס להון חברתי בתוך קהילות בהן יש התחייבויות וציפיות הדדיות וגם סנקציות. להון החברתי של הקהילה (משמע מערכת הנורמות והסנקציות) תפקיד חשוב ביצירת ההון האנושי של הדור הבא. כך למשל, נורמות בקהילה שתומכות ומספקות תגמולים להישגים חינוכיים בבית הספר, מקלות על תפקיד בית הספר להשגת ציונים גבוהים.
ה"הון החברתי" מתקיים בשלוש צורות:

  • התחייבויות וציפיות- המתבססות על הדדיות
  • זרימת מידע- שיהווה בסיס לפעולה
  • קיומן של נורמות וסנקציות‏[4]


רוברט פוטנאם (Robert D. Putnam) מגדיר הון חברתי כמאפיינים ודפוסים של ארגון חברתי הכוללים רשתות חברתיות יחד עם ערכים ונורמות הקשורים אליהן, המאפשרים שיתוף פעולה ותיאום לתועלת הכלל. שלא כהון פיזי המתייחס לערכם של חפצים, הון אנושי ותרבותי המתייחסים לנכסים לא מוחשיים של הפרט, הון חברתי מתייחס לקשרים שבין יחידים – לרשתות חברתיות ולנורמות ההדדיות והאמון הנובעות מתוכן‏[5][6][7]. הוא מבחין בין מושג זה לבין המושג Civic Virtue ומציין כי אותן "איכויות משותפות" המאפיינות קבוצות חברתיות אפקטיביות בעיקר כאשר הן שזורות במארג של יחסים חברתיים הדדיים: חברה עשויה להיות משופעת באיכויות אזרחיות משותפות, אך בהיעדרם של קשרים חברתיים הדוקים לא תתאפיין חברה זו בהון חברתי‏[7].
פוטנאם מבדיל בין הון חברתי מלכד הבנוי מרשתות המתייחסות לזהות משותפת לבין הון חברתי מגשר המכיל רשתות מרקע מגוון. שני סוגי ההון הכרחיים להשתתפות אזרחית תקינה בחברה רב תרבותית. לטענתו היחידים לומדים את "אומנות ההתאגדות" באמצעות פעילות משותפת בארגוני ספורט, ארגוני התנדבות וכו'‏[7].

המשותף לכל ההגדרות הוא הקשר בין מאפייני המבנה החברתי לבין המשאבים אותם הוא מזמן לחברים בו. עם זאת, תפיסתם של השלושה את המושג היא שונה ומובחנת, וקשורה קשר הדוק לשדות המחקריים בהם עסקו.

המושג בשימוש קובעי מדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתם של בורדיה וקולמן הייתה חשובה לביסוס המונח בסוציולוגיה ומדעי החברה , אולם עבודתו של רוברט פוטנאם הביאה את המושג אל מוקד תשומת הלב הציבורית. לא מעט הודות לכותרות הפרובוקטיביות שלו מאמריו (Bowling alone", 1995; "Who killed civic America?", 1996") בהם ניסה להסביר תהליכים העוברים על החברה האמריקאית בעשורים האחרונים. מלבד היותו חוקר, החל פוטנאם לייעץ לממשלות וגופים אחרים בנושא ההון החברתי‏[8]. בעקבות ספריו של פוטנאם והדיון הציבורי שהתעורר בעקבותיהם, נמצאה הטרמינולוגיה של הון חברתי כבעלת ערך לשם ניתוח וניבוי של שגשוג ועוני של קהילות בקרב קובעי מדיניות. למשל: הבנק העולמי רואה "הון חברתי כמתייחס אל המוסדות, היחסים והנורמות המעצבים את הכמות והאיכות של יחסי הגומלין החברתיים המאפיינים חברה... הון חברתי אינו רק סכום המוסדות המרכיבים חברה – הוא הדבק המחזיק מוסדות אלה יחד"‏[9].

מדידת ההון החברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגדרות השונות, האקדמיות והציבוריות של הון החברתי מושתת על קיומם של רשתות חברתיות הדוקות המתאפיינות באמון ונורמות של הדדיות בין חברי קבוצות חברתיות שונות. אמון בין חברי הקבוצה מקל על קיומו של שתוף פעולה ביניהם, בעיקר בתנאי אי-ודאות, ושימוש פורה באמון מעצים אותו ומביא לאמון ושתוף פעולה נוספים. אולם, הגדרות אלו לא מספקות מדדים קשיחים ואינן נותנות כלים להעריך את רמת ההון החברתי של רשת חברתית נתונה.

קיימים מספר משתנים חברתיים המקובלים כסמנים להון חברתי, כאשר המרכזיים שבהם הם אמון, נורמות של הדדיות ותחושת השתייכות. לשיטתו של פוטנאם , אמון חברתי הוא הביטוי ברמת הפרט לנורמות של הדדיות, המעודדות פעולה משותפת - על ידי כך שהן מאפשרות לאנשים ליטול סיכון ולבטוח באחרים, מתוך אמונה שאלה לא ינצלו לרעה את האמון שניתן בהם.

רכיבי ההון החברתי, כפי שמציג אותם פוטנאם: אמון, נורמות הדדיות ותחושת השתייכות, מפורטים יותר מהמושג הכולל, אך גם הם מושגים מופשטים אשר יש לפתח מדדים לאמידתם. לשם כך עשה פוטנאם שימוש במדדים רבים, המבוססים בחלקם הגדול על נתונים משניים אודות היקפן של פעילויות חברתיות, מקצועיות, פוליטיות ופעילויות פנאי שונות בארצות הברית: חברות בארגונים מקצועיים, הצבעה בבחירות, השתתפות בפעילות פוליטית, חברות בקבוצות ספורט, ביקור אצל חברים, מספרי המבקרים בקולנוע, בברים ובמסעדות ועוד. בסקרים שערך במסגרת מחקריו נשאלו המשיבים על תדירות השתתפותם בפעילויות אלו. מידע זה נאסף באמצעות שאלונים. פרנסיס פוקומיה מבקר את התפיסה המקובלת לאמוד את ההון החברתי בקהילות על ידי שימוש משני ב 'נתונים קשים' למדידת צפיפות וגודל הרשת החברתית, רמת הפעילות של ארגונים חברתיים שונים והאמון בין חברי הקהילה. טענתו היא כי אלו הם מדדים הקשורים בהון חברתי ונובעים ממנו – אך הם אינם מהוים את אותה ישות ערטילאית של "ההון החברתי" עצמו, ומכיוון שכך זו היא מדידה טאוטולוגית. הוא מציע לשלב במדידה נתונים המתבססים על סקרי עמדות, אשר עשויים לתרום למדידה מהימנה יותר של הון חברתי‏[10]. ביקורות נוספות מדגישות את העדר האבחנה בין תהליך בניית ההון החברתי לבין תוצריו והתשואות שלו. השגות אלו מעמידות בסימן שאלה את תוקפם של המשתנים הנמדדים, מכיוון שאין זה ברור כלל אם הם אכן מודדים את אותו מושג חמקמק שהתכוונות לאמוד - 'הון חברתי' - או את הגורמים לו או את השלכותיו.

הון חברתי בנסיגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו המפורסם לשחק כדורת לבד מגדיר פוטנאם את הנסיגה החלה בחברה האמריקאית בשל התדרדרות עקבית וחמורה בפרמטרים של הון חברתי, הוא מציין במיוחד כמה מישורים בהם ניתן למדוד התדרדרות זו:

  1. מעורבות פוליטית וציבורית: כפי שבאה לידי ביטוי בהשתתפותם של תושבים בארגונים קהילתיים, דוגמת כנסיות, ועדי שכונה ומועדוני ספורט, בהצטרפות ליוזמות פוליטיות אקטיביות, חתימה על עצומות, החרמת מוצרים וכדומה. ההנחה היא כי קיומם של מנגנונים חברתיים ממוסדים דוגמת אלו תורם ליצירתן של רשתות חברתיות הדוקות בקהילה, וכתוצאה מכך להתפתחותן של אמון ונורמות של הדדיות המאפשרות שיתופי פעולה נוספים. זהו תהליך ספירלי במסגרתו התארגנויות חברתיות המאפיינות הון חברתי גבוה, ירבו לצמוח בקהילות בהן יש נסיון חיובי עם התארגנויות קודמות, נסיון המעצים את האמון ואת נורמות ההדדיות‏[11][6].
  2. קשרים חברתיים לא פורמליים: כפי שבאים לידי ביטוי במספר הפעמים בהם האמריקאי הממוצע מארח חברים בביתו, בהשתתפותו בפעילויות פנאי קבוצתיות המחייבות פעילות עם אחרים (דוגמת משחקי כדורת, מקהלות ותזמורות – לעומת צפייה בטלוויזיה או שימוש במחשב).
  3. סובלנות לאחר ואמון בזולת: כפי שבאים לידי ביטוי בסקרי עמדות שבחנו אמון ויושר אישי, אך גם בעליית הזדמנויות התעסוקה לשוטרים, מאבטחים ועורכי דין - העוסקים בהסדרת יחסים חברתיים בהיעדר אמון וסובלנות. ממצאים מראים כי בניגוד למדדים האחרים, הסובלנות כלפי האחר הינה המדד היחיד להון חברתי קהילתי שנמצא במגמת שיפור.

ביקורות על המושג הון חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש מונח הון חברתי כפי שמשתמשים בו קולמן ופוטנאם יוצאים מתוך הגישה הפונקציונליסטית הסוברת כי רווחתו של היחיד תלויה ברמת הסולידריות החברתית. המבקרים טוענים כי השימוש במונח הון חברתי הוא א-היסטורי ומהווה עדות לאימפריאליזם כלכלי הבוחן את העולם כמושא תועלתני לצבירה וניצול. השימוש במנוח הביא לכשלים הבאים:

  • ריבוי שימושים: השימוש במונח הון חברתי נוטה להיות רב תחומי ובין תחומי ונפוץ גם בין אנשי מעשה. השימוש על ידי חוקרים מתחומים שונים וע"י אנשי שטח הביא לשימושים סותרים במונח ויצרה עמימות אנליטית המונעת הבנייה תאורטית אחידה שניתן יהיה לאחר מכן להפריכה.
  • בחינת הקשר בין הון חברתי לאי-שוויון כלכלי והקשר בין תוכן היחסים לבין ההון החברתי שמקבל כל אחד מהשחקנים ברשת.
  • טאוטולוגיה בין סיבה לתוצאה: השימוש בהון חברתי על ידי דיסציפלינות שונות הביא לכך שבמחקרים לעתים כסיבה ולעתים כתוצאה.
  • טשטוש בין טובת הקבוצה לטובת הכלל: הון חברתי המאופיין עם קבוצה בלעדית עלול לפגוע בחלקים אחרים של החברה. לדגומה הון חברתי גבוהה של חברי קהילת הפשע המאורגן מהווה נטל חברתי וכלכלי על החברה כולה.
  • בעיית האגרגציה: המעבר בין הון חברתי של הפרט לבין הון חברתי של הקבוצה אינו ממושג באופן ממצה, כך שנוצרת קפיצה לוגית בין הפרט לקבוצה. באופן דומה קיים פער בין רשתות של פרטים לבין המבנים החברתיים שמיצרות אותן.‏[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר infed
  2. ^ Pierre Bourdieu, “The Forms of Capital”, in: John C. Richardson (Ed.), Handbook of Theory and Research for the Sociology of Education, Greenwood Press, 1986, pp. 241 – 258
  3. ^ Coleman, James S. 1988. “Social capital in the creation of human capital.” American Journal of Sociology, Vol. 94: S95-S120.
  4. ^ Coleman James S (1994). Social Capital in the Creation of Human Capital. The American journal of sociology.
  5. ^ איתי להט, רוברט פטנאם: "השקעות בהון חברתי הן הבטחה גדולה להתנעת הכלכלה מחדש", באתר כלכליסט, 14 ביוני 2012
  6. ^ 6.0 6.1 Putnam, Robert D. (1995). "Bowling Alone: America's Declining Social Capital". Journal of Democracy 6 (1): 65–78
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 Putnam, Robert (2000) Bowling Alone: The Collapse and Revival of AmericanCommunity New York: Simon and Schuster).
  8. ^ http://www.haaretz.co.il/misc/1.924473
  9. ^ http://info.worldbank.org/etools/docs/library/9747/narayan.pdf
  10. ^ Social capital and civil society, paper prepared for delivery at the International Monetary Fund Conference on Second Generation Reforms, October 1, 1999
  11. ^ Morris Fiorina and Theda Skocpol 1999: Civic Engagement in American Democracy Booking Institution Press
  12. ^ אילן תלמוד וויקטוריה בארט 2003: הון חברתי: סקירה ביקורתית ומבט מהסוציולוגיה של הרנטה. סוציולוגיה ישראלית 2.