הזירה (מגזין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הזירה
The Ring
שער המהדורה הראשונה של "הזירה" מ-1922
שער המהדורה הראשונה של "הזירה" מ-1922
שער המהדורה הראשונה של "הזירה" מ-1922
תדירות ירחון עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריכי הופעה 1922–הווה (כ־102 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת לוס אנג'לס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ISSN 0035-5410
www.ringtv.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הזירהאנגלית: The Ring וגם Ring Magazine) הוא מגזין אמריקני, הנחשב לחשוב בעולם בנושא האיגרוף.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגזין "הזירה" התפרסם לראשונה בשנת 1922, ובתחילת דרכו התמקד בנושאי ההיאבקות והאיגרוף. עם השנים והשחיקה המקצועית שחלה בנושא ההיאבקות המקצוענית, החל להתמקד בנושאי האיגרוף בלבד.
המגזין מוחזק בבעלותו של המתאגרף לשעבר אוסקר דה לה הויה (אנ'). המגזין עוסק בכיסוי עיתונאי מפורט של כל תחומי האיגרוף כולל תיאורי קרבות ואירועים חברתיים או שערורייתיים הקשורים בהם, וכן מתן חשיפה וקידום למתאגרפים אלמוניים.

קביעת אלוף העולם של "הזירה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 הוחלט במערכת המגזין לבצע ניקוי והשלטת סדר וארגון בכל הנושא של הכתרת אלופי העולם באיגרוף. הטענה העיקרית הייתה כי הריבוי הקיים של גופים ומארגנים שונים, יוצרת מדיניות מעורפלת ובלתי ברורה של התנאים הנדרשים לקביעתו והכתרתו של אלוף העולם . כך למשל, אורגנו קרבות אליפות בין מתחרים חלשים אשר בסיומם נקבע אלוף, אך אותם גופים דחו ניסיונות לארגן קרבות הגנה על התואר של הזוכה, מול אלופים חזקים יותר שהוכרו על ידי ארגון מתחרה אחר. לעיתים אורגנו קרבות הגנה על התואר בין מתחרים שאינם שווי כוחות כך שזהות המנצח נקבעה למעשה מראש כברורה ומועדפת על המארגנים משיקולי כסף או יוקרה. בנוסף לכך, לעיתים ננקטו סנקציות נגד מתאגרפים שסירבו לתנאים שונים של קרב שאינם ספורטיביים בעליל, כגון שלילת תוארם.

בכוונתו של המגזין הייתה ליצור שקיפות באמצעות קביעת קריטריונים ברורים וקשיחים אשר על פיהם יקבע דירוגו של כל מתאגרף בקטגוריית המשקל שהוא מתחרה בה. בחודש מאי 2012 פרסם המגזין מדיניות חדשה בנוגע להכתרת והדחת אלופים במטרה לעודד את המדורגים ראשונים להילחם אחד מול השני ובכך לשדרג את הרמה המקצועית והספורטיבית של הענף, ובמקביל לכך גם את העניין הציבורי בו.

להלן הקריטריונים המעודכנים נכון למאי 2012[1]:

הכתרת אלוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניצחון בקרב על אלוף מכהן.
  • ניצחון בקרב בין שני המדורגים ראשונים ברשימת המגזין. (או בקרב בין הראשון והשלישי, כאשר המרחק בינו לבין השני בדירוג הוא זניח).
  • כאשר לא קיים אלוף מכהן בקטגוריית משקל כלשהי, יקבע האלוף על ידי קרב בין המדורגים במקומות השני והשלישי. במידה ויסרבו לקיים קרב ביניהם, יקבע האלוף שינצח בקרב את המדורג רביעי, ובמידה ויסרב, את המדורג חמישי.

הדחת אלוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפסד בקרב.
  • מעבר להתחרות בקטגוריית משקל שונה.
  • פרישה.
  • האלוף לא קיים קרב במשקל כלשהו במשך 18 חודשים רצופים.
  • האלוף לא קיים קרב במשקל שלו במשך 18 חודשים רצופים, גם אם קיים קרב במשקל שונה.
  • האלוף לא קיים קרב מול אחד מחמשת המדורגים ראשונים במשקל כלשהו במשך שנתיים.

לגיטימציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הדירוג של מגזין "הזירה" לאלופי העולם באיגרוף במשקלים השונים, הוכרה כאובייקטיבית ומייצגת, על ידי שני ערוצי הטלוויזיה העיקריים המסקרים את תחום האיגרוף בארצות הברית: ESPN ו-HBO וגם על ידי ה-BBC הבריטי. לעובדה זו חשיבות רבה שכן התמלוגים מערוצי הטלוויזיה מהווים מקור הכנסה משמעותי בענף, ולכן הכרתם בלגיטימציה ובאובייקטיביות של הדירג מסייעת בגיוס מימון נוסף לקרבות, ומהווה מניע לצופים להסכים ולשלם עבור הצפייה בקרב הוגן ולא כזה שתוצאותיו נקבעו מראש.

אלופי העולם במשקל כבד של "הזירה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר אלוף תקופה
1 ארצות הבריתארצות הברית ג'ק דמפסי 1922-23/9/1926
2 ארצות הבריתארצות הברית ג'ין טאני 23/9/1926-31/7/1928
3 גרמניהגרמניה מקס שמלינג (ניצח את ג'ק שארקי) 12/6/1930-21/6/1932
4 ארצות הבריתארצות הברית ג'ק שארקי 21/6/1932-29/6/1933
5 איטליהאיטליה פרימו קרנרה 29/61933-14/6/1934
6 ארצות הבריתארצות הברית מקס בר 14/6/1934-13/6-1935
7 ארצות הבריתארצות הברית ג'יימס ג'יי בראדוק 13/6/1935-22/6/1937
8 ארצות הבריתארצות הברית ג'ו לואיס 22/6/1937-27/9/1950
9 ארצות הבריתארצות הברית אזרד צ'ארלס 27/9/1950-18/7/1951
10 ארצות הבריתארצות הברית ג'רסי ג'ו וולקוט 18/7/1951-23/9/1952
11 ארצות הבריתארצות הברית רוקי מרציאנו 23/9/1952-27/4/1956 פרש
12 ארצות הבריתארצות הברית פלויד פטרסון (ניצח את ארצ'י מור) 30/11/1956-26/6/1959
13 שוודיהשוודיה אינגמר יוהנסון 26/6/1959-20/6/1960
14 ארצות הבריתארצות הברית פלויד פטרסון 20/6/1960-25/9/1962
15 ארצות הבריתארצות הברית סוני ליסטון 25/9/1962-25/2/1964
16 ארצות הבריתארצות הברית מוחמד עלי 25/21964-8/3/1971
17 ארצות הבריתארצות הברית ג'ו פרייז'ר 8/3/1971-22/1/1973
18 ארצות הבריתארצות הברית ג'ורג' פורמן 22/1/1973-30/10/1974
19 ארצות הבריתארצות הברית מוחמד עלי 30/10/1974-15/2/1978
20 ארצות הבריתארצות הברית ליאון ספינקס 15/2/1978-15/9/1978
21 ארצות הבריתארצות הברית מוחמד עלי 15/9/1978-2/10/1980
22 ארצות הבריתארצות הברית לארי הולמס 2/10/1980-21/9/1985
23 ארצות הבריתארצות הברית מייקל ספינקס 21/9/1985-27/6/1988
24 ארצות הבריתארצות הברית מייק טייסון 27/6/1988-11/2/1990
25 אנגליהאנגליה לנוקס לואיס 6/2/2004-2002 (פרש)
26 אוקראינהאוקראינה ויטלי קליצ'קו 24/4/2004-9/11/2005 (פרש)
27 אוקראינהאוקראינה ולדימיר קליצ'קו (ניצח את רוסלן צ'נגייב) 20/6/2009-28/11/2015
28 אירלנדאירלנד טייסון פיורי (ניצח את ולדימיר קליצ'קו) 28/11/2015-1/2/2018
29 אירלנדאירלנד טייסון פיורי (ניצח את דאונטיי וויילדר) 22/2/2020-13/8/2022 (פרש)
30 אוקראינהאוקראינה אלכסנדר אוסיק (ניצח את אנתוני ג'ושוע) 20/8/2022-היום

המתאגרפים הטובים ביותר בכל הזמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 פרסם המגזין את רשימת 100 המתאגרפים הטובים ביותר בכל הזמנים. הרשימה[2] מתייחסת לכל קטגוריות המשקל ולכל ארצות המוצא של המתאגרפים.

הקריטריונים שנקבעו לצורך הרכבת הרשימה היו:

  • אחוז הניצחונות בנוק אאוט מסך כל הקרבות שניהל כל מתאגרף.
  • מספר הניצחונות בנוק אאוט או בנוק אאוט טכני שהשיג כל מתאגרף.
  • האיכות היחסית של היריבים שאותם ניצח במהלך הקריירה.
  • את מי מיריביו העיקריים לא הצליח לנצח בנוק אאוט.

להלן רשימת 10 הראשונים ברשימת הגדולים בכל הזמנים:

  1. ג'ו לואיס
  2. סם לנגפורד
  3. ג'ימי ווילד
  4. ארצ'י מור
  5. סנדי סדלר
  6. סטנלי קטצ'ל
  7. ג'ק דמפסי
  8. בוב פיצסימונס
  9. ג'ורג' פורמן
  10. ארני שייברס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]