הזרע הרע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הזרע הרע
The Bad Seed
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על רומן של ויליאם מארץ'
בימוי מרווין לרוי
הופק בידי מרויין לרוי
תסריט ג'ון לי מהין
עריכה שלדון קאהן
שחקנים ראשיים ננסי קלי
פאטי מקורמק
איילין הקרט
מוזיקה אלכס נורת'
צילום הרולד רוסון
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה האחים וורנר, Warner Bros. Pictures עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה האחים וורנר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 12 בספטמבר 1956
משך הקרנה 129 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה פילם נואר, סרט דרמה, סרט אימה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 1,000,000 דולר
הכנסות 4,100,000 דולר
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הזרע הרעאנגלית: The Bad Seed) הוא סרט מותחן פסיכולוגי וסרט אימה אפל בשחור-לבן משנת 1954 בבימויו של מרווין לרוי, עם ננסי קלי, פאטי מקורמק ואיילין הקרט בתפקידים הראשיים.

התסריט מבוסס על מחזה בשם זה מאת מקסוול אנדרסון שהוא מבוסס על רומן בשם זה מאת ויליאם מארץ' (1954).

ננסי קלי, אטי מקורמק ואיילן הקרט שיחקו גם במחזה הזה בברודוויי וקלי זכתה על כך בפרס טוני לשחקנית ראשית במחזה.

העלילה היא על רוצחת סדרתית בת 11. הופעתה של הילדה פאטי מקורמק הפכה עם השנים לאייקונית ובעבור משחקה בסרט זה היא הועמדה לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריסטין פנמרק (ננסי קלי) ובעלה קנת (ויליאם הופר) גאים בבתם בת השמונה, רודה (פאטי מקורמק). רודה היא חלום של כל הורה – יפה עם צמות, צייתנית, נימוסית, תלמידה חרוצה ושקדנית, מנגנת בפסנתר, מכבדת את הוריה ועוד.

קנת הוא קולונל בצבא ארצות הברית ונאלץ לעזוב את הבית למספר שבועות לתפקיד בוושינגטון די. סי.. רודה מבלה הרבה אצל השכנה מוניקה (אוולין וארדן) וכריסטין מודאגת מהתפרצוית הזעם ומההתנהגות המניפולטיבית שלה.

בבית הספר של רודה נערכת תחרות כתיבה תמה ומי שזוכה הוא קלוד דייגל. רודה מטיחה בכריסטין כי לה מגיעה המדליה. היא יוצאת לפיקניק עם כיתתה וכריסטין שומעת ברדיו כי קלוד נמצא טבוע במי האגם כשסימני חבלה על גופו. המשטרה הניחה שנפל מהמזח.

כריסטין שואלת את רודה על המקרה אבל היא מגיבה בחוסר רגש וממשיכה לנגן את המנגינה שמטריפה את כריסטין – "Au clair de la lune". המחנכת מיס פרן (ג'ואן קרוידון) והורטנז דייגל (איילין הקרט) אמו של קלוד באים לחקור את רודה אבל היא לא מגלה דבר. כריסטין מבקשת מהורטנז השתיינית לעזוב.

חשדה של כריסטין מתגבר כשהיא מוצאת את המדליה אצל רודה שמשקרת לה שקלוד נתן לה. קריסטין חולמת כל הזמן חלום שהיא למעשה בת מאומצת. באשר מגיע אליהם אביה ריצ'רד ברבו (פול פיקס) הוא מגלה לה שהיא למעשה בת מאומצת של רוצחת סדרתית בשם בסי דנקר. כריסטין חשה שיש בגופה "זרע רע" אותה הורישה לבתה.

רודה מתוודה גם שהיא הפילה אל מותה שכנה שלהם כשגרו בוויצ'יטה ולקחה ממנה תכשיט. גם השרת לירוי (הנרי ג'ונס) חושד ברודה. על גופו של קלוד נמצאו סימני חבלה שמתאימים לנעליים. כריסטין מגלה שרודה רוצה להיפטר מהנעלים שלה שבקצותיהן יש חתיכות ברזל. היא מכריחה אותם לזרוק אותם לפיר שריפת הפסולת אבל לירוי מוצא אותם שם ומאיים שיסגיר אותה. בתגובה היא מציתה את המרתף וסוגרת את הדלת. לקול צעקותיו של לירוי פוצרים שכנים את דלת המרתף אבל לירוי נשרף ומת. בזמן הזה, רודה ממשיכה לנגן את הקטע "Au clair de la lune" שמטריף את כריסטין ככל שממשיך ונעשה מהיר יותר.

מוניקה מבחינה בעצבנותה של כריסטין ונותנת לה כדורי שינה. כריסטין נותנת זאת לרודה במטרה שתמות ואחר כך יורה לעצמה בראש. שכנים מוזעקים ומפנים את שתיהן לבית חולים. רודה ניצלת וכריסטין מנותחת ומתאוששת לאט. קנת מגיע מוושינגטון ומרגיע את כריסטין בעוד שרודה מתנהגת בחוסר אכפתיות.

כריסטין מספרת לרודה כי זרקה את המדליה לאגם. בלילה בסופת ברקים, הולכת רודה למזח ומנסה לדלות את המדליה אך ברק פוגע בה והיא נהרגת.

בספר, הסוף שונה – כריסטין מתה ורודה חופשית כעת להרוג שוב. בסרט הסוף שונה לפי קוד הייז שלא מאפשר להראות שהפשע משתלם, כריסטין חיה ורודה מתה.

בסוף הסרט מוצגים כל השחקנים הראשיים וננסי קלי משכיבה את פאטי מקורמק על ברכיה ומכה אותה בעכוזה.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
ננסי קלי כריסטין פנמרק אמא של רודה
פאטי מקורמק רודה פנמרק בתה של כריסטין, ילדה מרושעת וסוציופתית
איילין הקרט הורטנז דייגל אמא של קלוד, הילד שרודה רצחה
ויליאם הופר קנת פנמרק אבא של רודה
אוולין וארדן מוניקה שכנה של משפחת פנמרק
הנרי ג'ונס לירוי שרת
פול פיקס ריצ'רד בראבו אבא של כריסטין
ג'ואן קרוידון מיס פרן מחנכת
גייג' קלארק רג'ינלד טאסקר סופר

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]