הלם (פסיכולוגיה פופולרית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הלםלועזית: שוֹ‏ק) הוא מונח בפסיכולוגיה הפופולרית המתאר יצירה או אמצעי ביטוי העלולים לעורר שאט נפש, הלם, כעס, פחד או רגש שלילי דומה אחר.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנים מוזיקליים שמשלבים מוזיקת רוק עם מרכיבים תיאטרליים מזעזעים ביצירותיהם ובהופעותיהם מסווגים לעתים קרובות כ"שוק רוק". אמנים כאלה כוללים את סקרימינג ג'יי הוקינס, אליס קופר, ומאוחר יותר קיס, מרילין מנסון וסליפנוט. בקולנוע קיימת סוגת סרטי ההלם, כאשר אחת הדוגמאות הבולטות היא "הבית האחרון משמאל". בהומור קיימת תת-הסוגה "הומור מזעזע" (יצירה הומוריסטית ברוח זו מכונה "קומדיה שחורה") שכוללת בדיחות המציגות נושא שהוא מזעזע באופן קיצוני, לכאורה עד כדי גיחוך. בדיחה מפורסמת כזו היא "האריסטוקרטים". לעתים קרובות משולב מרכיב ההלם בתעשיית הפרסום ("Shock advertising"), כאשר נעשה שימוש במרכיב מזעזע שאינו קשור למוצר עצמו וכל מטרתו להותיר את חותמם של המוצר או של החברה בזיכרונו של המתבונן. בנוסף קיים המושג "shock site" ("אתר הלם") המתאר אתר אינטרנט שכל מטרתו לזעזע את הגולש בו. אתרים כאלה מופצים לעתים קרובות בדרכי רמיה דרך דואר אלקטרוני או אתרי צ'ט, ובדרך כלל כל תוכנם הוא תמונה או סרטון בודד בעלי אופי פורנוגרפי ו/או אלים ביותר.

Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.