המחנכים
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: תחביר. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
המחנכים (בגרמנית: Die fetten Jahre sind vorbei, תרגום מילולי: ימי השפע שלכם ספורים) הוא סרט גרמני-אוסטרי משנת 2004 של הבמאי הגרמני האנס ויינגרטנר, אשר היה מועמד לפרס דקל הזהב, ומככבים בו דניאל ברוהל ויוליה ינטש.
[עריכה] תקציר העלילה
הסיפור סובב סביב שלושה צעירים אנטי-קפיטליסטים אשר חיים בברלין: יול, החבר שלה פטר והחבר הכי טוב שלו יאן.
יול היא מלצרית אשר מתקשה לשלם חוב שנוצר עקב זאת שמיליונר שנהג במרצדס בלם בלימה פתאומית מה שגרם לתאונה והמכונית שלו נהרסה. ומאחר ששכחה לשלם ביטוח היא נשארה עם חוב של 100 אלף יורו, מה שגרם לה לעזוב את הדירה מאחר שהתקשתה לשלם את שכר הדירה ולעבור לגור עם חברה. כשפטר יוצא לטיול לברצלונה, יאן מגלה ליול מה הוא ופטר עושים בלילות. מתברר שיאן ופטר לא מסתפקים בדיבורים, הם מסתובבים בואן מוצאים בתים מנקרי עיניים ועושים תצפיות, מגלים מה הם ההרגלים של השוהים בבית ומוצאים זמן לפרוץ. הם לא גונבים דבר רק מארגנים מחדש את הריהוט ומשאירים פתק עם מסר: "יש לכם יותר מידי כסף" או "ימי השפע שלכם ספורים" על החתום המחנכים.
כשפטר אינו נוכח, יול ויאן יוצאים לפעולה לילית מהסוג אותה יאן ופטר נוהגים לעשות והם פורצים לביתו של האדם לו יול חייבת את הכסף. הם מסתבכים כאשר בעל הבית מפתיע אותם באמצע והם נאלצים (בעזרתו של פטר שמגיע במהרה) לחטוף אותו ולברוח איתו הרחק מהעיר על מנת שסודם לא יתגלה. הם נוסעים לבקתה בלב הנוף ההררי והפסטורלי של גרמניה ומבלים כמה ימים בחברת האיש שחטפו, המתגלה כאדם חביב ואף מספר שבעבר היה אנרכיסט אידיאולגי בעצמו לפני שהתעשר והפך לקפיטליסט. היחסים עם החטוף אינם יחסי חוטף-חטוף שגרתיים והוא זוכה לייחס טוב יחסית ואף מנהל ויכוחים פוליטיים עם השלישייה הצעירה מסביב לשולחן האוכל.
במקביל, הייחסים בין השלישייה מתערערים בעצמם כאשר פטר מגלה (על ידי השבוי שלהם) שליאן וליול התפתח רומן ולכן מתנהל ריב בין החברים. בין השלושה נוצר משולש אהבה והם מחליטים לסמוך על האדם אותו חטפו אשר מבטיח שאם יוחזר לביתו ומשפחתו, הוא לא יגלה דבר למשטרה והם יתחמקו מעונשם.
סוף הסרט, מתרחש חזרה בברלין בו נעשית תפנית מפתיעה כשמתגלה שהחבורה טעתה שסמכה על האדם אותו חטפו משום שזה, הלשין עליהם למשטרה. עם זאת, המשטרה אינה תופסת אותם בסוף הסרט\ והסוף נשאר פתוח ומעורפל. אך מעל לכול מובא בו מוסר ההשכל - 'אנשים אינם משתנים'.
