תרגום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תרגום חופשי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תרגום הוא העברת טקסט משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין טקסט זה.

אדם העוסק בתרגום טקסט כתוב נקרא מתרגם, וזה העוסק בתרגום של דיבור, באופן סימולטני או מיד עם תום הדיבור, קרוי מתורגמן.

עקרונות התרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום נעשה לטקסטים בצורות אחדות:

  • תרגום של טקסט כתוב: ספרים, מאמרים וכו'.
  • תרגום של טקסט מדובר, והצגתו בשפת היעד כטקסט מדובר (תרגום סימולטני, דיבוב של סרטים) או כטקסט כתוב (כתוביות בסרט).
  • אפשרות נוספת היא תרגום חופשי, דהיינו, תרגום המעביר את תוכנם העיקרי של הדברים משפה לשפה, בלי להתחשב ביתר מרכיביהם. מדובר בתרגום תכליתי וענייני, שדוגמה לו אפשר למצוא בראיון מהיר ברדיו או בטלוויזיה. סביר להניח, שמראיין או כתב מקצועי לא יטרח להעביר למאזינים ניבים ייחודיים, סלנג או הקשרים שאינם מוסיפים ישירות למהות הדברים, ואם מדובר בתרגום משפה שאינה שפת אמו של הדובר, ודאי לא יכניס טעויות דקדוק ועלגויות לשון אל תרגומו. כל אלה בשונה מאוד מתרגום אמנותי, שם חייב המתרגם למצוא חלופות לסלנג או לשון רחוב, כדי למסור לקורא את אופים של הדוברים בשפת המקור.

אחת מפעולות התשתית הנחוצות על-מנת לאפשר תרגום קולח משפה לשפה היא קיומו של אוצר מילים עשיר דיו בשפת היעד. האקדמיה ללשון העברית מתמודדת עם צורך זה, וטורחת להעשיר את השפה העברית במילים התואמות את התחדשות המילים בשפות אחרות, ובפרט אנגלית.

תרגום מתבצע בשני צעדים:

  • פענוח המשמעות של הטקסט שבשפת המקור.
  • הפיכת משמעות זו לטקסט בשפת היעד.

תרגום טוב חייב לפיכך להתבסס על שליטה של המתרגם בשתי השפות, והיכרות עם התרבויות של דוברי כל שפה. טעויות תרגום מביכות קורות כאשר המתרגם שולט בשפה אך התרבות זרה לו. מרבית המתרגמים נוטים לתרגם אל שפת האם שלהם, שאת תרבותה הם מכירים היטב. בעת תרגום של טקסט מדעי או טכני נדרשת שליטה גם בתחום הספציפי שבו עוסק המקור, כדי להימנע מטעויות (ראו טעויות תרגום להלן).

לעתים אין המתרגם שולט בשפת המקור, ולכן הוא מתרגם מכלי שני, כלומר מגרסה מתורגמת לשפה שהוא שולט בה. דוגמה לכך היא ספרו של הסופר האיטלקי איטלו זבבו, Senilità, שתורגם לעברית מאנגלית דווקא, ויצא לאור בשנת 1969 בשם "גבר מזדקן". 37 שנים לאחר מכן יצא לאור תרגום של הספר מאיטלקית לעברית, ופורסם בשם "זִקנה". חמישה מספריו של הסופר הפיני מיקה ולטרי תורגמו לעברית מגרסתם האנגלית, ורק השישי שראה אור בעברית תורגם משפת המקור, פינית.

נאמנות למקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום טוב מגשים שתי מטרות:

  • נאמנות: התרגום מעביר במדויק את המשמעות של המקור.
  • אותנטיות: התרגום נראה בעיני הקורא בשפת היעד כאילו נכתב מלכתחילה בשפה זו. פעמים רבות מוחלפת דרישה זו בדרישה ליופי של התרגום, אלא שיופי הוא עניין סובייקטיבי מאוד.

הגשמת שתי מטרות אלה יחדיו אינה קלה, כפי שאומר הפתגם הצרפתי:

Cquote1.svg

Les traductions sont comme les femmes – Quand elles sont belles, elles ne sont pas fidèles et quand elles sont fidèles, elles ne sont pas belles.

Cquote2.svg

ובתרגומו של חנניה רייכמן:

נאמנות של "מין רפה"
כשל תרגום משיר פייטן
אם נאמן אז לא יפה
ואם יפה - לא נאמן.

דוגמה לאתגר תרגומי ניתן למצוא בג'ברווקי.

גם הסופר מיכה יוסף ברדיצ'בסקי עמד על מורכבותה של מלאכת התרגום:

כשחביבות עליי המחשבות והתוצאות הספרותיות שבשפה אחרת ואני אומר להביאן לגן ספרותנו אנו, אז עליי לתאר את הדברים כך, איך היה אומרם יוצרם מראש, לוּ היה עברי ובא להגיד את המחשבות או השירות האלה עברית.

כבר חז"ל עמדו על הקושי ביצירתו של תרגום טוב, באומרם (קידושין מט,א): "המתרגם פסוק כצורתו – בדאי, והמוסיף – מחרף ומגדף".

וגם הרמב"ם באיגרות הרמב"ם, דפוס ליפסיה, עמוד כ"ז כתב על סוגיית הנאמנות הכפולה של תהליך התרגום:

אזכיר לך כלל אחד, והוא: שכל מי שירצה להעתיק מלשון אל לשון ויכוון לתרגם המילה האחת במילה אחת וישמור גם כן סדר המאמר וסדר הדברים, יטרח מאד, ותבוא העתקתו מסופקת ומשובשת ביותר. ואין ראוי לעשות כן. אבל צריך למעתיק מלשון אל לשון, שיבין העניין תחילה, ואחר-כך יספּר ויפרש במה שיובן ממנו העניין ההווה בלשון ההיא ויבאר היטב; ואי אפשר לו מבלתי שיקדים ויאחר ויספר מילה אחת במלות רבות, או מלות רבות במילה אחת, ויחסר תיבות ויוסיף תיבות, עד שיסודר העניין ויבואר יפה, ויובן הלשון לפי הלשון ההיא, אשר יעתיק אליה.

חרף חשיבותה של הנאמנות למקור, הרי לעתים ניתן להציג סיבה לסטייה ממנה. דוגמה לכך הם דבריו של יהודה מלצר, בפתח הספר "נפלאות התבונה":

הספר רב-המידות המונח כאן לפני הקורא העברי הוא במקורו האנגלי ארוך עוד יותר. ... קשה להאמין כמה אנשים ראיינה המחברת, כמה ספרים, מאמרים ומסמכים למדה, ועוד ועוד. כמעט כל פיסקה מתועדת עם תאריך, מס' של עמוד, וכיוצא-באלה סימוכין. ... את העושר העצום הזה של אסמכתאות חסכנו מן הקורא העברי. בעצה אחת עם המחברת, פרופסור סילביה נסאר, החלטנו שלא להטריח והשמטנו יותר ממאה עמודים של התייחסויות ומפתח, והם בחזקת "שמורים במערכת" - כלומר נמצאים כולם למי שיתעקש לבדוק במהדורה האנגלית המקורית.

העברה מתרבות לתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום איננו רק העברה משפה לשפה - פעמים רבות יש בו גם העברה מתרבות לתרבות, צעד ההופך את מלאכת התרגום למורכבת יותר. דרך תרגום המשמרת את ההבדלים בין התרבויות, אך מנסה לסייע לקורא להתגבר עליהם, היא הוספה של הערת שוליים בטקסט המתורגם, שבה המתרגם מסביר את ההקשר התרבותי של מושג מסוים, כדי להעניק את המשמעות הראויה למושג זה. פעמים אחרות מוותר המתרגם על הדיוק, כדי להתאים את התרגום לתרבות שאליה הגיע. דוגמאות:

מעבר בין יחידות מידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר מתרגמים גדלים שנהוג לציינם ביחידות מידה שונות בשפת מקור ובשפת התרגום, יש צורך להתייחס לא רק לגודל, אלא גם לרמת הדיוק שלו. כך למשל, בעייתי לתרגם את המקור "בערך אלף מיל" ל-"בערך 1609 קילומטר", בגלל הסתירה הפנימית בין רמת הדיוק לשימוש במילה "בערך". במקרים מעין אלו נהוג לתרגם למספר עגול קרוב תוך השארת הציון "בערך" כבמקור, למשל בכתיבת "בערך 1600 מטר". לחלופין, ניתן לרשום את הגודל המדויק ולהשמיט את המילה "בערך". בכל מקרה, על המתרגם לבדוק מה הוא הגודל המדויק כדי שהתרגום יישאר נאמן למקור.

תרגום שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום שיר משפה לשפה מציב אתגר קשה בפני מתרגמים. הדבר אמור בעיקר בתרגום שיר שנכתב בחרוזים ובמשקל. מי שמבקש לשמר בתרגומו את האיכויות הפרוזודיות האלה, בהכרח, פוגע באפשרות להעביר משפה לשפה גם את מלוא התוכן. הדבר נובע, כמובן, מן ההבדלים הלשוניים שבין שפות המוצא והיעד. למשל, אחד ההבדלים בין השפות עברית ואנגלית היא העובדה שבאנגלית, באופן ניכר, רב חלקן של המלים בנות הברה אחת מאשר חלקן בשפה העברית. כך למשל: את ההיגד: I Love You, שבאנגלית אורכו שלוש הברות, ניתן לתרגם, כפשוטו, לעברית בהיגד: "אני אוהב אותך", שאורכו כפול – שש הברות. תרגום שורת שיר המכילה את ההיגד הזה יצטרך למצוא בעברית תחליפים קצרים (אולי: אהבתיך, אוהבך) או לקצץ בתוכן של יתר חלקי השורה או בית השיר. ובכיוון ההפוך, יצטרך המתרגם לעברית למלא את השורה או בית השיר במלים סתמיות או נרדפות שלא היו בשיר המקורי.

מי שמוותר בתרגומו בשמירת המרכיבים הצורניים של השיר (משקל, חרוז, אליטרציה) ומכוון להעביר את התוכן בשלמותו ובדיוק מרבי, בהכרח מאבד את "המוזיקה" של השיר. הדוגמה המובהקת והידועה ביותר בתחום זה, שהפכה ל"אמירה" בתחום תרגום השירה, הוא תרגומו של ולדימיר נבוקוב את הרומן בחרוזים "יבגני אונייגין" מאת אלכסנדר פושקין. במבוא לתרגומו (מבוא עמ' VII-X) אומר נבוקוב את הדברים הבאים על תרגום שירה מחורזת ושקולה:

" הניתן, באמת, לתרגם את השיר של פושקין, או כל שיר אחר בעל מבנה מחורז מוגדר? כדי לענות על-כך עלינו להגדיר תחילה את המונח "תרגום". הניסיונות לבצע שיר בשפה אחרת מתחלקים בין שלוש קטגוריות: 1. פַּרפראסטי: להציע נוסח חופשי של המקור, עם השמטות ותוספות, המוּנעוֹת על ידי הדרישות של הצורה, על ידי המוסכמות המיוחסות לצרכן ועל ידי בורותו של המתרגם. לפרפראזות מסוימות עשוי להיות הקסם של מבחר-מלים מסוגנן ותמצות אידיאומטי, אך אל לו לחוקר ליפול שבי לאופנה, ואל לו לקורא להיות משוּטֶה מכך; 2. לקסיקאלי (או קונסטרוקציונאלי): תרגום המשמעות הבסיסית של המלים (ושל סדרן). זאת יכולה לעשות מכונה בהנחייתו של בלשן דו-לשוני נבון; 3. ליטראלי: לתרגם קרוב ככל שניתן את המשמעות הקונטקסטואלית של המקור, ככל שמתירה זאת היכולת האסוציאטיבית והתחבירית של שפה אחרת. זה בלבד הוא תרגום אמיתי".

"עתה נוכל לנסח את שאלתנו ביתר דיוק: הניתן, באמת, לתרגם שיר מחורז, כמו יבגני אונגין, תוך שמירה על חרוזיו? התשובה לכך היא, כמובן, לא. לשחזר את החרוזים ועדיין לתרגם את כל השיר באופן ליטראלי הוא מבחינה מתימאטית בלתי אפשרי. אך עם איבוד החרוז השיר מאבד את תפרחתו, שאת מקומה לא יכולים למלא לא הערות שוליים ולא האלכימיה של ההערה המבארת. האם עלינו להיות מרוצים עם תרגום מדויק של התוכן ולשכוח את הצורה לחלוטין? או שניתן בכל זאת לסלוח לחיקוי מבנה של שיר שאליו דבוקים, פה ושם, חתיכות מעוותות של מובן, על ידי שכנוע עצמי ושכנוע הציבור, כי בעיוות המשמעות למען תענוג-המשקל המחורז, ניתן להידרש לייפוי ולדילוג מעל הקטעים היבשים והקשים? תמיד הייתי משועשע על ידי המחמאה הטיפוסית שמבקר מעניק למחבר של "תרגום חדש" , שבו הוא אומר: "הוא נקרא בקלילות". במלים אחרות, הכתבן, שמעולם לא קרא את המקור, ואינו יודע את לשונו, משבח חיקוי כדבר קריא משום שאמיתות נדושות המירו, בתוכו, את המורכבויות שהוא כלל לא מודע להן. "קריא", האומנם!"

"טעות מטופשת של תלמיד בית-ספר לועגת ליצירת המופת העתיקה פחות ממה שעושה הפואטיזציה הממוסחרת, וכאשר המתרגם ניגש להעביר את ה"רוח", ולא את המובן בלבד של הטקסט, הוא מתחיל להשמיץ את מחברו."

"בהעברתו של יבגני אונגין מן הרוסית של פושקין לאנגלית שלי, הקרבתי למען שלמות המשמעות כל אלמנט צורני ובכלל זה המשקל היאמבי, בכל מקום ששמירתו מנעה נאמנות. למען האידאל שלי, של ליטרליזם, הקרבתי הכל (אלגנטיות, מצלול נאה, בהירות, טעם טוב, שימוש מודרני ואפילו דקדוק) שהחיקוי האנין מחשיב יותר מן האמת. פושקין השווה מתרגמים לסוסים שהוחלפו בתחנות המעבר של הציוויליזציה. הגמול הגבוה ביותר שאני יכול לחשוב עליו הוא שתלמידים ישתמשו בעבודתי כבסוס-פוני".

השוואת תרגומי שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד האמצעים להערכת תרגומי שירה היא להשוותם ביניהם תוך כדי השוואתם למקור. בתחום השוואת תרגומים לעברית נודע מפעלו של המשורר אשר רייך, המפרסם לעתים מזומנות, במוסף "תרבות וספרות" של העיתון "הארץ", אוסף תרגומים לעברית לשיר אחד. לימים אסף רייך את פרסומיו אלה והוציאם לאור בספר "הנשיקה מבעד למטפחת".

בתחום זה קיימים בשפה האנגלית שני אוספי- תרגומים גדולים לשיר בודד:

אוסף תרגומי שירה שאסף סיר רונלד סטורס (1881-1955), מי שהיה מושל ירושלים (1920-1926) . סטורס אסף 451 תרגומים לשפות שונות, לשיר בשפה הלטינית Ad Pyrrham (לְפִּירה), פרי עטו של המשורר הרומי הורטיוס. בשנת 1959 יצא לאור מבחר של 144 תרגומים מאוסף זה, כולל תרגום אחד לעברית (פרי עטו של יהושע פרידמן).

ספרו של המתימטיקן-פילוסוף האמריקאי דגלאס הופשטטר (בעל החיבור הידוע 'גדל, אשר, באך'), "קברו/סגנונו של מארו" (Le Ton Beau de Marot”), המוקדש כולו למלאכת התרגום. הופשטטר תרגם לאנגלית, חזור ותרגם, שיר מאת המשורר הצרפתי בן המאה ה-16 קלֵמַן מארוֹ, בסגנונות שונים, כאשר הוא שומר בנאמנות על הערכים הפרוזודיים של השיר (משקל, חרוז).

תעתיק שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הקשיים העומדים בפני מתרגם הוא התמודדות עם שמות, או קטעי טקסט, המופיעים בטקסט המקורי בשפה שונה משפת המקור. דוגמה לבעיה זו מופיעה בביקורתה של לנה שילוני על התרגום לעברית של ספרו של ג'וליאן בארנס, "משהו להצהיר", ספר שנכתב באנגלית אך עוסק בצרפת:

"ברור שספר מעין זה משופע בשמות ובמושגים צרפתיים. ההוצאה לאור הייתה מודעת לכך ושכרה את שירותיה של יועצת מיוחדת למונחים צרפתיים. ההחלטה הייתה נכונה, אך היועצת עשתה את מלאכתה פלסתר, או בעברית מליצית פחות: תוצאות עבודתה הן ביזיון. השמות הצרפתיים משובשים שוב ושוב, השמות הפרטיים מופיעים בצורתם האנגלית, יוג'ין במקום אז'ן, בנג'מין במקום בנז'מן, וכשהם מנוקדים הניקוד תמיד הפוך, חולם במקום שורוק ולהפך. מילים רבות מופיעות במקורן הצרפתי, ואף הן משובשות, במיוחד אם הן דומות למילים אנגליות. באותו עמוד מופיעה לעתים אותה מילה בשני כתיבים שונים." ("הארץ", 12 במרץ 2004)

בתרגום הראשון לעברית לספרו של מיגל דה סרוואנטס, שנעשה בשנת 1912 בידי חיים נחמן ביאליק, נקראו הספר וגיבורו בשם "דון קישוט". כשמונים שנה מאוחר יותר, בשנת 1994, יצא לאור תרגום חדש לעברית, בידי ביאטריס סקריוסקי-לנדאו ולואיס לנדאו, ובו נקראו הספר וגיבורו בשם "דון קיחוטה". כפל השמות בעברית ליצירה הספרדית ולשמו של גיבורה ("קיחוטה" ו"קישוט") נובעים משינוי היסטורי באופן הגיית השפה הספרדית. במאה ה-16, עת חובר הספר, נהגתה האות "x" כ-"ש", ועל כן נהגה השם "דון קישוטה", הגייה שנשתמרה בתרגומים לשפות אחרות וממנה שאב ביאליק את השם "דון קישוט". אולם, ברבות הימים התחלפה ההגייה של האות לצליל "ח", ומכאן "דון קיחוטה" בספרדית מודרנית. תרגומו הראשון של ביאליק שימר את הצליל המקורי בעוד תרגומים מאוחרים יותר מביאים את ההגייה הספרדית העכשווית.

קשיי התעתיק באים לידי ביטוי אפילו בשמות מחברי הספרים. ספריו של הסופר מייקל קרייטון פורסמו בישראל שנים אחדות תחת השם "מייקל קריצ'טון", וספריה של הסופרת אייריס מרדוק פורסמו בשם "איריס מורדוך".

תרגום חוזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפה בכלל, והשפה העברית בפרט, היא תופעה דינמית, וגם התרבות שבה אנו חיים אינה סטטית, ולכן יש מקרים רבים שבהם מופיע תרגום חדש לעברית לספר שתורגם לפני שנים רבות. תופעה זה מתגברת כאשר מדובר בשירה, ולשירים מפורסמים ניתן למצוא חמישה ואפילו עשרה תרגומים שונים.

דוגמה לתרגום חוזר היא ספרו של אריך קסטנר, "שלושים וחמישה במאי" שתורגם לעברית לפני שנים רבות, ויצא לאור מחדש, בשנת 1999, בתרגומו של מיכאל דק. אחד ההבדלים הבולטים בין שני התרגומים: בעוד שבתרגום הראשון עוברתו שמות הגיבורים, הרי בתרגום השני הם נותרו במקורם הגרמני. גיבור הספר, הקרוי דני בתרגום הראשון, הוא קונרד בתרגום השני, ודודו, הדוד סבוני, הוא הדוד רינגלהוט. התרגום השני נאמן יותר למקור, אך זאת במחיר רהיטות הקריאה של הקורא העברי הצעיר.

ספרי ילדים קלאסיים נוספים שזכו לתרגום נוסף הם "הנסיך הקטן", "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" ו"פו הדוב". בשנת 2007 יצא לאור תרגום לעברית לספרו של אנדרה מורואה Patapoufs et Filifers. תרגום זה, פרי עטו של עידו בסוק, נקרא "השמנפופים והחדחוטים", ובהמשכו ניתן התרגום הראשון לעברית של ספר זה, פרי עטו של א. ל. יעקבוביץ, שיצא לאור בשנת 1944 בשם "המשמנאים והמרזנאים".

לעתים אין צורך בתרגום חוזר, והמו"ל מסתפק ברענון של התרגום הקיים. דוגמה לכך היא ספרו של ולדימיר נבוקוב, "פנין", שיצא לאור בעברית בשנת 1977, בתרגומו של אברהם יבין. בשנת 2004 יצאה לאור גרסה חדשה של תרגום זה, שבה הכניס אברהם יבין שינויים שונים שחלו בשפה במהלך 27 השנים המפרידות בין שתי המהדורות ("גלידת זבדה", למשל, הפכה ל"גלידת שמנת"). בתרגום ספרו של לב טולסטוי, "מלחמה ושלום", שולבו שני התהליכים: בשנות העשרים של המאה העשרים יצא לאור תרגום ראשון לעברית, מעשה ידי י.א. טריווש, בשנת 1953 יצא לאור תרגום חדש של לאה גולדברג, ובשנת 1976 יצאה לאור מהדורה מתוקנת לתרגום זה, שבה הכניס חיים פלג תיקונים "כמתחייב מן הדינמיקה של הלשון העברית במשך התקופה שחלפה".

על השינויים המפליגים שחלו בשפה העברית במהלך המאה ה-20, שינויים שאין טובים מהם להצדקת תרגום חוזר, עמד אבי גרפינקל, בסקירת תרגום חדש של כתבי מישל דה מונטן:

התרגום הראשון, והכמעט יחיד עד כה של מונטן לעברית נעשה בתקופה שהשפה דמתה עדיין לתינוקת זקנה, מחותלת במילים לועזיות ונשענת על מקל הליכה ארמי. אנשי בליעל ובחורים כהלכה סובבו שם בערים כטולוזא ואספרטה, ולעתים אף הרחיקו ליבשת אפריקי. קוביוסטוסים ומומוסים סעדו שם את לבם בבשר קלבוסת, צפו בלודרים ושיעשעו את נפשם במשחקי האשקוקי והפספסים. זכרם של אבגוסטוס קיסר, סוקרט וקיקרון הועלה על נס, שועים עסקו בפרקמטיה, הסתגרו בחדרי משכיתם או ניסו לפתות בכרות קלות ששירכו את דרכיהן. ספרים נקראו בבתי עקד, בזים נעקדו בחבלי בזיירים ופסוקיות חוברו במלות קישור כאפס, ברם, לבעבור ובשגם. ("הארץ", 13.10.04)

יחד עם זאת, תרגום חוזר אינו אופייני רק לשפה העברית, כפי שמציגה זאת המתרגמת והעורכת נילי מירסקי:

הלשונות האירופאיות, למשל, אף על פי שקצב ההשתנות שלהן איטי הרבה יותר מזה של העברית, נוהגות בכל זאת לתרגם מחדש את הפרוזה הקלאסית כל עשרים או שלושים שנה. רק לפני שנים מעטות יצא בצרפת, אם להביא דוגמה אחת מני רבות, תרגום חדש לגמרי של כל כתבי דוסטוייבסקי. מובן שהצרפתים לא יתרגמו אותו ל"צרפתית עכשווית", אך איש לא יטען שאין צורך בתרגום חדש של הסופר הרוסי. זהו חלק בלתי נפרד ממסורת תרגום רבת שנים" (קטע ממכתב למערכת "העיר", 9.9.04).

מקור ושני תרגומים: תחילתו של הספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות":

Alice's Adventures in Wonderland

עַלִּיזָה הֵחֵלָּה נִלְאֵית מְאֹד מִישִׁיבָתָהּ בְּאֶפֶס-מַעֲשֶׂה לְיַד אֲחוֹתָהּ עַל שְׂפַת הַנַּחַל: פַּעַם-פַּעֲמַיִם הֵצִיצָה בַסֵפֶר שֶׁאֲחוֹתָהּ קוֹרֵאת בּוֹ, אוּלָם לֹא הָיוּ בוֹ שׁוּם תְּמוּנוֹת וְשׁוּם שִׂיחוֹת, „וּמַה חֵפֶץ בְּסֵפֶר”, הִרְהֲרָה עַלִּיזָה, „שֶׁאֵין בּוֹ תְּמוּנוֹת אוֹ שִׂיחוֹת?”
הִנֵּה כִי כֵן שׁוֹקֶלֶת הָיְתָה בְדַעְתָּהּ (כְּכָל אֲשֶׁר תִּמָּצֵא דַעְתָּהּ, כִּי בְחוֹם הַיּוֹם נִהְיְתָה עַצְלוּלִית וְטִפְּשׁוֹנִית מְאֹד), אִם בִּשְׁבִיל הַהֲנָאָה שֶׁבַּעֲשִׂיַּת רְבִיד שֶׁל מַרְגָּנִיוֹת כְּדַאי יִהְיֶה לִטְרֹחַ לָקוּם וְלִקְטֹף אֶת הַמַּרְגָּנִיוֹת, וְהִנֵּה פִתְאֹם שָׁפָן לָבָן חַכְלִילִי-עֵינַיִם חוֹלֵף-עוֹבֵר עַל פָּנֶיהָ.

– "עליזה בארץ הפלאות", בתרגומו של אהרן אמיר, הוצאת "מחברות לספרות", 1951

אליס התחילה להשתעמם מאוד מן הישיבה ליד אחותה, על שפת הנחל, כשאין לה מה לעשות: פעם-פעמיים הציצה לתוך הספר שאחותה קראה, אבל לא היו בו לא תמונות ולא שיחות. "ואיזה טעם יש בספר," חשבה אליס, "בלי תמונות ובלי שיחות?"
וכך היא ישבה, שוקלת בדעתה (עד כמה שיכלה, כי החום עשה אותה מנומנמת מאוד וקשת-תפישה), אם ההנאה שבקליעת מחרוזת-מרגניות מצדיקה את הטִרחה לקום ולקטוף אותן, כשלפתע ארנבון לבן עם עיניים ורודות חלף-עבר לידה.

– "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", בתרגומה של רנה ליטוין, בהוצאת הספרייה החדשה, 1997

ראו גם: שלושה תרגומים לעברית של המונולוג "להיות או לא להיות" מתוך המחזה "המלט".

תרגום של ספר שבו משולב טקסט בשפה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים ספר כתוב בשפה מסוימת, אך משולבים בו טקסטים בשפה נוספת. מצב זה מעמיד את המתרגם בפני דילמה: האם לתרגם את הספר, על שתי השפות שבו, לשפת היעד, או להותיר את השפה הנוספת ללא תרגום, כך שקורא הספר המתורגם, בדומה לקורא בשפת המקור, יחווה את קיומן של שתי שפות. על דילמה זו עמדה לאה גולדברג בדברי המבוא שלה לתרגום ספרו של טולסטוי, "מלחמה ושלום":

בבעיות השונות של תרגום יצירתו של טולסטוי לעברית הייתה גם השאלה של הטקסט הצרפתי: הלתרגמו ולטשטש את מציאוּתו במקור, או להביאו בספר העברי כמו שהוא על אף העובדה שרוב קוראינו אינם יודעים צרפתית? לא ראיתי עצמי רשאית "לתקן" את טולסטוי והבאתי את הצרפתית כלשונה, לא כל שכן שטולסטוי איננו משתמש בצרפתית שימוש נאטורליסטי, אלא רואה אותו כמין גוון אמנותי נוסף לסגנונו: אומר הוא ב"סוף דבר" שלו ל"מלחמה ושלום" - "השימוש בצרפתית והרוסית זה בצד זה היה לי כמין טכניקה של אורצל אשר לרמבראנדט".

פתרון אחר ננקט בתרגום לעברית של ספרו של סטיג לרסון, "נערה עם קעקוע דרקון", שבו מציינת בהערת שוליים המתרגמת משבדית, רות שפירא:

בספר בשבדית מופיעים משפטים ומילים באנגלית. במהדורה העברית בחרנו פעמים רבות לתרגם אותם. בכל מקום שבו המילים והמשפטים היו במקור באנגלית הם מופיעים בתרגום לעברית בכתב נטוי.

בספר המדע הבדיוני "חולית" מופיעה ישות ששמה במקור האנגלי הוא Kwisatz Haderach, ובתרגום לעברית נקרא שמה "קפיצת הדרך". תרגום זה תואם את מקורו של השם האנגלי, אך בעוד שלקורא האנגלית זהו שם זר שמשמעותו רחוקה מלהיות מובנת, הרי אין זה מצבו של קורא העברית.

טעויות תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום הוא תהליך מועד לטעויות עקב המורכבות הרבה שלו. באתר עין הדג המציאו חברי הקהילה את הביטוי מר"ן לתיאור תרגום מילולי לעברית של מילים וביטויים, תוך שיבוש מוחלט של משמעותם המקורית. הביטוי הוא ראשי תיבות של "מניח רעפים נוצרי" בעקבות תרגום שהופיע בפרק של הסדרה "הבוקר שאחרי" שהוקרן ב-28 בפברואר 2001 ב"ערוץ 3" של הכבלים. במהלך הפרק אומרת אחת המשתתפות "I came to this country to work, not to chase Christian Slater" (באתי לארץ הזו כדי לעבוד, לא כדי לרדוף אחרי כריסטיאן סלייטר), אך בכתובית הופיע: "באתי לארץ הזאת לעבוד, לא כדי לרדוף אחרי מניח רעפים נוצרי". "מניח רעפים נוצרי" הוא תרגום מילולי של שמו של השחקן כריסטיאן סלייטר (כריסטיאן - הנוצרי; סלייטר - מניח רעפים).

  • בספר "מנספילד פארק" של ג'יין אוסטן, מרי קרופורד פוסקת, בסוף הספר, שלעולם לא תשגה להתאהב שוב "באח צעיר ממנה". הכוונה המקורית היא ל"אח צעיר במשפחה", כלומר זה שאיננו היורש.

להלן דוגמאות לטעויות תרגום מסוגים שונים:

תרגום מילולי של ביטויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבה העיקרית לתרגום מילולי שמשבש את המשמעות המקורית הוא ניב שאינו מוכר למתרגם:

  • בספר "גנבת הדבש" של אליזבת גרייבר, מספרת אם לבתה, שקנתה לה אופניים "תמורת שיר". הביטוי האנגלי המקורי הוא: for a song, שמשמעו בחצי חינם, בפרוטה.

מונחים מקצועיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתרגום לעברית לספר "כאוס" מאת ג'יימס גליק מסופר על "חבורת קנטור" ו"חבורת מנדלברוט", בזמן שהשמות הנכונים הם קבוצת קנטור וקבוצת מנדלברוט. בלשון הדיבור זה נראה כעניין שולי של טעם, אך כאשר מדובר בעצם מתמטי, יש הבדל מהותי בין חבורה לקבוצה.
  • מחלה של חוסר בהורמון ADH נקראת בעברית "סוכרת תפלה", עקב טעות בתרגום. אין למחלה זו כל קשר לסוכרת, למעט תופעה של ריבוי שתן בשתי המחלות. מחלת הסוכרת נקראת בלטינית Diabetes mellitus (שמשמעותו: "שתן מתוק"), ובשפות אירופאיות רבות נהוג לקרוא למחלה בקיצור במילה אחת Diabetes. לעומת זאת, מחלה חוסר הורמון ADH נקראת Diabetes insipidus, בלטינית: "שתן תפל". המילה Diabetes (שתן) תורגמה בטעות ל"סוכרת" וכך נקראת המחלה בטעות "סוכרת תפלה".

תרגום שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתרגום הספר "המהגרים" (Die Ausgewanderten) של וינפריד גיאורג זבאלד לעברית, תורגם שמו של "היכל פירות הדרום של Einsiedler", כאשר Einsiedler הוא שמו של הבעלים, ל"היכל פירות הדרום הנזיר", תרגום מילולי של השם.

שיבושי לשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתרגום לאותו ספר, "המהגרים", לעברית – בתמונה שבה מגיעים הגיבורים למלון דרכים, הם מקבלים בקבלת-המלון "קערה" במקום מפתח, שגגה שמקורה בדמיון הצורני בגרמנית בין Schlüssel (מפתח) ל-Schüssel (קערה), אף שהשגיאה אינה מתאימה כלל לרוח הדברים.
  • בספר "סיפורי עשרת העולמות" של ארתור סי. קלארק, בהוצאת מסדה, 1982, מסופר על קופה מהונדסת גנטית, שאוהבת מאוד בגדים צבעוניים ורועשים, ולו ניתן לה להתלבש כחפצה, הייתה נראית כמו "פליטה מהדשא של מרדי". במקור מדובר על "Mardi Gras", כלומר החג הקתולי מרדי גרא, ולא על grass ("עשב" או "דשא" באנגלית).
  • בספר מרג'ורי מורנינגסטר של הרמן ווק, בתרגום משנת 1985, וולי רונקן מתקשר אל מרג'ורי להזמינה להצגת קולג', שהוא מחבר הפזמונים שבה. במקור היא עונה, "You take my breath away", שתורגם בטעות ל"וולי, אל תתנשם כל כך". בתרגום ישן יותר התרגום מדויק יותר, אם כי בשפה יותר נמלצת: "התקת את נשמת אפי".
  • בהצגה בתיאטרון הבימה של המחזה "סונטת סתיו", לפי סרטו של אינגמר ברגמן, מדברת אחת הגיבורות, פסנתרנית קונצרטים מפורסמת, על איכות הביצוע שלה ל"קונצ'רטו של שוברט". אלא ששוברט לא כתב קונצ'רטו לפסנתר, ומיכאל הנדלזלץ, שהיה בקהל הצופים בהצגת הבכורה, הבחין בטעות, בדק בטקסט המחזה המתורגם והשווה אותו למקור השבדי. ואכן, במקור מדובר על קונצ'רטו של שומאן.

ראו: מר"ן ושגיאות אחרות ב"עין הדג".

תרגום שעולה על המקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים נאמר על תרגום שהוא "עולה על המקור",‏[2] וזאת כאשר בשפה אליה הוא תורגם נוספות משמעויות שלא היו קיימות בשפה המקורית. דוגמה לספר שנאמר עליו שתרגומו עולה על המקור הוא "חולית" של פרנק הרברט, בתרגומו העברי של עמנואל לוטם. תרגום זה נחשב בקהילת חובבי המד"ב והמתרגמים לתרגום מופת, הטוב מכל תרגומי הספר השונים, ויש הטוענים כי אף טוב יותר מאשר גרסת המקור.[דרוש מקור]

תרגום נוסף שנטען שהוא עולה על המקור הוא ספרו של ד"ר סוס, "לא רעב ולא אוהב",[דרוש מקור] וזאת בשל מוטיב האמא היהודייה שבא לידי ביטוי בדמותו של שמי-הוא-שב המשכנע את ה"ילד הסרבן" לאכול במשפטים כמו: "הי! אולי בחושך? זה נעים. תאכל בחושך. לא רואים". הדמות השנייה מתעקשת לא לאכול, אף על פי שמעולם לא טעמה את המאכל, ומתחמקת בתירוצים כמו "לא רעב" ו"לא טעים".

משפט המפתח בספר חוות החיות של ג'ורג' אורוול נחשב כתרגום שעולה על המקור: "All animals are equal, but some animals are more equal than others." שתורגם ל"כל החיות שוות, אך יש חיות ששוות יותר". במקרה זה, התרגום עולה על המקור, משום שבעברית למילה "שווה" יש שתי משמעויות - equal וגם worth.

חורחה לואיס בורחס בולט בדעתו שהתרגום יכול לעלות באיכותו על היצירה המקורית, ושגרסאות שונות של אותה יצירה בתרגומים שונים לאותה שפה הן תופעה רצויה ומקובלת, שכן תרגום הדבק בלשון המקור הוא בסופו של דבר שירות רע ליצירה המתורגמת. הוא אף כתב ש"המקור אינו נאמן לתרגום". כך למשל תיאר שקרא בילדותו את הספר דון קישוט בתרגום לאנגלית, וכאשר קרא בהמשך חייו את המקור הספרדי היה זה בעיניו העתק חיוור.‏[3]

תרגום באמצעות מחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תרגום מכונה

תרגום באמצעות מחשב עלה לדיון כבר בראשית ימיהם של המחשבים, החל מעבודתו החלוצית של יהושע בר-הלל.

תרגום מילים בודדות באמצעות מחשב נעשה כעת בהצלחה רבה, לעתים אף ללא צורך בהקלדת הטקסט (באמצעות תוכנת התרגום "בבילון", למשל, שמצוידת במנגנון OCR לזיהוי האותיות). תרגום טקסטים שלמים הוא משימה קשה לאין שיעור, משום שלא די בו בהבנת התרגומים האפשריים של כל מילה, אלא נדרשת הבנה של משמעות הטקסט. על הקושי שבביצוע משימה זו ניתן ללמוד מהסיפור (הבדיוני, כנראה) הבא:

תוכנת תרגום התבקשה לתרגם מאנגלית לרוסית את המשפט (שמקורו בברית החדשה) The spirit is willing but the flesh is weak (תרגום: הנפש חפצה אבל הבשר חלש). כדי לבדוק את נכונות התרגום התבקשה התוכנית לתרגם את פרי עמלה חזרה מרוסית לאנגלית, והתוצאה שפלט המחשב הייתה The vodka is good but the meat is rotten (תרגום: הוודקה טובה אבל הבשר רקוב).

בספרו של דאגלס אדמס מדריך הטרמפיסט לגלקסיה מוצג "דג בבל", שנעיצתו באוזן מאפשרת שמיעה חופשית של כל שפה. על שמו של יצור מופלא זה קרוי פרויקט Babel Fish של מנוע החיפוש Alta Vista, המספק תרגום של טקסטים שאותרו באינטרנט.

תרגום סרטי קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תרגום בכתוביות

בתרגום סרטי קולנוע יש להתגבר גם על הבעיה הטכנולוגית, של הקרנת התרגום במקביל להקרנת הסרט.

מתקופת הראינוע ועד שנות ה-50 הוקרן התרגום בסרט נוסף שהוקרן לצד הסרט הראשי, באמצעות פנס קסם. לגלגול סרט התרגום במקביל לעלילה היה אחראי אדם שזה היה תפקידו היחיד. כשהופיע הסרט המדבר נדרש אדם זה גם להבנה בשפת הסרט על מנת שיקדם את הסרט בקצב הנכון. אדם זה ישב יחד עם המסריט בחדר ההקרנה ובשלב מסוים הוא עבר לשבת עם הקהל לאחר שהוכן לו שלט-רחוק פרימיטיבי שהפעיל מנוע של פטיפון להזזת סרט התרגום.

בתחילת שנות החמישים נכנסה לשימוש השיטה של תרגום בגוף הסרט, כלומר הדפסת התרגום על-גבי הסרט עצמו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Douglas R. Hofstadter, Le Ton beau de Marot, In Praise of the Music of Language, Basic Books, New York, 1997.
  • Alexander Pushkin, Eugene Onegin: A Novel in Verse, Translated by Vladimir Nabokov, Vol. I: Introduction and translation, Princeton University Press, 1964.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]