המלחמה האיטלקית 1521 - 1526

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המלחמה האיטלקית 1521 - 1526
Battle of Pavia, oil on panel.jpg

ציור שמן מהמאה ה-16 המתאר את קרב פאביה
חלק מ: המלחמות האיטלקיות
תאריך התחלה: 1526-1521
משך הקרב: ?
מקום: איטליה, צרפת וספרד
תוצאה: ניצחון לספרד ולאימפריה הרומית הקדושה
הצדדים הלוחמים

Royal Standard of the King of France.svg ממלכת צרפת

  • Early Swiss cross.svg שכירי חרב שווייצרים
Flag of Most Serene Republic of Venice.svg הרפובליקה של ונציה 

Banner of the Holy Roman Emperor with haloes (1400-1806).svg האימפריה הרומית הקדושה
ספרד
Flag of England.svg ממלכת אנגליה

Emblem of the Papacy SE.svg מדינת האפיפיור 
מפקדים
Royal Standard of the King of France.svg פרנסואה הראשון 

Banner of the Holy Roman Emperor with haloes (1400-1806).svg קרל החמישי

Banner of the Holy Roman Emperor with haloes (1400-1806).svg שארל השלישי 

המלחמה האיטלקית של 1526-1521, לעתים נודעת גם כמלחמת ארבע השנים, הייתה חלק מהמלחמות האיטלקיות. המלחמה נערכה בין ממלכת צרפת בראשות פרנסואה הראשון והרפובליקה של ונציה כנגד קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, הנרי השמיני, מלך אנגליה ומדינת האפיפיור. הסכסוך נבע מבחירתו של קרל החמישי לקיסר האימפריה הרומית הקדושה (1520-1519), תואר בו חשק גם פרנסואה הראשון, ומהצורך של האפיפיור לאו העשירי לחבור בברית עם פרנסואה כנגד מרטין לותר.

המלחמה פרצה במערב אירופה בשלהי 1521, כאשר חיל משלוח צרפתי נווארי ניסה לכבוש מחדש את ממלכת נווארה בעוד הצבא הצרפתי חודר אל ארצות השפלה. הכוחות הנווארים נהדפו על ידי צבא ספרדי חזרה לעבר הרי הפיראנים, כאשר באותה עת גייסות קיסריים נבלמו בצפון צרפת.

פעולות האיבה התחדשו בחצי האי האיטלקי בעקבות הקמת ברית רשמית של האפיפיור, קרל החמישי, והנרי השמיני כנגד צרפת; ברם, חזית זו הפכה למוקד משני, עם שימת הלב של פרנסואה וקרל לשדה הקרב בצפון צרפת. בקרב ביקוקה שנערך ב-27 באפריל 1522 הביסו כוחותיו של קרל ושל מדינת האפיפיור את הצרפתים, שגורשו מלומברדיה. לאחר הקרב המשיכו ההתנגשויות המזוינות לגלוש לקרקע צרפתית, בעוד שונציה חתרה להסכם שלום נפרד. האנגלים פלשו לצרפת ב-1523, שעה ששארל השלישי, דוכס בורבון - מנוכר מניסיונותיו של פרנסואה להשתלט על ירושתו - בגד בפרנסואה וחבר לברית עם קרל. ניסיון הנפל של הצרפתים להשתלט בשנית על לומברדיה ב-1524 סיפק לבורבון שעת כושר לפלוש לפרובנס בראש צבא ספרדי.

פרנוסאה עצמו הוביל התקפה שנייה על מילאנו ב-1525, כאשר בתחילה הוא נוחל הצלחה בהדיפת כוחותיהן של ספרד וקרל. מפלתו ההרסנית בקרב פאביה, בה פרנסואה עצמו נלקח בשבי על ידי כוחות ספרדיים, ורבים מבני האצולה הצרפתית נהרגו, הובילה לסיומה של המלחמה. מספר ניסיונות נעשו להביא לשחרורו באמצעים דיפלומטיים. אמו, לואיז, נסיכת סבויה פנתה לסולימאן הראשון סולטאן האימפריה העות'מאנית - דבר שגרם לאולטימטום עות'מאני לקרל החמישי. סולימאן הראשון עשה שימוש בהזדמנות זו כדי לפלוש להונגריה והביס את בני בריתו של קרל החמישי בקרב מוהאץ' (29 באוגוסט 1526). למרות זאת, פרנסואה הראשון נאלץ לחתום על הסכם מדריד (1526) שהביא לשחרורו תמורת ויתורו על תביעותיו לשליטה באיטליה, בפלנדריה ובדוכסות בורגונדיה. אולם פרנסואה התכחש להסכם מספר שבועות לאחר שחרורו, מה שהוביל למלחמת הליגה של קוניאק. למרות שהמלחמות האיטלקיות תמשכנה לעוד שלושה עשורים נוספים, הן הסתיימו עם כישלונה של צרפת לזכות מחדש בטריטוריות בעלי חשיבות באיטליה.