המרכז המסחרי הישן בצפת
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מרכז מסחרי |
| מדינה |
ישראל  |
| קואורדינטות | 32°58′04″N 35°29′32″E / 32.967758340597°N 35.49226636117°E |
|
(למפת צפת רגילה)   המרכז המסחרי הישן בצפת | |
  | |
המרכז המסחרי הישן המכונה היום בית אשת"ם[1] (ראשי תיבות של "אש תעשיות מתכת", ייתכן והשם שאוב מספר ירמיהו: נָחַר מַפֻּחַ מאשתם [מֵאֵשׁ תַּם] עֹפָרֶת"[2]) ניצב במורדות הדרום מערביים של הרובע היהודי בצפת. הוא גדול בממדיו, יצוק בטון, מנוקב מיריות בקירותיו, ושונה מבתי הרובע היהודי העתיק הסמוכים .
הבניין הוקם בעקבות מאורעות תרפ"ט על חורבות חנויות היהודים שנהרסו במאורעות. בבניית המרכז הושקעו 8,600 לא"י[3]. מתוך כספי "קרן העזרה לנפגעי המאורעות"[4], אשר גייסה כספים רבים מיהודי העולם על מנת להגיש סיוע ליהודי חברון, ירושלים טבריה וצפת[5].
התועלת הכלכלית שלה ציפו המוסדות הלאומיים עמדה ביחס הפוך לגודלו ולהשקעה הכספית שנדרשה לבנייתו, כבר עם סיום בנייתו נמנעו אנשי צפת להעביר אליו את הפעילות המסחרית, במהלך השנים נסגרו המפעלים הקטנים שפעלו שם ובמשך שנים שימש כמחסני העירייה, בתי מלאכה קטנים ושימושים מתחלפים. יחד עם זה תמיד סימל את עמידתם של אנשי צפת וגבורת מגיניה במלחמת השחרור.
הקמת המרכז המסחרי החדש בשנת 1930[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודות הבנייה החלו באוגוסט 1930 לאחר פינוי הריסות הרובע והסתיימו בשנת 1932. מרבית התושבים בצפת, נפגעי הפרעות בעיר, רצו לשקם את בתיהם וחנויותיהם בעזרת כספי הסיוע, ואילו המוסדות התנו את מתן העזרה בבניית מרכז מסחרי גדול אשר ישמש מקום להקמת חנויות ומפעלים קטנים שיספקו מקומות עבודה לתושבים.
להקמת הבניין היה גם שיקול ביטחוני-הגנתי והוא תוכנן כמבצר בטון שתפקידו לחסום את הכניסה לרובע היהודי במקרה של התקפה או פלישה מהצד הערבי של העיר[6].
ההנהגה הצפתית דרשה שעבודת הבנייה תעשה על ידי פועלים מצפת והסביבה על מנת לספק להם עבודה, עניין שהקבלנים לא תמיד הקפידו לקיים[7].
במכרז הבנייה זכתה חברת "הבונה"[8], חברה לבנייה שהוקמה בשנת 1920 ובין בעליה נמנה יצחק ליב גולדברג[9]. בהר כנען הוצבה מכונה לייצור חצץ, והחומרים הובאו לבניין באמצעות עגלות וחמורים[10].
הביקורת בעיתונות המקומית והארצית על הקמת המרכז המסחרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניית המרכז ונחיצות המבנה ומיקומו ספגו ביקורת קשה בעיתוני התקופה. קרוב לסיום הבנייה נכתב ב"דואר היום" "המרכז המסחרי עומד להיגמר, 20 חנויות ועוד שוק ירקות ואין קונים חנויות. נשאלת השאלה האם צפת צריכה מרכז מסחרי כזה?[11]
"אגודת הדור הצעיר בצפת" הביעה את מורת רוחה כי הוועד לסיוע נוהגים בשררה כלפי התושבים ואפילו האשימו אותם "שעושים עבודתם על חשבון אסון האומה" ודרשו כי העבודה תתבצע על ידי פועלים יהודים מצפת והסביבה ושכרם לא יקופח[12].
לצפת הגיעו אישים ועיתונאים שביקרו בחריפות את הפרויקט, החל מהמיקום המרוחק ממרכז העיר וכלה בגודל המבנה ושאלת יעילותו במקרה של התקפה על הרובע היהודי. יוסף אליהו שלוש שביקר בצפת בעת הבנייה, כותב מאמר בעיתון דואר היום "על בנין מרכז מסחרי בצפת בעמק עכור", בו טען שהבניין שנבנה כלשונו "במקום הגיהנום הזה אינו ראוי ויש להפסיק את הבנייה"[13].
איתמר בן אב"י כותב בדואר היום מאמר " על "העוון הצפתי", וטוען כי "צריך להוקיע מעשה נורא זה, כמעט מחפיר" אשר נעשה בעיר לפני שנה ..." לדבריו: "הבניין חזק ויפה אבל המקום אינו מתאים, המקום יוצא דופן, רק מוח של יהודים גלותיים שהתרחקו מאדמתם...יכלו לבחור מקום לבנות בניין כזה... מלכודת עכברים בפני התקפה פתאומית של חתולים. הקרן השקיעה 24,000 לא"י ועננת מוות שוכנת על פני הרובע העלוב הזה"[14]
הפעילות המסחרית במרכז המסחרי עד שנת 1947[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיום השלמת הבניין כמעט לא התרחשה פעילות מסחרית במבנה.
תושבי צפת שרכושם נפגע במאורעות תרפ"ט ושבניין המרכז נבנה על אדמתם ובתיהם, תבעו את "קרן העזרה" ודרשו פיצויים תמורת רכושם. המשפט נמשך כשבע שנים עד שנת 1937 ובסופו פסק בית המשפט המחוזי בעיר, שחברת "גב-ים", שהייתה סוכנת של "קרן העזרה" תשלם פיצויים לבעלי הקרקעות עליהם נבנה המרכז המסחרי[15].
במשך שנים ארוכות כמעט שאין עדויות לפעילות מסחרית במקום. יש עדות שהבניין סגור[16]
ראש ועד הקהילה היהודית בצפת מר משה פדהצור (פודהורצר), פנה למוסדות היישוב בקריאת להצלת העיר שסבלה מהגירה שלילית בשל מחסור במקורות פרנסה[17]. בעקבות זה הוקמה בשנת 1945 "החברה לפיתוח צפת", חברה שגייסה כספים באמצעות מכירת מניות. אחת ממטרותיה הייתה לפתח את המסחר והמלאכה במרכז המסחרי[18].
בית קולנוע ומפעלים קטנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקומת המסד של המרכז המסחרי הוקם בשנת 1945 בית הקולנוע המקורה הראשון בעיר. בשנת 1933 רכשו יהודה מייברג וזאב מתתיהו פרל את המרכז מחברת אמיק"א[19], והפעיל אותו יוסף בנדרלי. המקרין היה ג'וני שכונה האיטלקי, שהגיע לצפת כעולה חדש[20]. הקולנוע שימש את הערבים והיהודים, הוקרנו בו סרטים הוליוודיים וגם סרטים מצריים ולבנונים, והוא פעל כשנה.
בשנת 1947 רכשה החברה לפיתוח צפת את הבניין על מנת להקים בו מפעלי תעשייה ומלאכה [21] במקום נפתח "מפעל אריגי צפת" שאת נולי האריגה הביאו מארצות הברית, אחריו נפתחו מפעל "אשת"ם" (אש תעשיות מתכת) לייצור פרימוסים, בית חרושת "נאטלוס" לעטים נובעים, בית חרושת לעפרונות "עפרה" ו"כנען" בית מלאכה למזכרות ותשמישי קדושה ומלאכת מחשבת עשויים בעבודת יד[22].
רוב המפעלים נסגרו לאחר זמן קצר וחלקם פעלו עד ראשית שנות החמישים[23].
המרכז המסחרי במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לבניין הייתה חשיבות ביטחונית מכרעת במצור ובקרב על צפת. בהיותו מבנה חזק וגדול המוצב בחזית, מול הרובע הערבי, בגזרה שכונתה "גזרת סטלינגרד" שבו הוצבה גם עמדת בלויגרונד, והיה ברור כי נפילתו תביא לנפילת הרובע.
בעבודות ההכנה בתקופת המצור על העיר הוקמו על הבניין ארבע עמדות שנקראו עמדות "המרכז". אחת על מרפסת הבניין שצפתה על הצד הצפוני והדרומי ועוד שלש עמדות ירי, שנפרצו בקיר הדרומי של המבנה וצפו אל הרובע הערבי.
הבניין ספג פגיעות רבות מירי שכוון מהרובע הערבי ומעין זיתים. ביום י"א באדר תש"ח בעיצומה של ההתקפה הערבית על הרובע נהרג מפגיעת צלף, פרג' יהושע אוחנה, בן צפת שהיה מפקד חוליית תת-מקלע סטן, על שמו נקרא יהושע (שוקי)אוחנה ראש העיר של צפת שנבחר ב־2018.
בשנת 2020, במהלך עבודות פיתוח סמוך לבניין, התגלתה מנהרה שנחפרה במהלך מלחמת העצמאות מכיוון הרובע המוסלמי, ונועדה להגיע אל מתחת לבניין. המנהרה מסתיימת מספר מטרים לפני הבניין, ונראה שלא הושלמה עקב קריסה בגלל גשמי החורף.[24]
המבנה לאחר מלחמת העצמאות ועד שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר קום המדינה נמשכה לסירוגין פעילות של בתי מלאכה שרובם נסגרו. הגדול ביניהם היה מפעל אשת"ם לייצור פרימוסים ומיכלי מתכת, שפעל עד שנת 1959.
בשנות השמונים שימש המקום כמרכז לאמנות אתיופית מעשה ידי העולים שהגיעו לצפת, לאחר מכן חדריו הושכרו לבתי מלאכה קטנים ומחסנים.
במקום שכן עד לשנים האחרונות המוזיאון לבובות .בקומה העליונה הוקמו שירותים שמשמשים את המבקרים והתיירים הרבים שמגיעים לעיר העתיקה.
בקומת המסד הפתוחה והגדולה נמצא היום "יקב צפת" של משפחת אלון שמתמחה בגידול כרמי ענבים סמוך לצפת ובייצור יין.
הבניין נמצא בצומת תיירות מרכזי בעיר העתיקה של צפת, בצידו הצפוני נמצא רחוב בית יוסף, רחוב הגלריות של העיר, ומדרומו משתרעת קריית האמנים.
החשיבות האדריכלית וההיסטורית של הבניין[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבניין בן התשעים בנוי מבטון וברזל ובעבר היה מטוייח בטיח לבן. הוא יוצא דופן ומרשים בגדלו וראשון מסוגו בצפת.
שיטות הבנייה וחומרי הבנייה שונים משיטות הבנייה המסורתיות של צפת באותה תקופה.
תוכניתו מזכירה בניינים מודרניים בסגנון הבין לאומי. חשיבותו גם בכך שמדגים את הנזק שנעשה למרקם של עיר בהיותו נטע זר בסביבתו.
המטרה הכלכלית שלשמה הוקם לא הושגה והיא אף נדחתה על ידי התושבים, אך הושגה המטרה הביטחונית בקרב על צפת.
הבניין, מהווה עדות לאירועים היסטוריים בצפת שהשפיעו על חיי ההתושבים מסמל את עמידתם האיתנה של אנשי צפת במלחמת העצמאות, ועד היום מקפידים לשמור על סימני הפגיעות מההפגזות במלחמת תש"ח.
מבנה המרכז המסחרי הישן בית אשת"ם עומד בקריטריונים לשימור מבנים. נכלל בתוכנית מתאר ארצית אתרי מלחמת העצמאות (תמ"א/ 21) שיטופלו על פי סעיף ב' .לבניין הוכן תיק תיעוד על ידי אילן מזרחי במסגרת עבודת גמר במכללת תל חי.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צפת ואתריה, אריאל, כתב עת לידיעת ארץ ישראל, 158-157 עמ' 174
- אלעד פלד, צפת בתש"ח, יומן המערכה, הוצאת אריאל, הוצאת ארץ הצבי 2006
- צפת וכל נתיבותיה, לסייר עם יד יצחק בן צבי, עורך אייל מירון, הוצאת יד בן צבי ירושלים 2006
- המרכז המסחרי הישן - בית אשת"ם, תיק תיעוד. אילן מזרחי, עבודת גמר, מכללת תל-חי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בית אשת"ם באתר עיריית צפת
- ^ [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%95_%D7%9B%D7%98 ירמיהו ו כט, המילה אשתם נכתבת בכתיב כמילה אחת אך לא בקרי. מצד הכתיב, המילה יכולה להתפרש כצורה של אש. ראה: https://ebydict.benyehuda.org/definition/view/13861 https://ebydict.benyehuda.org/definition/view/12961]
- ^ צפת, דבר, 22/09/1930
- ^ דוח של ועד קרן העזרה, דבר, 10/03/1930
- ^ פעולת העזרה להקמת ההריסות, דבר, 18/09/1929
- ^ הבניין שנראה כמבצר נבנה בשולי הרובע היהודי הנושק לרובע הערבי שהקיר הפונה לעבר הרובע הערבי נבנה במקור ללא חלונות. יתרונותיו באו לביטוי במלחמת השחרור בצפת. בצל המצודה, עמידתה של צפת, מאיר מיבר- מייברג, הוצאת מילא בע"מ 1989, פרק תכנון הגנת הרובע היהודי, עמ' 71–84
- ^ כספי קרן העזרה לידי מי?, דבר, 24/01/1933
- ^ צפת, "דבר", 24/08/1930 עמ' 4
- ^ עבודת "הבונה" בא"י, הצפירה, 16/01/1920
- ^ דבר, 23/11/1930 עמ' 4
- ^ דאר היום, 20/05/1932 עמ' 7, המרכז המסחרי
- ^ דאר היום, 29/04/1930, אגודה למען צפת,
- ^ על בנין מרכז מסחרי בצפת בעמק עכור, דאר היום, 15/07/1931
- ^ העוון הצפתי, דאר היום, 26/12/1932
- ^ דבר 22.10.1937
- ^ דבר, 18.3.1937, ע' 3, קצרות
- ^ הארץ, 29/04/1930, בצפת החרבה
- ^ החברה לפיתוח צפת, הצופה, 05/02/1945
- ^ קולנוע עברי בצפת נחנך ההצגה ערבית, המשקיף, 14/09/1945
- ^ בנימין גייגר, אחד מזקני צפת, דפי חיים,2011, עמ' 203-204
- ^ דבר,6.11.1947, צפת תקום לתחיה
- ^ ההון הלאומי לפיתוח צפת וסביבותיה, המשקיף, 06/02/1948 ע'5
- ^ רבבות לירות הלכו לטמיון בצפת, מעריב, 10/01/1950
- ^ צפת: נחשפה מנהרת טרור ממלחמת השחרור