הנני כאן

הנני כאן
	אֲנִי הוֹלֵךְ אֵלַיִךְ כָּל יָמַי; אֲנִי הוֹלֵךְ אֵלַיִךְ מְסֻנְוָר.; הָאֲבָנִים פּוֹצְעוֹת אֶת כַּפּוֹתַי; אֲבָל אֲנִי אֵינִי מַרְגִּישׁ דָּבָר.; ; אֲנִי חוֹזֵר מֵאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה; מוֹשִׁיט יָדִי לִלְטֹף אֶת שְׂעָרֵךְ.; הִנְנִי כָּאן, אַךְ כְּמוֹ יוֹנָה פְּצוּעָה; אֲנִי נוֹפֵל תָּמִיד מוּל שַׁעֲרֵךְ.
	(הבית הראשון בשיר)

"**הנני כאן**"
	מסימטאות העיר העתיקה של ירושלים, העיר שעליה נכתב השיר
	מסימטאות העיר העתיקה של ירושלים, העיר שעליה נכתב השיר
	שיר בביצוע יהורם גאון
	מתוך האלבום אני ירושלמי
יצא לאור	1971
סוגה	מוזיקה מסרטים
שפה	עברית
כתיבה	חיים חפר
לחן	דובי זלצר

"הנני כאן" הוא שיר עברי שנכתב בשנת 1971 על ידי חיים חפר והולחן בידי דובי זלצר. השיר נכתב עבור המבצע יהורם גאון כשיר הפתיחה וכשיר הנושא לסרט "אני ירושלמי".

רקע לכתיבת השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשנתיים לאחר ניצחון ישראל במלחמת ששת הימים, כאשר הציבור עדיין חוגג את איחוד ירושלים, יצר יהורם גאון, יליד ירושלים, את הסרט המוזיקלי "אני ירושלמי". הסרט מלווה בצילומים רבים של חיי היום-יום בירושלים משנת 1969, כאשר גאון מסייר בסמטאות העיר, ברחובות העיר העתיקה, בשכונות הוותיקות והחדשות, ובאתרים שונים בעיר, שחלקם נחשפו לציבור הישראלי בזכות אותו סרט. הסרט מתאר את משפחתו הירושלמית, ילדותו וחייו בירושלים, אלה שלפני 1948 ואלה שאחריה (עד איחוד העיר) ואת געגועיו לעיר, שאוחדה מחדש. במסגרת הסרט הוא שר מִסְפָּר שירים, חלקם הפכו ללהיטים, כגון "אני עושה לי מנגינות", "השר משה מונטיפיורי" ו"מעל פסגת הר הצופים". שיר הפתיחה של הסרט ושיר הנושא בו, היה "הנני כאן". שירי הסרט תועדו בהמשך השנה גם על גבי האלבום "אני ירושלמי".

השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר "הנני כאן" זכה לפופולריות רבה, צעד במצעדי הפזמונים השבועיים של הגל הקל במשך תשעה שבועות, בין 15.2.1971 ל־19.4.1971, ובשיאו הגיע לשבוע אחד לראש המצעד. במצעד השנתי תשל"א (1971) של התחנה דורג השיר במקום השביעי.

השיר זכה לעדנה מחודשת כשלושים שנה לאחר שנכתב, כשבוצע בשנת 2004 על ידי הראל סקעת בגמר תוכנית המציאות כוכב נולד, וזכה בשנית לפופולריות רבה (אך הפסיד להראל מויאל, שביצע את השיר "נר על החלון"). בשנת 2009 נבחר השיר מבין מאזיני רשת ג' לשיר השני האהוב ביותר מבין שיריו של יהורם גאון (אחרי השיר "בלדה לחובש").^[1]

השיר מבטא את הגעגועים לירושלים ואת נצחיות הקשר של עם ישראל אליה. מילות השיר מדמות שיר אהבה, לכאורה לאשה אהובה, כשלמאזינים ברור כי מושא השיר היא העיר ירושלים. בריאיון עם המשורר חיים חפר הוא תיאר את כתיבת השיר כחזרה לא רק לירושלים אלא לארץ ישראל, לבורות המים, לגדר, וכמשל להיסטוריה של עם ישראל ולזהותו.^[2]