כוכב נולד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgערך זה עוסק בתוכנית טלוויזיה ישראלית. אם התכוונתם לסרט קולנוע בכיכובה של ברברה סטרייסנד, ראו כוכב נולד (סרט קולנוע).
כוכב נולד
Kochav Nolad10 logo banner.png
סמליל עונת העשור
סוגה תוכנית מציאות
חברת הפקה טדי הפקות
יוצרים טדי הפקות
צביקה הדר
יואב צפיר
מנחים צביקה הדר
זוכים (לפי עונות)
  1. נינט טייב
  2. הראל מויאל
  3. יהודה סעדו
  4. ג'קו אייזנברג
  5. בועז מעודה
  6. ישראל בר-און
  7. רוני דלומי
  8. דיאנה גולבי
  9. חגית יאסו
ארץ מקור ישראל  ישראל
מספר עונות 9
מספר פרקים 180 (נכון לעונה 9)
הפקה
אורך פרק 90 - 120 דקות
שידור
רשת שידור ערוץ 2 (קשת)
תקופת שידור
מקורית
מאי 2003 – רץ
קישורים חיצוניים
דף הסדרה ב-IMDb

כוכב נולד (בעונה הראשונה: "לא נפסיק לשיר – כוכב נולד") היא תוכנית מציאות ישראלית, אשר עלתה לשידור בערוץ 2 במאי 2003 במסגרת שידורי הזכיינית "קשת". התוכנית דומה במהותה לתוכנית האמריקנית "אמריקן איידול", כאשר במרכזה תחרות שירה בין כישרונות חדשים בתחום.

תוכן עניינים

[עריכה] פירוט כללי

את צעדיה הראשונים של התכנית ניתן למצוא בתוכנית "לא נפסיק לשיר", ששודרה בשנת 2002, גם היא במסגרת שידורי "קשת" וגם היא בהנחייתו של צביקה הדר. ב"לא נפסיק לשיר" התמודדו אנשים אלמוניים לצד אנשי בידור מוכרים בתחרות זיהוי וביצוע שירים עבריים. בשנת 2003 פיתחו טדי הפקות את רעיון "לא נפסיק לשיר" לתחרות זמר לכל דבר. במהלך הפרקים השונים מבצעים קבוצת מתמודדים שירים עבריים מוכרים ונשפטים על פי ביצועם. לבסוף, מחליט הקהל הצופה בבית ישירות, על ידי הצבעה באמצעות מסרון (SMS) מי המתמודד המועדף עליו, והזוכה במספר ההצבעות הנמוך ביותר הוא המודח מהתוכנית. לאחר מספר ניפויים משמעותי, נבחרים שלושה מתמודדים אשר מבצעים את ביצועם האחרון בגמר בהופעה חיה.

"כוכב נולד" הפכה כבר בעונתה הראשונה להצלחה, ולאחר מכן לתופעה תרבותית רחבה. למרות הביקורות הרבות נגדה ונגד תרבות ה"אינסטנט" וייצור כוכבים, שמרה על נתוני מדרוג גבוהים ולאהדת קהל רחבה גם בעונותיה הבאות. בין מבקריה החריפים נודעת במיוחד הזמרת חוה אלברשטיין שצוטטה בראיון עמה במוסף מעריב: "זה נגד כל החינוך שלי והגישה שלי למקצוע ולאמנות ולכול. זה משחקים, זה מין תיאטרון בובות כזה, שבו כל מיני כוחות עליוניים מושכים בחוטים, ואנשים מתנהלים לפי האופן שבו מושכים אותם. אותי זה די מדכדך."[1] גם יהורם גאון תקף את התוכנית בכנס "תמוז" למוזיקה ישראלית בו זכה בפרס למפעל חיים כשבנאום התודה שלו פתח בסרקזם: "פרס זה ניתן לא רק לי, אלא לדור שלם – דור ללא כוכבים נולדים, ללא פלייליסט, וללא יחצ"נים, אלא לאנשים שרכשו את ההוקרה והפרסום בעבודה קשה." ברם למרות הביקורות, "כוכב נולד" צלחה ברוב העונות את שיאי טבלות המדרוג וזכתה לפרסים רבים בתעשייה. בשנת 2003 זכתה בטקס פרסי מסך הזהב "תוכנית העשור". באותה שנה זכתה גם בקטגוריית תוכניות הבידור. בשנים 2004 ו-2005, בעונותיה השנייה והשלישית, זכתה בפרסים בקטגוריית "תוכנית המציאות".

החל מהעונה הרביעית, פורמט השעשועון השתנה. השלב הראשון שהיה פותח את העונה היה שלב האודישנים. בשלב זה הגיעו אנשים שונים לאודישנים והופיעו מול חבר השופטים, שקבעו אם הם ממשיכים לשלב הבא. לאחר שלב האודישנים, 20 נבחנים נכנסו לנבחרת החלומות של כוכב נולד. מדי שבוע הם היו שרים סולואים ודואטים, היו מועמדים להדחה, מקבלים חסינויות מהדחה או פרסים שונים. בסוף כל תוכנית הקהל היה שולח מסרון למתמודד האהוב עליו, והמתמודד בעל מספר הקולות הנמוך ביותר היה מודח. לחצי הגמר הגיעו שישה מתמודדים, ולאחר שני חצאי גמר שונים, עלו שלושה מתמודדים לגמר הגדול שנערך בכל פעם במקום אחר. המתמודדים היו שרים בגמר סולו שבחרו ודואט עם זמר מוכר אחר. לבסוף, מוכרז הכוכב הנולד.

[עריכה] עונות התוכנית

[עריכה] כוכב נולד 1 - לא נפסיק לשיר

נינט טייב, המנצחת בעונה הראשונה

העונה הראשונה של כוכב נולד החלה במאי 2003. בעונה זו נקראה התוכנית "לא נפסיק לשיר - כוכב נולד", ואכן היה קשר הדוק בין התוכניות. בחלק מהתוכניות השתתפו המתחרים כמתחרים רגילים ב"לא נפסיק לשיר". רק לאחר עונה זו בוצע הפיצול בין התוכנית "לא נפסיק לשיר" לבין "כוכב נולד", ואלמנט החידון ירד מהתוכנית.

במהלך התוכנית נערכו תחילה מבחני בד שונים ברחבי הארץ, לאחר מכן נעשו שלבי "ראש בראש" של סולואים שבוצעו על ידי המתמודדים, כאשר הביצועים האהודים והטובים ביותר זיכו את המתמודדים השונים בעליית שלבים. בשלב חצי הגמר, שחולק לשניים, נבחרו שלושת המתמודדים שעלו לגמר התוכנית - נינט טייב, שירי מימון ושי גבסו. הגמר נערך ב-28 באוגוסט 2003 במסגרת "כפר המוזיקה" בחולות ניצנים, בפני קהל של כ-7,000 איש. השופטים בגמר היו רוני בראון ויזהר אשדות, אשר בחרו במקום הראשון את נינט טייב, במקום השני את שירי מימון ובמקום השלישי את שי גבסו. גם על-פי הכרעת הקהל, הביצוע של נינט טייב גבר על השאר, והיא זכתה בתואר "כוכב נולד" הראשון עם 49.3% מהקולות. במקום השני זכתה שירי מימון עם 28.2% מהקולות ולמקום השלישי הגיע שי גבסו עם 22.5% מהקולות.

[עריכה] כוכב נולד 2

הראל סקעת, שסיים במקום השני בעונה השנייה

בעונה זו נשפטו הביצועים לראשונה על ידי פאנל שופטים, שהורכב מהזמרת ריקי גל, הבימאי צדי צרפתי ומנהל "הליקון" רוני בראון. לגמר, שנערך ב-15 באוגוסט 2004 בכפר המוזיקה של קוקה-קולה בניצנים בפני אלפי אנשים, עלו הראל מויאל, הראל סקעת ועדי כהן. עד הגמר סקעת הוביל בסקרים השונים ונחשב לפייבוריט ודאי. למרות זאת, מויאל הצליח לנצח במפתיע עם 44.8% מהקולות, לעומת סקעת עם 41.9% מהקולות וכהן עם 13.3% מהקולות. ברגע בו ניצח מויאל צעק צביקה הדר "גבירותי ורבותי, מהפך!", על משקל הכרזתו של חיים יבין בעקבות עלייתו לשלטון של הליכוד לראשונה, בבחירות לכנסת התשיעית. בעקבות ניצחונו המפתיע של מויאל הועלו טענות שונות, חלקן בדבר זיוף קולות, וחלקן יוצאות נגד מספר ההצבעות המקסימלי שניתן היה להצביע לאורך העונה ובגמר - 250 הצבעות ליחיד. לאחר הפגנה והצהרות בפומבי כנגד קשת, ערכה הפקת התוכנית בדיקה נוספת, ובישרה כי לא היו זיופים, ואין שינוי בתוצאות.

[עריכה] כוכב נולד 3

העונה השלישית של "כוכב נולד" החלה במרץ 2005. המתמודדים נבחנו בפני השופטים ריקי גל, צדי צרפתי וצביקה פיק. לראשונה, ליווה את העונה שיר נושא, "חלומות מתגשמים", אשר נכתב על ידי מירית שם אור, הולחן על ידי צביקה פיק ובוצע על ידי המשתתפים בגמר "כוכב נולד 2". לגמר, שנערך ב-29 באוגוסט 2005 בגני התערוכה, תל אביב במסגרת אירוע "ווליום" של סלקום בפני עשרות-אלפי אנשים, עלו יהודה סעדו, מיכאל קירקילן ושיר ביטון. בעונה זו לא התרחשה הפתעה, וסעדו הפייבוריט ניצח עם כ-57% מהקולות. קירקילן זכה במקום השני עם כ-23% מהקולות וביטון זכתה במקום השלישי עם כ-20% מהקולות.

רפאל מירילא, שסיים במקום השלישי בעונה הרביעית

בעקבות תוצאות חריגות שהתגלו באחד משלבי התחרות וחשד לזיוף קולות, הוחלט לשנות את שיטת ההצבעה ועתה הוגבל כל צופה להצבעה אחת בלבד מכל אמצעי הצבעה (מסרון, טלפון או דרך אתר האינטרנט של התוכנית). מאז ועד היום, נותרה שיטת ההצבעה מוגבלת בחלקה (בוטלה ההצבעה בטלפון ובאינטרנט (בעונה 9 הצבעה באינטרנט התאפשרה שוב), והוגדלה הצבעת המסרונים ל-5 הצבעות בהמשך, ואז ל-10 הצבעות).

[עריכה] כוכב נולד 4

העונה הרביעית של "כוכב נולד" החלה במאי 2006. לתוכנית הצטרפו שופטים חדשים, גל אוחובסקי ומרגלית צנעני, שחברו אל השופטים צדי צרפתי וצביקה פיק. ציפי פינס, מנהלת תיאטרון בית ליסין תוכננה גם היא להצטרף לצוות השופטים, אך פרשה בשלבים מוקדמים. צילומי התוכנית עברו לאולפן חדש ולא נערכו עוד באולפן הישן של "לא נפסיק לשיר". שיר הנושא של העונה, "כל כך הרבה שירים", נכתב והולחן על ידי יוני בלוך וברק פלדמן ובוצע על ידי זוכה העונה הקודמת, יהודה סעדו.

בעונה זו נערכו מספר חידושים כגון דואטים, אשר הושרו על ידי זוגות מתמודדים ומתן אפשרות לשופטים להעניק חסינות לאחד מהמתמודדים. כמו כן נקבע כי לאורך העונה תבצע הנבחרת הופעות הצדעה לאמנים וללהקות.

מופע הגמר של העונה נערך ב-7 בספטמבר, בפארק הירקון בתל אביב, כחלק ממופע "ווליום תל אביב", בהשתתפות ג'קו אייזנברג, מאיה רוטמן ורפאל מירילא. אייזנברג ניצח, עם כ-46% מהקולות, במקום השני זכתה רוטמן עם כ-28% מהקולות ובמקום השלישי זכה מירילא עם כ-26% מהקולות. בריאיון שנתן אייזנברג זמן קצר לאחר זכייתו[2], הוא עורר סערה תקשורתית, לאחר שסיפר, בין השאר, שהוא לא התגייס לצה"ל ולא מתחרט על כך. הראיון הוביל לתגובות חריפות בציבור, אשר הובילו את אייזנברג להתנצל בפומבי, ולפסק זמן בן מספר חודשים מהופעות בתקשורת, ובשנת 2010 הוא עבר להתגורר באמסטרדם.

[עריכה] כוכב נולד 5

בועז מעודה, המנצח בעונה החמישית

העונה החמישית של "כוכב נולד" החלה במאי 2007. השופטים היו צדי צרפתי, צביקה פיק, מרגלית צנעני וגל אוחובסקי, כשבחלק גדול מהאודישנים הצטרף יוני בלוך כשופט-אורח. את שיר האודישנים לעונה, "קשה לי לא להתרגש", כתב והלחין זוכה "כוכב נולד 4", ג'קו אייזנברג, והוא שר אותו כדואט עם זוכת המקום השני, מאיה רוטמן. לקהל הצופים ניתנה האפשרות להצביע 5 פעמים מכל אמצעי הצבעה (אינטרנט, סלולרי). הגמר, שאליו עלו בועז מעודה, מארינה מקסימיליאן בלומין ושלומי בראל, נערך ב-29 באוגוסט 2007, בחוף גולן בכנרת, כחלק ממופע "ווליום כנרת". מעודה ניצח עם כ-50% מהקולות. למקום השני הגיעה בלומין עם כ-27% מהקולות, ובראל סיים במקום השלישי עם כ-23% מהקולות. בגמר נשברו שלושה שיאים מאז תחילת שידור התוכנית: מספר שיא של הצבעות (מעל 900,000) ביחס למספר אפשרויות ההצבעה לכל צופה; גודל הקהל - כ-40,000 איש; שיא רייטינג של 9 שנים בערוץ השני - 31.2% מכלל האוכלוסייה (35.9% ממשקי הבית היהודיים), כאשר בשיא נרשמו 41.6 אחוזי רייטינג[3].

בעונה זו הוצעו חוזי תקליטים למתמודדים רבים. מעודה זכה בחוזה עם חברת "הד ארצי", בלומין בחוזה עם חברת "הליקון", ובראל בחוזה עם חברת "NMC". בנוסף, חן אהרוני ואדיר אוחיון, מתמודדים שהגיעו לשלבים מתקדמים, קיבלו חוזי הקלטה ב"NMC" וב"הליקון", בהתאמה.

לי בירן, מקום שני בעונה השישית

[עריכה] כוכב נולד 6

העונה השישית של "כוכב נולד" החלה במאי 2008. השופטים הם צדי צרפתי, צביקה פיק, מרגלית צנעני וגל אוחובסקי, כאשר אל צוות השופטים באודישנים צורפה דפנה לוסטיג. שיר האודישנים "מי היה מאמין" נכתב והולחן על ידי קרן פלס ובוצע על ידי זוכה העונה הקודמת, בועז מעודה, יחד עם זו שהגיעה למקום השני בעונה הקודמת, מארינה מקסימיליאן בלומין. אחת מתוכניות האודישנים נערכה בהודו - צביקה הדר, אוחובסקי וצנעני נסעו לשם וערכו אודישנים בקרב המטיילים הישראלים במדינה, מהם נבחרה מתמודדת אחת, עדי אבישי, אשר נכנסה לנבחרת העונה והגיעה למקום השישי.

עונה זו זכורה בכך שלראשונה בתולדות התוכנית הוחזרו שני מתמודדים על פי החלטת השופטים בלבד. המתמודדים שחזרו הם אביב משולם (אשר הגיע לבסוף למקום החמישי) והאחיות אורלי ושולי גואטה (אשר הודחו יום לאחר חזרתן לתוכנית, ובכך, הגיעו למקום התשיעי). החלטה זו גררה אחריה ביקורות רבות, בטענה שההפקה מזלזלת בצופי התוכנית.

בספיישל ילדים, שנערך באמצע חודש יולי, התארח בתוכנית הזמר האמריקאי שון קינגסטון. במהלך התוכנית הוא ביצע את שירו "Beautiful Girls".

בעונה זו, כוכב נולד שילבו במסגרת התכנית הרגילה תחרות להקות צעירות. הלהקה "פאנק יו" שזכתה במקום הראשון זכו בהקלטת סינגל בהפקתו המוזיקלית של דודו טסה(יחד הולידו את השיר "בן 16/לכתוב את הכל".) ובתואר"הלהקה הבאה של ישראל". פאנק יו פתחו את מופע הגמר הגדול בווליום כנרת בשירים "שבוע" ו-"בן16/לכתוב את הכל".

גמר "כוכב נולד 6" נערך בחסות חברת סלקום במסגרת פסטיבל "ווליום כנרת" ב-26 באוגוסט. לגמר התוכנית עלו כרמל אקמן, לי בירן וישראל בר-און. בגמר התוכנית הגיע ישראל בר-און למקום הראשון עם 56% מהקולות. היה זה לאחר ששר את שירו המקורי "בדיוק כמו פעם" וכן דואט עם מארינה מקסימיליאן בלומין לשיר "גאון" של נורית גלרון. למקום השני הגיע לי בירן אשר שר את "עוד סיפור אחד של אהבה" של שימי תבורי ודואט עם נינט טייב ל"לא יכולתי לעשות עם זה כלום". בירן זכה ב-24% מקולות המצביעים. למקום השלישי הגיעה כרמל אקמן ששרה את "כמו ציפור מטורפת" של יזהר כהן ודואט עם בועז מעודה ל"אנצל" של מוש בן ארי. היא זכתה ב-20% מהקולות.

[עריכה] כוכב נולד 7

במהלך אפריל 2009 נערכו האודישנים לעונה השביעית של כוכב נולד. לצוות השופטים הצטרפה דנה אינטרנשיונל. בעונה זו, נערכו אודישנים גם בארצות הברית. ממוצע הגילאים בעונה בלט בהיותו נמוך משמעותית מעונות קודמות - מתמודדים רבים שהגיעו לשלבים מתקדמים היו בני פחות משמונה עשרה.

שיר הנושא של העונה, "רציתי לשיר", נכתב והולחן על ידי הזמר דודו טסה ובוצע על ידי שלישיית תוכנית הגמר של העונה השישית: ישראל בר און, לי בירן וכרמל אקמן.

החידוש בעונה זו היה תוכנית הספין אוף "הצילו! אני כוכב נולד", אשר שימשה כתוכנית "גלגל הצלה" למתמודדים שנופו. התוכנית שודרה בערוץ 24 בהנחייתה של מארינה מקסימיליאן בלומין. בתוכנית החדשה, התחרו ביניהם מודחי "כוכב נולד" של אותו שבוע ולאחר חשיפת הצבעת הקהל, המתמודד שקיבל את מרב הקולות עבר להתמודד על הזכות להישאר בתוכנית גם בשבוע שלאחר מכן. רק הזוכה היה אמור לחזור לתוכנית, אולם לבסוף, חזרו שני מתמודדים להתחרות בשלב בו נותרו חמישה מתמודדים מלבדם. נוסף על כך, ערוץ 24 שידר בשידור ישיר מחדר החזרות של "כוכב נולד".

על אף היות התוכנית תחרות זמר עברי, בעונה זו הורשו המתמודדים לשיר חלק מהשירים בלועזית, לצד שירים בעברית.

בעונה זו נאלץ המתמודד עומר אדם לפרוש, לאחר שכבר העפיל לשביעיה הסופית ונחשב לבעל סיכוי גבוה להגיע לגמר. פרישתו מהתוכנית נעשתה לאחר שהתברר ששיקר להפקה באשר לגילו[4]. אדם הציג את עצמו כבן 16.5 למרות שלמעשה היה צעיר בשנה. אלמלא היה משקר, לא יכול היה להשתתף ב"כוכב נולד 7", עקב הגבלת הגיל המצויה בתקנון התוכנית. גילו של אדם נחשף על ידי עומרי חיון, בלוגר אשר מצא את גילו האמיתי במרשם התושבים שדלף לאינטרנט.

ב"ספיישל שנות השמונים" שנערך לקראת סוף יולי, התארחו בתוכנית חברי להקת ה-"Pet Shop Boys". במהלך התוכנית הם ביצעו את שירם "Love Etc".

שידור העונה החל ב-24 במאי ומופע הגמר של העונה התקיים ב-30 באוגוסט בחוף הדקל שבאילת. שלושת הפיינליסטים שהתחרו בגמר הם רוני דלומי, ולדי בלייברג ומיי פיינגולד. להבדיל ממופעי הגמר הקודמים, בשנה זו המקום השלישי הוכרז אחרי סבב סולואים ראשון, שלאחריו שני המתמודדים שנותרו התחרו ב"ראש בראש". הם ביצעו סולו נוסף שלאחריו נפתחת ההצבעה מחדש. לשלב השני של הגמר עלו דלומי ובלייברג והזוכה הייתה רוני דלומי. היא זכתה בכ-61% מקולות הצופים ובכך הפכה לזוכה הצעירה ביותר בתולדות התוכנית, בת 17 בזכייתה וגם לאישה הראשונה שזכתה מאז זוכת העונה הראשונה נינט טייב. בגמר נשלחו למעלה מ-900,000 מסרונים, מספר שיא ביחס לשנים עברו.

[עריכה] כוכב נולד 8

בסוף חודש אוגוסט 2009, עוד במהלך שידורי העונה השביעית, נפתחה ההרשמה לאודישנים של העונה השמינית של "כוכב נולד". האודישנים לעונה זו התקיימו מוקדם מהרגיל, בחורף 2009-2010. שיר האודישנים ה"מסורתי" שליווה את העונה השמינית הוא "עכשיו תורי", שנכתב על ידי מוש בן ארי ומבוצע על ידי זוכת העונה השביעית, רוני דלומי[5].

בדומה לשנים קודמות, הפקת התוכנית יצאה לערוך אודישנים לישראלים גם בתפוצות, והפעם נערכו האודישנים בערי ברזיל. בעונה זו הצטרף אל צוות השיפוט הזמר והמוזיקאי פבלו רוזנברג, שהחליף את צביקה פיק, אשר פרש מן התוכנית[6].

העונה עלתה לשידור ב-5 במאי 2010 ומופע הגמר שלה התקיים ב-4 בספטמבר 2010 בבריכת הסולטאן שבירושלים. בעונה זו, בדומה לעונה הקודמת, החזרות להופעות החיות שודרו בשידור חי בערוץ 24. כמו כן, בחזרות נעזרו המתמודדים בשופטי התוכנית ובמפיק המוזיקלי לואי להב. שלושת המועמדים שהעפילו לגמר הם עידן עמדי, אוהד שרגאי ודיאנה גולבי. במופע הגמר, לאחר סבב הצבעה ראשון, הודח אוהד שרגאי. לאחר ששני הנותרים הופיעו כל אחד בשיר נוסף, נערך סבב הצבעה נוסף בקרב הצופים, ללא שקלול של הצבעות השופטים. בתום ההצבעה הוכרזה גולבי כמנצחת, לאחר שגרפה 53% מקולות הצופים.

[עריכה] כוכב נולד 9

סמליל העונה התשיעית

בסוף אוגוסט 2010 הוכרזה תחילת ההרשמה למבחני הבד של "כוכב נולד 9", ואלו החלו ב-20 בינואר 2011. שידורי העונה החלו ב-2 באפריל 2011. מופע הגמר של העונה התקיים ב"חוף הסטודנטים" בחיפה ב-23 ביולי 2011.

בעונה זו הצטרפו לחבר השופטים הזמרת מירי מסיקה והמוזיקאי יאיר ניצני[7]. זאת במקום דנה אינטרנשיונל, שפרשה בשל רצונה להשתתף בשנית בתחרות האירוויזיון[8], ופבלו רוזנברג וגל אוחובסקי, אשר השתתפותם בתוכנית הופסקה‏[9].

"שיר האודישנים", אשר מלווה את כל העונה, הוא "הדרך שלך", שנכתב על-ידי עידן עמדי, שהגיע למקום השני בגמר העונה השמינית. השיר מבוצע בשתי גרסאות: "גרסת הבנות" אותה מבצעת זוכת העונה השמינית, דיאנה גולבי, ו"גרסת הבנים", המבוצעת על-ידי עידן עמדי.

לקראת תכנית חצי הגמר של העונה, חשפה הפקת התכנית כי בשתי תכניות קודמות, הוטו התוצאות באמצעות משלוח של מסרונים רבים ממספרים סלולריים מאותן קבוצות מספרים, לטובת המתמודדת תמר יהלומי. הפקת כוכב נולד החליטה בשל כך לאפשר לשלושת המודחים האחרונים להתמודד יחד עם יהלומי על כרטיס אחד נוסף לחצי הגמר, יהלומי עצמה העדיפה לפרוש מהתכנית, לאחר שאביה הודה שעמד מאחורי הטית התוצאות.

מופע הגמר של העונה נערך ב"חוף הסטודנטים" בחיפה. שלושת המתמודדים שהעפילו אליו היו לירון רמתי, דוד לביא וחגית יאסו. לאחר סבב סולואים והצבעה ראשונה, הודח לירון רמתי. לאחר מכן הופיעו דוד לביא וחגית יאסו כל אחד בשיר נוסף ונערך סבב הצבעה נוסף בקרב הצופים, ללא שקלול הצבעות השופטים. בתום ההצבעה הוכרזה יאסו כמנצחת, לאחר שגרפה כ-60% מקולות הצופים. עברי לידר צפוי להפיק את אלבומה הראשון של יאסו, כחלק מזכייתה במקום הראשון בעונה זו. תוכנית הגמר בעונה זו, זכתה לשיעור צפייה שיא בתולדות התוכנית, של 41% ממשקי הבית היהודיים, כשברגע השיא שיעור הצפייה עמד על 47%, אחד השיעורים הגבוהים בתולדות הטלוויזיה הישראלית[10].

ב-16 באוגוסט 2011, שבועות לאחר סיום העונה התשיעית, נעצרה מרגלית צנעני, אחת מהשופטות בתוכנית, בחשד לסחיטה באיומים. בין היתר, חשדה המשטרה כי צנעני היתה מעורבת בקידום מועמדים בתוכנית "כוכב נולד". בעקבות חשדות אלה, דרשה הרשות השנייה מהזכיינית "קשת" לבדוק את הנושא[11]. לבסוף בשל פרשה זו הודחה צנעני מחבר השופטים של התוכנית.

[עריכה] כוכב נולד 10 - עונת העשור

סמליל עונת העשור

לראשונה בתולדות התוכנית, הוכרזה ההרשמה לעונה הבאה של "כוכב נולד" כבר בתוכנית האולפן הראשונה של העונה הקודמת לה (תוכנית ששודרה במאי 2011) ולא בגמר, כנהוג בשנים עברו. האודישנים לעונה העשירית החלו ב-20 בפברואר 2012.

שיר הנושא של העונה הוא חידוש לשירו של שלמה ארצי, "כבר עבר די זמן". השיר מדבר על הכמיהה לעסוק במוסיקה. לכבוד עונת העשור ובשל ריבוי המבצעים, כתב ארצי בית נוסף לשיר. את השיר מבצעים כלל זוכי התוכנית לדורותיה ופיינליסטים נוספים. בולט בהיעדרו זוכה העונה השישית של התכנית, ישראל בר און, שסירב להשתתף בשיר ובקליפ. הקליפ עם שיר הנושא של עונה זו שודר לראשונה ב-31 בדצמבר 2011, במשדר הסיום של התוכנית "בית ספר למוסיקה".

בעונה זו הצטרפו לחבר השופטים הזמר והשחקן גידי גוב והזמר והמוזיקאי משה פרץ. זאת במקום מרגלית צנעני שהודחה בשל פרשה פלילית ויאיר ניצני שבחר לפרוש מהתוכנית.

[עריכה] מתמודדי התוכנית כמיקרו-קוסמוס של החברה הישראלית

שופטי התוכנית בעונה השישית. מימין לשמאל: צדי צרפתי, צביקה פיק, מרגלית צנעני, גל אוחובסקי

במהלך העונות התעורר עניין רב באופן בו משתקפת החברה הישראלית בתוכנית. בעיקר בלטו בשיח הציבורי סוגיות הפריפריה לעומת המרכז, דתיים לעומת חילוניים, מזרחים לעומת אשכנזים ואף יהודים לעומת ערבים.

זוכת העונה הראשונה, נינט טייב, בלטה בכך שהיא שומרת מסורת ושהיא הגיעה מקריית גת. לאחר ניצחונה קיבלה טייב את התפקיד הראשי בסדרה "השיר שלנו", דמות של צעירה מקריית גת שמגיעה למרכז ומצליחה להגיע למעמד של כוכבת גדולה. גם הזוכה בעונה השלישית, יהודה סעדו, הוא שומר מסורת. כשנודע שהעונה הרביעית תשודר בערב שבת, נטען שמתמודדים כמו טייב, סעדו ושי גבסו לא היו יכולים להתגלות אם התוכנית הייתה משודרת בערב שבת כבר בתחילת דרכה[12].

זכייתו של ג'קו אייזנברג בעונה הרביעית (2006) העלתה את שאלת הגיוס לצה"ל בחברה הישראלית. בעוד נינט טייב, זוכת העונה הראונה, שירתה בצה"ל והראל מויאל היה לוחם במג"ב ומאוחר יותר עידן עמדי היה קצין בחיל ההנדסה הקרבית (שניהם אף הלחינו וכתבו שירים על שירותם הצבאי הקרבי), אייזנברג לא עשה צבא וראיון בו התגאה על כך עורר סערה ציבורית וקריאות להחרימו. בעונה התשיעית ערכה ההפקה "ספיישל" אודישנים בבסיסי צה"ל במסגרתם נבחרו לתחרות מספר חיילים מהיחידות השונות בהן ביקרו.

בעונה החמישית השתתפה בתוכנית בפעם הראשונה זמרת ערבייה שהגיעה לשלב "הנבחרת" - מרים טוקאן הנוצרייה מהכפר אעבלין. במהלך העונה, התבלטה טוקאן בשירתה ששילבה מוטיבים סגנוניים מהמוזיקה הערבית. השתתפותה של טוקאן בכוכב נולד לוותה בתשומת לב ייחודית מצד התקשורת, מעבר לזאת אשר לה זוכים מתמודדים רגילים, בין השאר בשל החיכוך שיצר מוצאה האתני בקרב קהל התוכנית, שרובו יהודי. כך למשל, שאל אהוד אשרי בעיתון הארץ "האם תוכנית הדגל של ערוץ 2, סמל הקונצנזוס הישראלי הרחב, יכולה להרשות לעצמה מנצחת ערבייה?"[13]. במקביל, זכתה השתתפותה של טוקאן לסיקור תקשורתי בשפה הערבית באמצעי תקשורת שונים בישראל ומחוצה לה. למרות היחס החיובי שהשתדלה ההפקה להעניק לטוקאן, נרשמו מספר אירועים שקוממו רבים הקשורים בהשתתפותה בתוכנית[14]. דוגמה לכך הייתה הערתו של שופט התחרות צדי צרפתי בדבר המבטא שיש לטוקאן, והחיקוי הפארודי של אורנה בנאי לביצועה של טוקאן ל"הכניסיני תחת כנפך" של ביאליק בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה.

[עריכה] תגובות לתוכנית

כלפי "כוכב נולד" מופנית מדי פעם ביקורת שלילית על יצירת זילות של המוזיקה, לכאורה. כך למשל, בראיון למוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות בתקופה שלפני עלייתה לשידור של עונתה הרביעית של התוכנית, השוותה חוה אלברשטיין את חוויית צפייתה בתוכנית לזו של אדם דתי, הצופה ברמיסתו של ספר תורה. במהלך העונות הושמעה ביקורת כנגד התוכנית גם על הפרסום הסמוי לטובת חברות כמו סלקום והחברה המרכזית לייצור משקאות קלים, נותנות החסות הרשמיות של התוכנית בעבר.

[עריכה] פרסים

הקודם:
2002 - רק בישראל
פרס מסך הזהב - תוכנית הבידור הטובה ביותר
2003 - כוכב נולד
הבא:
2004 - ארץ נהדרת
הקודם:
2003 - -
פרס מסך הזהב - תוכנית המציאות הטובה ביותר
2004 - כוכב נולד 2
הבא:
2005 - כוכב נולד 3
הקודם:
2004 - ארץ נהדרת
פרס האקדמיה לטלוויזיה - תוכנית הבידור הטובה ביותר
2005 - כוכב נולד 3
הבא:
2006 - ארץ נהדרת
הקודם:
2004 - כוכב נולד 2
פרס מסך הזהב - תוכנית המציאות הטובה ביותר
2005 - כוכב נולד 3
הבא:
אין, הפרס בוטל

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כוכב נולד


[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ נדב הולנדר, כה רחוקה, באתר nrg מעריב, 19 בינואר 2006
  2. ^ כתבה במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות, 15 בספטמבר 2006
  3. ^ מירב קריסטל וקרן נתנזון, העם בחר מעודה, באתר ynet‏, 30 באוגוסט 2007, כולל קטע וידאו של רגע ההכרזה על הזוכה בעונה‏
  4. ^ ‏גיל משעלי, עומר אדם פרש מ"כוכב נולד", באתר נענע 10, 5 באוגוסט 2009
  5. ^ אסף נבו, ‏הירשמו ליום האודישנים הגדול של "כוכב נולד", באתר ‏mako‏‏, ‏7 בינואר 2010‏
  6. ^ צביקה פיק הסכים לעזוב את כוכב נולד, באתר GuyP,‏ 15 בנובמבר 2009
  7. ^ יאיר ניצני מצטרף לפאנל השופטים של כוכב נולד, באתר עכבר העיר, 1 בפברואר 2011
  8. ^ אסף נבו, ‏דנה אינטרנשיונל: "אני מתרגשת כמו ילדה קטנה", באתר ‏mako‏‏, ‏8 במרץ 2011‏
  9. ^ רז שכניק, אוחובסקי ואינטרנשיונל מחוץ ל"כוכב נולד", באתר ynet‏, 27 בדצמבר 2010
  10. ^ דוד אברהם, יאסו: גמר "כוכב נולד" - הנצפה אי פעם עם 41% צפייה, באתר נענע 10, 24 ביולי 2011
  11. ^ שגיא בן נון, כוכב מוטה? הרשות השנייה מול "כוכב נולד", באתר nrg מעריב, 17 באוגוסט 2011
  12. ^ ידידיה מאיר, פגיעה במורשת נינט, באתר הארץ, 9 ביולי 2008
  13. ^ אהוד אשריערבייה טובה מדי, באתר הארץ, 18 ביוני 2007
  14. ^ חגי חיטרון, בדרך אל האושר, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2007
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא