העץ הנדיב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריכת הספר
"העץ הנדיב" - בגלריה הפתוחה בארסוף קדם
גן סיפור "העץ הנדיב" בחולון

העץ הנדיב (שם המקור, באנגלית: The Giving Tree) הוא ספר ילדים, ספרו המפורסם ביותר של המשורר והמאייר האמריקאי של סילברסטיין. הספר המקורי יצא לאור בשנת 1964 ותורגם ליותר מ-30 שפות. גרסתו העברית של הספר הוצאה על ידי "אדם" הוצאה לאור, ירושלים, 1980, בתרגומו של יהודה מלצר.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הספר נסבה אודות אהבתו הגדולה של עץ כלפי ילד ונכונותו של העץ להעניק ללא תנאי. העץ פונה אל חברו כ"ילד" גם כאשר הילד גדל, מתבגר ומזדקן.

כאשר הילד היה קטן, הוא שיחק עם העלים של העץ, טיפס על הגזע, התנדנד על הענפים ואכל את פרותיו של העץ. כשהילד היה מתעייף, הוא היה נרדם בצלו של העץ. אך כשהילד גדל, הוא חלד לבקר את העץ לתקופה ארוכה.

כשהוא חוזר כנער מתבגר, מזמין אותו העץ שוב לאכול מתפוחיו ולהתנדנד על ענפיו; אך הילד רוצה כסף כדי לקנות דברים ולהנות. העץ מציע לו למכור את תפוחיו בעיר, וכך להרוויח כסף. הילד קוטף את תפוחיו של העץ כדי למכרם.

אחרי תקופה ארוכה נוספת חוזר הילד כאדם מבוגר; הוא עסוק מדי מכדי לטפס על העץ ולשחק בענפיו, ורצונו הוא בבית לעצמו כדי ליוכל להקים משפחה. העץ מציע שייקח את ענפיו כדי לבנות מהם בית, וכך עושה הילד.

הילד חוזר אל העץ פעם נוספת כגבר בגיל העמידה, עצוב ומריר; הוא מבקש לעצמו סירה כדי לשוט בה למקום אחר. העץ מציע שיכרות את גזעו כדי לבנות ממנו סירה, וכך עושה הילד. מהעץ נותר רק גדם. כמו מפגשים קודמים ביניהם כשהעץ נתן מעצמו לילד, גם מפגש זה מסתיים במילים "והעץ היה מאושר".

הילד מגיע אל העץ בפעם האחרונה כאדם זקן מאד. העץ אומר לו בעצב שלא נותר לו דבר לתת, כי כעת הוא רק גדם; אך הילד לא מבקש לעצמו דבר מלבד מקום לשבת ולנוח - ואת זה הגדם יכול לתת. גם מפגש זה, והסיפור כולו, מסתיים במילים "והעץ היה מאושר".

סמליות הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת היחסים הנרקמת בין העץ המעניק לבין הילד הפכה סמל לאהבה ללא תנאי.

בגרסתו האנגלית המקורית של הספר, ההתייחסות אל העץ היא בלשון נקבה (she, her וכו'), כלומר, הזכר (ילד, נער, גבר) הוא הלוקח והמקבל, והאשה היא המעניקה הנותנת והמקריבה עד לכליונה. עובדה זו עוררה תרעומת בקרב פמיניסטיות שראו בו ספר מאצ'ואיסטי, המאפיין את המנטאליות הגברית כלקיחה ואת זו הנשית כנתינה.‏[1]

העץ הפולני[עריכת קוד מקור | עריכה]

"העץ הפולני" הוא פרודיה שנכתבה בעברית על בסיס עלילת הספר "העץ הנדיב". בפרודיה נוהג העץ באופן סטריאוטיפי המיוחס בתרבות הישראלית לנשים פולניות: הוא מגלה דאגה לילד ומבקש ממנו להתלבש ולנעול את נעליו, מפציר בו לאכול כי הוא "נראה עייף" וקובל על כך שאינו מבקרו. במקור מסתיים כל אחד מקטעי הספר בכך שהעץ היה מאושר, אך בפרודיה העץ נותר מריר. רק בסוף הסיפור, באופן אירוני, העץ מאושר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Spitz, Ellen Handler. “Classic Children's Book.” American Heritage 50, no. 3 (May/June 1999): 46