הימנעות מגיוס
הימנעות מגיוס היא מכלול הדרכים שבהן אפשר להימנע מגיוס חובה לצבא, במדינות או בזמנים בהם הגיוס הוא חובה, כגון ארצות הברית בזמן מלחמת וייטנאם או ישראל. הימנעות מגיוס היא אופציה המשמשת סרבני גיוס, שאינם מעוניינים להצהיר בגלוי על סרבנותם ולשבת בכלא.
למען הדיוק יש להבדיל בין שלושה מושגים:
- הימנעות מגיוס: שימוש בדרכים חוקיות שלא לשרת בצבא.
- השתמטות מגיוס: פעולה בדרכים בלתי חוקיות על-מנת שלא לשרת בצבא.
- אי-גיוס: סירוב של הצבא לגייס אדם, משום שאינו עונה על דרישות הצבא או אינו נחוץ לו.
בשלושת המקרים התוצאה היא פטור מגיוס.
דוגמה: צעירה המקפידה על שמירת מצוות ומצהירה שהכרתה הדתית מונעת ממנה לשרת בצה"ל, היא נמנעת מגיוס. צעירה שאינה שומרת מצוות, אך מביאה ראיות כוזבות לכך שהיא שומרת מצוות ועקב כך אינה משרתת בצה"ל, היא משתמטת מגיוס. צעירה שהשכלתה מצומצמת מאוד עלולה שלא להיות מגויסת אף אם תחפוץ להתגייס, משום שהצבא יעדיף שלא לגייסה.
כל זאת בנוסף לכל אלו שאינם חייבי גיוס בפועל בישראל, כמו גברים ונשים ערבים, נשים דרוזיות, פטור מסיבות בריאות פיזית או נפשית, שחרור מנהלתי לאלו שאינם מגיעים לסף השכלה או נתונים מינימלי ועוד.
[עריכה] בישראל
|
|
ערך מורחב – הימנעות מגיוס בישראל |
גיוס לצה"ל נעשה בהתאם לחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986. בחוק זה קבועים הכללים המאפשרים הימנעות מגיוס ואי-גיוס.