שוחד
 |
יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
שוחד הוא טובת הנאה, בכסף או בשווה כסף, הניתנת לבעל סמכות, על מנת שיפעיל את סמכותו לטובתו של נותן השוחד. מתן שוחד, קבלת שוחד ותיווך לקבלת שוחד הן עבירות פליליות לפי חוק העונשין במדינת ישראל.
דוגמאות למצבים של מתן שוחד:
- שוחד לשופט, על מנת שיטה את משפטו לטובת אחד הצדדים.
- שוחד לאיש ציבור, על מנת שיקבל החלטות בתוקף תפקידו באופן הרצוי לנותן השוחד.
- שוחד לממונה על רכש, כדי שיבצע את רכישותיו אצל ספק מסוים.
שוחד ניתן בכסף או בשווה כסף, כגון:
- שימוש ברכושו של נותן השוחד, כגון הצטרפות לטיסה במטוסו של איש עסקים.
- עריכת עסקה שבה ניתנת למקבל השוחד הנחה מופלגת, מעבר למקובל בעסקה מסוג זה.
- שוחד מיני - קיום יחסי מין בתמורה לקבלת טובת הנאה.
תוכן עניינים |
השוחד במשפט העברי [עריכה]
התורה אוסרת על השופט לקחת שוחד: "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח" (שמות כג ח); "לֹא־תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא־תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם" (דברים, טז, יט).
רש"י, בפירושו לפסוק בספר שמות, מציין שהאיסור חל אף אם השוחד ניתן כדי לשפוט אמת.
בנבואתו הראשונה מאשים ישעיהו הנביא: "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא-יָבוֹא אֲלֵיהֶם" (ישעיהו, א, כג).
בתלמוד נאמר "אפילו צדיק גמור ולוקח שוחד, אינו נפטר מן העולם בלא טירוף דעת" (מסכת כתובות, קה, עמ' ב). בהמשך מומחשת הזהירות שנקטו חכמים גם מאבק שוחד, שהוא מעשה שיש בו רק דמיון לשוחד. מסופר על האמורא שמואל, שעבר על גשר. בא אדם ונתן לו יד, לסייע לו במעבר הגשר. אמר לו שמואל: מה מעשיך פה? אמר לו: דין יש לי בפניך. אמר לו: פסול אני לך לדין.
מאוחר יותר הורחב האיסור על קבלת טובת הנאה מבעל דין גם לאחר שהסתיים המשפט. הרמ"א כתב בעניין זה במאה ה-16: "דיין שדן כבר, ובא הבעל דין ליתן לו מתנה על שהפך בזכותו - אסור לו לקבלו".
אף שבתורה מוצג איסור שוחד כאיסור על המקבל, הרחיבו חז"ל איסור זה גם לנותן, בבחינת "לפני עיוור לא תיתן מכשול".
השוחד בדין הפלילי בישראל [עריכה]
מתן שוחד, לקיחת שוחד ותיווך לקבלת שוחד הם, לפי חוק העונשין, עבירות מסוג פשע (פרק ה' - סעיפים 290-297)[1]. לפי סעיף 32(16) לפקודת מס הכנסה, מתן שוחד אינו בגדר הוצאה מותרת בניכוי, גם כאשר נועד לקדם מטרות עסקיות.
מדד השקיפות של ישראל, לפי דו"ח של עמותת שבי"ל לשנת 2009 הוא 6.1. לשם השוואה, באותה רמה (6.1) מדורגת ספרד.[1]
מקרים ידועים של אנשי ציבור שהורשעו בעבירה של שוחד הם אלה של שר הפנים לשעבר אריה דרעי ושר העבודה והרווחה לשעבר שלמה בניזרי שהורשעו שניהם בקבלת שוחד, השר בלי תיק לשעבר, סאלח טריף שהורשע במתן שוחד.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- רחל שלו-גרטל, על טוהר השיפוט ועל פסלות שופט, באתר "דעת"
- ניסים כהן, שחיתות במערכות בריאות בעולם התופעה והקשריה, ביטחון סוציאלי 84 (נובמבר 2010), עמ' 79-104.
ראו גם [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
