וילה טורלוניה
וילה טוֹרלוֹנְיָה (באיטלקית: Villa Torlonia) היא גן ציבורי של עיריית רומא, השוכן ברחוב נומֵנטָנַה (Nomentana) וכולל שלושה מבנים המשמשים למוזיאונים. מוזיאון רביעי צפוי להיפתח במקום בשנת 2008 הוא מוזיאון השואה ( Museo della Shoah). יפעל בו גם המרכז לדקומנטציה של השואה שיוקם בשיתוף פעולה עם הקרן להנצחת השואה של ספילברג וכן יוקם במקום אתר לזכר יהודי רומא שנספו בשואה.
הווילה, אחת מהחדישות ברומא, היא בעלת תכנון נאו קלאסי מיוחד ונוף הגן הסובב אותה נושא אופי אנגלי. בתחום הווילה ישנן יצירות אמנות המפוזרות ברחבי הגן. אזור הווילה מוכר גם בשל הקטקומבות היהודיות, שנמצאו בו בשנת 1919. הווילה הוקמה על ידי הבנקאי "ג'יובני טורלוניה" (Giovanni Torlonia) אשר הנציח במבנה אלמנטים נאו-קלאסיים. פרסומה של הווילה בא בשל היותה למקום מושבו של שליט איטליה בניטו מוסוליני בשנים 1925-1943. מאז 1978 הווילה היא רכושה של עיריית רומא ואתריה פתוחים לקהל הרחב.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות הווילה
מֵקִים הווילה "ג'יובני טורלוניה" קיבל את התואר "מרקיז" בשנת 1797. במטרה לבסס את המעמד החדש שלו הוא קנה וילה ברחוב נומֵנטָנַה . על האדריכל "ג'יוספה ולדייר" הוטל התפקיד לבנות את הווילה, שתהיה ברמה של שאר הוילות המכובדות ברומא, כמו למשל וילה בורגזה. בין השנים 1802 - 1806 הוא המיר את המבנה שנרכש לארמון אלגנטי בהתאם לאדריכלות נאו-קלאסית, הבאה לשחזר את הבניה ביוון וברומא העתיקה. (ראה המבנה המרכזי למעלה ומבנה התיאטרון בגלריה למטה) האדריכל גם תכנן את הגן ועיצב בו שדרות עצים ישרות וסימטריות, כאשר במרכז הגן נמצא הארמון. בשנת 1832 האדריכל והצייר "ג'יובני קאראטי בטיסטה" ( Giovani Caretti Batiste ) העשיר והרחיב את אוספי המבנים, הפסלים ויצירות אומנות אחרות בתחום הווילה. כך בנה שרידים עתיקים "מדומים": ). הוא בנה גם אמפיתיאטרון (Anfiteatro), בית קפה וכנסייה קטנה שאינם היום בגן.
בשנת 1925 שליט איטליה בניטו מוסוליני שכר את המבנה בשכר דירה סמלי של לירה איטלקית אחת לשנה. בזמן ביצוע השיפוצים באתר, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה התגלו במרתף הווילה שני מקלטים תת-קרקעיים, להגנה מפני הפצצה אוירית. המקלטים נבנו על ידי מוסוליני והנסיך טורלוניה בקטקומבות היהודייות שנמצאו במקום. החל משנת 1943 הייתה הווילה נטושה עד שנרכשה בשנת 1978 על ידי עירית רומא והועמדה לרשות הציבור.
[עריכה] שלושה עשר המבנים
הווילה מאופיינית בכך שמצויים בה שלושה עשר מבנים: עם מיסתורין, דמיוניים ודמויות מעולם אחר, בהיקף שלא מקובל בארמון רומאי. לכל מבנה יש אופי משלו:
- בית ההתחדשות - ((Casa Rinascimentale), מבנה לאורחים .
- "הביתן ה"סיווטי" - (Il Casino delle Civette ) - שנקרא גם ארמון הינשוף וקודם הבית השווצרי.
- "ביתן הנסיכים" - מהמאה ה-16
- "סרה מורסקה" - (Serra Moresca) הבית הירוק בסגנון נאו-מורי.
- התיאטרון.
- האגם.
- מחנה האתלטיים.
- "מקדש סאטורנו" ( Tempio di Saturno )
- "במת המעיינות" (la Tribuna con Fontana)
- חורבות עתיקות מדומות.
- מערה סודית.
- הובאו לווילה שני אובליסקים גדולים מאבן גרניט אדומה, דמוי אובליסקים ממצרים, אך למעשה הובאו מצפון איטליה לזכר הוריו של מייסד הווילה.
- בשנת 1842 הובאו לוילה: עמודי - כבוד, פסלים אחדים ובמה לחגיגות.
לכן, כאשר הארמון נפתח לציבור, הוא זכה לתגובות נלהבות מהציבור.
שלושת המבנים המרכזיים של הארמון הם:
[עריכה] הביתן הראשי
בו מצוי אולם רחב ידיים, הקרוי בשם רחבת הריקודים. האולם מואר מחלונות גדולים מכל צדדיו. הפאר שבו בה לידי ביטוי בציורים הגדולים על קירותיו ועל הפסלים המצויים בו בכל מקום בו עובר המבקר. הביתן הוא הביתן המלכותי. היום נערכות בו תערוכות אומנות מתחלפות.
[עריכה] ביתן הנסיכים
הביתן היה במקורו בית הכפרי. בו נבנה היקב של ראש המנזר (Vigna Abati). בשנים 1835-1840 המבנה שופץ בסגנון המאה ה-19. המבנה חובר ל"ביתן הראשי" במסדרון תת-קרקעי ושימש לבעל הווילה לקבלת פני המבקרים.
בכניסה הנוכחית למבנה נראה תבליט המתאר את ניצחון אלכסנדר מוקדון על בבל. באולמות הפנימיים של הביתן יש שלוש ציורים גדולים: מבט על יוון העתיקה,על רומא העתיקה ומפרץ נפולי.
[עריכה] הביתן ה"סיווטי"
הביתן ( ראה בגלריה למטה) נבנה בסגנון נאו-מורי[1]אשר זכה לתחיה ואומץ על ידי האדריכלים בארצות הברית ובאירופה בעידן אדריכלות רומנסקית אשר ראה באימוץ אומנות מזרחית מגמה רצויה, במקביל להחיות את סגנון הבנייה הרומי. מאז מחצית המאה ה-19, הקישוטים המזרחים החליפו את ההקישוטים הקלסיים והגותיים. מוטיבים רבים הגיעו מקונסטניפוליס האימפריה העות'מאנית ומאנדלוסיה ( חצי האי האיברי).
[עריכה] גלריית תמונות
-
הביתן ה"סיווטה" (il Casino delle Civette)
-
הגן
-
התיאטרון בווילה
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ כמו בתי הכנסת הגדולים באיטליה, לדוגמה של פירנצה
