ויליאם ראמסדן
 | |
| לידה |
3 באוקטובר 1888 צ'סטר, בריטניה   |
|---|---|
| פטירה |
16 בדצמבר 1969 (בגיל 81) מחנה אלדרשוט, בריטניה |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| השכלה |
המכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט |
| בן או בת זוג |
Christine Adelaide Baldwin (22 בינואר 1918–?) Eugenia Isabella Amy Whale-Ure (21 בספטמבר 1946–?) |
| צאצאים |
John Yescombe Ramsden |
| השתייכות |
 הצבא הבריטי |
| תקופת הפעילות | 1910–1945 (כ־35 שנים) |
| דרגה |
 מייג'ור גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-50 מפקד הקורפוס ה-30 מפקד הדיוויזיה ה-3 מפקד כוח ההגנה הסודאני | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
  | |
ויליאם האוולוק צ'פלין ראמסדן (באנגלית: William Havelock Chaplin Ramsden; 3 באוקטובר 1888 – 16 בדצמבר 1969) היה קצין בכיר בצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראמסדן נולד בצ'סטר, צ'שייר, אנגליה, ב-3 באוקטובר 1888, והיה בנם של הכומר הנרי פלומפטר ראמדסן ואתל פרנסס אליס האוולוק, ויליאם ראמסדן התחנך במכללת באת' ובמכללה הצבאית המלכותית, סנדהורסט, שם הוסמך כסגן משנה ברגימנט מערב הודו ב-5 באוקטובר 1910.[1][2] ראמסדן הועלה לדרגת סגן ב-2 באוקטובר 1912, ושירת במלחמת העולם הראשונה עם הגדוד השני של הרגימנט שלו, תחילה בקמרון ובניגריה עם הגדוד שלו, ולאחר מכן, מ-19 במרץ 1916, כקפטן ברגימנט מזרח יורקשייר. הוא שירת עם הגדוד בחזית המערבית, בצרפת ובבלגיה, שם הוענק לו עיטור הצלב הצבאי, וב-16 בפברואר 1918 הוא הועלה לדרגת מייג'ור. ב-22 בינואר 1918 הוא נישא לכריסטין אדלאייד בולדווין, בתו של ג'יימס יסקומב בולדווין.
בין המלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין המלחמות נשאר ראמסדן בצבא הבריטי, והגיע לדרגת לוטננט קולונל בשנת 1933, ומונה למפקד הגדוד הראשון, רגימנט המפשייר בשנת 1936.[2] הוא היה בשירות פעיל במבצעים בוזיריסטן ובארץ ישראל בתקופה זו, ולאחר מכן הוא המשיך מונה למפקד אזור מערב לנקשייר בשנת 1939.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראמסדן לחם במלחמת העולם השנייה, ופיקד על חטיבת החי"ר ה-25 במהלך הלחימה בצרפת במאי 1940 כחלק מחיל המשלוח הבריטי (BEF).[2] ב-12 בדצמבר 1940 הוא הועלה לדרגת מייג'ור גנרל ומונה למפקד הדיוויזיה ה-50 (נורת'מבריה). הדיוויזיה, שעזבה את אנגליה באמצע שנת 1941, נלחמה היטב בצפון אפריקה בשנה שלאחר מכן. הוא מונה למפקד הקורפוס ה-30 ביולי 1942, תפקיד אותו הוא מילא עד ספטמבר 1942. בשובו לאנגליה הוא קיבל את הפיקוד הוותיק של ברנרד לו מונטגומרי, הדיוויזיה ה-3, בדצמבר 1942, כשהוא ממלא תפקיד זה עד דצמבר 1943, כאשר מונה במקומו טום רני. מתחילת 1944 הוא נשלח לסודאן והפך למפקד כוח ההגנה הסודני, שהפך מאוחר יותר לפיקוד הכוחות הבריטיים בסודאן ובאריתריאה. הוא פרש מהצבא בשנת 1945, ומת במחנה אלדרשוט ב-16 בדצמבר 1969.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Smart, p. 260
- ^ 1 2 3 Liddell Hart Centre for Military Archives