ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/ספקא דרבנן לקולא
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
| עריכה | |
ספקא דרבנן לקולא, הוא כלל הלכתי לפיו במצבים בהם יש ספק בחיוב מדרבנן, יש לנהוג כצד הקולא, להבדיל מספק דאורייתא, שהכלל בו הוא לפסוק לחומרא. ישנם מצבים הנקראים ספק ספיקא, שבהם אפילו בספק דאורייתא הולכים לקולא.
מקור הדין וטעמו[עריכת קוד מקור]
הכלל ש"ספיקא דרבנן לקולא" מובא בכמה מקומות בתלמוד.[1]
דין דומה, שנאמר במקרה של ספק שנוצר מחמת מחלוקת בין דעות סותרות, מובא בתלמוד בבלי במקרה שאדם שאל שני חכמים שאלה הלכתית, חכם אחד אסר והשני התיר, דעת תנא קמא יש לפסוק הלכה כמו דעת הגדול בחכמה שבין שניהם. אולם דעתו של רבי יהושע בן קרחה שיש להבחין בין איסורי דאורייתא לבין איסורי דרבנן, ובאיסור דרבנן הולכים לקולא - על אף גדלותו של החכם האוסר[2]. דבריו נפסקו להלכה[3].
היו שנים, אחד מטמא ואחד מטהר, אחד אוסר ואחד מתיר, אם היה אחד מהם גדול מחבירו בחכמה ובמנין - הלך אחריו, ואם לאו - הלך אחר המחמיר; ר' יהושע בן קרחה אומר: בשל תורה הלך אחר המחמיר, בשל סופרים הלך אחר המיקל. א"ר יוסף: הלכתא כרבי יהושע בן קרחה.
ישנם הגורסים כי הטעם לכך שיש להקל בספק דרבנן, הוא שמלכתחילה תקנו רבנן את הלכותיהם רק במקרה של וודאי. אך במקרה של ספק אין תקנה.
הגדרת הדין[עריכת קוד מקור]
דנו האחרונים מה יהיה הדין באדם שהסתפק באמצע תפילת שמונה עשרה באיזו ברכה הוא אוחז:
בספר חיי אדם[4] כתב שיש לו לעבור לברכה שיודע שאותה בוודאי לא בירך ומשם ימשיך הלאה, שהרי - תפילה היא מדרבנן וספק דרבנן הוא לקולא.
לעומתו כתב הרב יעקב ישראל קייבסקי בספרו קהילות יעקב[5] חולק ואומר שכיוון שישנו כלל בתפילת שמונה עשרה שברכות מעכבות זו את זו ממילא אם יסתמך כאן על הכלל שספק דרבנן לקולא, שמא לא אמר כמה ברכות ודילג עליהן וממילא תהא כל תפלתו לבטלה.
הרב אלישיב מסביר את מחלוקתם בצורה זו: אם ספק דרבנן לקולא פירושו שנפסק הדין שאין צורך לקיים את אותו הדין, אמנם יצדק הקהילות יעקב. אך אם פירוש הדין הוא שכיוון שיש ספק זה נחשב כאילו קיים את הדין ואין צורך לקיימו שנית, יצדק החיי אדם.
ספק ברכות להקל[עריכת קוד מקור]
ערך מורחב – ספק ברכות להקל
לדעת המגן אברהם, הכלל האומר כי בספק ברכות יש להקל ולא לברך מספק, מבוסס אף הוא על כלל זה ש"ספק מדרבנן לקולא", אך לדעת אחרים טעם הדבר שיש להקל בספק ברכות הוא מחשש ברכה לבטלה, שאיסורה חמור יותר מאחר שאיסורו הוא מדאורייתא.
ראו גם[עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- הערך "ספיקא דרבנן", באתר ויקישיבה מתוך ספרו של אחיקם קשת קובץ יסודות וחקירות השלם
- אסופת מאמרים בנושא ספקא דרבנן לקולא, באתר אסיף
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ד, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ג', עמוד ב', וכן בתלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ה', עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"א, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ח, עמוד ב'; ועוד.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ז', עמוד א'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות ממרים, פרק א', הלכה ה'.
- ^ כלל כד
- ^ סימן טז
.jpg){kind=small}