ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/מידת הביטחון
ביהדות, מידת הביטחון אומרת כי על האדם להיות סמוך ובטוח על ההשגחה הא-לוהית ולהרגיש שאינו מתקיים בכוחות עצמו. מידת הביטחון היא מידה חשובה, השקפה ודרך חיים הנכללת בין חובות התורה המרכזיות. לדעת רבים מידת הביטחון היא הרחבה של מצוות האמונה ומימושה המעשי.
מקורות[עריכת קוד מקור]
הרמב"ם לא מונה את מידת הביטחון בתרי"ג מצוות כיוון שהיא נכללת במצוות האמונה[1]. לדעת הרמב"ן[2] מצוות הביטחון מפורשת במצוות 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך'[3]. ב'שערי תשובה' לרבינו יונה (שער ג אות לב) ובעל ספר חרדים (פרק כא מצווה לא) כוללים את מצוות הביטחון במצוות לא תעשה של 'לא תירא מהם' (דברים ז, יז. כ, א) שנאמר במלחמה מול אויבי ישראל. לדעת רבי מאיר שמחה הכהן בעל 'משך חכמה' (דברים י, כ) הביטחון נכלל במצוות ה'דביקות' בה', שנאמר 'ובו תדבק'.
פסוקים רבים בתנ"ך ובמיוחד בתהילים עוסקים בביטחון בהשגחה הא-לוהית, ומדגישים את השלווה ואי הדאגה שהכרה זו משרה על המאמין. הוגי המחשבה היהודית הקדישו לנושא זה פרקים רבים במשנתם. כמו הרמב"ם, רבי אברהם בן הרמב"ם, חובת הלבבות, הרמב"ן, המהר"ל, כמו גם בדור האחרון החזון איש, ואישי מחשבה ויהדות נוספים.
שיטות במידת הביטחון[עריכת קוד מקור]
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרים [ פרק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
בנושא הביטחון קיימות מספר גישות ושיטות. לפי כל השיטות ישנו 'ביטחון' בסיסי והוא קשור בהכרה בהשגחה הא-לוהית, אשר אי לכך אין האדם חש מופקר בעולם למקרים ואירועים בלתי צפויים, מכיוון שהוא מודע לכך שהכל נמצא בשליטה מלאה של הבורא הכל יכול. ספרי המוסר קובעים כי אין די בהכרה שכלית כי הא-ל משגיח ומנהיג את העולם על כל פרטיו, אלא על האדם לנסות להשפיע על נפשו ועל תחושותיו שיהיו חדורים בהכרה זו, עד כי יסלקו ממנו כל דאגה ויקשרו אותו בחיבור הדוק למחשבות על אמונה בא-לוהים, לכן לפי כל השיטות אדם בוטח הוא אדם רגוע בכל מאורע שקורה לו בחיים.
שלבים נוספים במידת הביטחון הם אמונה כי הכל נעשה לטובה, וגם אם הטוב אינו גלוי וקרוב בסופו של דבר יבוא הטוב.
הגישה החסידית של תלמידי הבעש"ט גורסת כי יש להאמין ולבטוח בא-לוהים שהעתיד צופן עבורנו אך טוב, ובכוח הביטחון הזה עצמו כי לא יבוא שום רע, מפעיל האדם השגחה עליונה מיוחדת המגינה עליו ומביאה עליו אך טוב וחסד.
ביטחון מול השתדלות[עריכת קוד מקור]
אחת הסוגיות הסבוכות בנושא הביטחון קשורה לפעולות האנושיות שהאדם נדרש לעשות כדי להשיג את קיומו ואת צרכיו, מה שנקרא בספרי הביטחון 'השתדלות'. לפי רוב הדעות האדם חייב לעסוק בהשתדלות כדי להשיג את צרכיו כי כך הוא רצון הא-לוהים. אחד הזרמים בתנועת המוסר, הזרם של רשת ישיבות נובהרדוק בראשות 'הסבא מנובהרדוק' רבי יוסף יוזל הורוביץ, הדגיש במיוחד את עבודת הביטחון ולפי שיטתם - שנחשבה קיצונית - רשאי הבוטח להאמין כי יוכל להשיג את צרכיו ללא כל השתדלות ופעילות כל שהיא, ואין הדבר תלוי אלא במידת ביטחונו האמיתית בכך שא-לוהים יזמין לו את צרכיו.
ראו גם[עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- ספרי יסוד[4]
- רבנו בחיי אבן פקודה, תורת חובות הלבבות, שער הבטחון
- רמב"ן, האמונה והבטחון
- רבי אברהם בן הרמב"ם, המספיק לעובדי ה', שער הביטחון
- רבנו בחיי בן אשר, כד הקמח, ערך ביטחון
- מהר"ל מפראג, נתיבות עולם, נתיב הביטחון
- רבי אברהם ישעיהו קרליץ, אמונה וביטחון, ירושלים תשי"ד, פרק ב': בטחון
- רבי אליהו דסלר, מכתב מאליהו, חלק א', ביטחון והשתדלות
- ספרות מאוחרת
- הרב נפתלי גרינבוים, האושר שבבטחון, ירושלים תש"נ
- הרב מנחם זאב מאור, המאמין והמשתדל, ירושלים תשנ"ד
- הרב אברהם גודלברג, בטחון איש, ירושלים תשס"ב
- הרב יוסף זלמן בלאך, אגרת על הבטחון, מונסי תש"ע
- הרב דוד פלק, הבוטח, ירושלים תש"ע
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים ריקים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי לייב מינצברג, בן מלך - מדת הבטחון, ירושלים תשע"א, באתר היברובוקס- אברהם וינרוט, ביטחון והשתדלות, ירושלים תשס"ו, הוצאה שנייה: פלדהיים תשע"ז
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ ראו כד הקמח, ערך ביטחון. פירוש רבינו יונה לספר משלי, פרק ג', פסוק ז'.
- ^ הרמב"ן על ספר המצוות להרמב"ם - המצוות שהשמיט הרמב"ם מצוות עשה ח.
- ^ דברים יח, יג.
- ^ קיימים עוד ספרים רבים שעסקו במידת הביטחון בתוך ספריהם, מהם: ספר החינוך, מצווה רמ"ו ומצווה תקמ"ו; רבי אליעזר פאפו, פלא יועץ, ערך הבטחה. וכן ממפרשי ספר משלי, כמו רבנו יונה והגר"א מווילנה, שמזכירים את העניין לאורך פירושיהם.