הבעל שם טוב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הבעל שם טוב (הבעש"ט), רבי ישראל בן אליעזר (י"ח באלול ה'תנ"ח, 25 באוגוסט 1698 - ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760), מייסדה של התנועה החסידית, או החסידות.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
קורות חייו של הבעל שם-טוב אינם ידועים במדויק, והמקור הישיר המפורסם ביותר אודות מהלך חייו הוא קובץ מעשיות אודותיו, בשם "שבחי הבעל שם טוב", חיבור שנדפס בשנת 1815. מספר הנהגות שנרשמו מפי השמועה על ידי תלמידיו מופיעים בצוואת הריב"ש שראה אור בשנת 1794. כמו כן, ישנם ספרים נוספים בהם מובאת תורתו "בעל שם טוב על התורה" ו"כתר שם טוב", אשר שניהם מלוקטים מדברי תורה המסורים משמו הכתובים בספרי החסידות.
הבעל שם טוב נולד בעיירה אוקופ שבולאכיה. מקומה של אוקופ אינו ידוע, אך משערים שהיא כיום באוקראינה. לפי מסורת מאוחרת של בית חב"ד, תאריך לידתו הוא בי"ח באלול ה'תנ"ח, אך מקורות אחרים מציינים את שנת ה'ת"ס כשנת לידתו, ולפי מסורת קדומה יותר, מרבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון), הוא נולד בשנת ה'ת"נ.
התיתם מהוריו בגיל צעיר והועסק כעוזר למלמד בחדר. אהב לצאת לשדה ולצפות בטבע, נוהג שהביאו לאהבת הקב"ה. בתוך כך הכיר את הצמחים ואת סגולותיהם הרפואיות. שימש עוזר למלמדי תינוקות, ובתקופה מסוימת שימש כשוחט בעיירה קשילוביץ הסמוכה ליזלוביץ. אחרי שהתאלמן מאשתו הראשונה עבר לגור בברודי, ושימש שם כמלמד תינוקות. שם נשא לאשה את הרבנית חנה, אחותו של רבי אברהם גרשון מקיטוב. אחרי נישואיו אלו עבר לגור סמוך לקיטוב, והתבודד שנים אחדות בהרים שבין קיטוב לקוסוב. אחר כך עבר לטלוסט ומשם לכפרים נוספים.
למרות שכינויו מעיד על עיסוקו המקצועי כבעל-שם, היינו מרפא עממי הנעזר בשמות קדושים, בקבלה מעשית, ידוע שהבעל שם טוב התנגד לקבלה מעשית ואף מסופר עליו שכל ימיו עשה תשובה על כך שבילדותו עבר את הנהר על ידי שימוש בשם קדוש. הבעל שם טוב היה מיסטיקן, שראה את ייעודו הדתי האישי בקשר הדבקות עם האלוהות, ובהעלאת העולם כולו לשורשו העליון. בנוסף לכך נטל על עצמו תפקידי הנהגה רוחנית וביקש להציל את הציבור מסכנות שונות באמצעות כוחותיו הרוחניים המיוחדים. בהגותו ינק מן המורשת של הקבלה היהודית, ובפרט מקבלת האר"י.
הבעל שם טוב פעל בעיקר בפודוליה, אז מחוז בדרום ממלכת פולין, היום מרכז אוקראינה. משנת התגלותו, בהיותו בן 36, ועד לשנת ה'ת"ק, התגורר בטלוסט, ובשנת ה'ת"ק עבר למז'יבוז' (Międzyborz - Меджибож), שם נתגלו לאחרונה עדויות בלתי תלויות על פועלו ומעמדו בקהילה.
| תקופת חייו של הבעל שם טוב על ציר הזמן |
|---|
 |
[עריכה] תורתו
על פי המסורת החסידית בשנת ה'תס"ז זכה הבעש"ט לעליית נשמה בה נכנס להיכל משיח וקבל ממנו הוראה ישירה להפיץ את תורתו ברבים- פנימיות התורה.
בכמה מקורות חסידיים מצוין אשר שמו הפרטי של הבעש"ט -ישראל- רומז שתפקידו של הבעש"ט בעולם הזה היה לעורר את כלל עם ישראל כשם שמעוררים אדם על ידי שקוראים בשמו כך הבעש"ט שב והחיה את כללות עם ישראל וכללות חלקי התורה.
הבעש"ט גרס שמלבד ארבעת חלקי התורה, פשט רמז דרש סוד, ישנו רובד נוסף הכולל את כל שאר הרבדים ומהווה את הקשר ואת הבריח המחבר ביניהם, והוא פנימיותם. בעוד שארבעת הרבדים החיצוניים של התורה עוסקים בפעולת התורה בעולם הגשמי או בעולמות הרוחניים, התורה הפנימית, תורת הבעש"ט, מראה כיצד פועלת התורה על האלוקות וכיצד קיום התורה הוא עצמו גילוי אלוקות, שכן "אורייתא (התורה) וקב"ה (וה') כולא חד (הם אחד)". הבעש"ט בתורתו חשף כיצד התורה מגלמת את הרצון האלוקי בעולם ויותר מזה מבארת ומסבירה את מעלת האלוקות עצמה.
בעוד שארבעת חלקי התורה החיצוניים עסקו בביאור סדר והנהגת העולמות (התחתונים או העליונים), התורה הפנימית תורת הבעש"ט מבארת את התנהגות האלוקות ואת האלוקות עצמה.
בתורתו רואה הבעש"ט הכנה לביאת הגאולה שבה כדברי הנביא ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים תתמלא הארץ דעה וכפי שמביא הרמב"ם ביד החזקה שבבוא הגאולה יהיו עם ישראל חכמים גדולים וישיגו דעת בוראם.
[עריכה] תלמידיו ומשפחתו
ישנם 150 רבנים המוכרים כתלמידיו ומאמיניו המובהקים של הבעל שם טוב. בין אלו ניתן למצוא את יורשו רבי דב בער הידוע בכינויו "המגיד ממעזריטש", רבי יעקב יוסף מפולנאה, רבי זאב וולף קיציס, רבי חיים מקרסנה, רבי נחמן מהורדנקא, רבי אריה לייב משפולי, רבי מנחם מנדל מויטבסק, רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, רבי פנחס מקוריץ, רבי שמואל מקאמינקא ורבים אחרים.
לבעל שם טוב שני ילדים ידועים: בנו, רבי צבי, ובתו, אדל. בין נכדיו הידועים נמנים בניה של אדל: רבי משה חיים אפרים מסאדילקוב ורבי ברוך ממז'יבוז'. נינו, נכדה של אדל מבתה פייגה, היה רבי נחמן מברסלב.
[עריכה] פטירתו
ידוע שהבעל שם טוב נפטר בחג השבועות ה'תק"כ. התאריך המקובל אצל רבים, וכך הוכיח יצחק אלפסי מכתב יד שנכתב סמוף לתאריך הפטירה, הוא שהיה זה ביום א' של חג השבועות (ו' בסיוון). לעומת זאת, ישנם הטוענים שפטירתו הייתה ביום ב' של חג השבועות (ז' בסיוון).
לאחר פטירתו שימש בנו רבי צבי כמנהיג עדת החסידים למשך שנה. ביום השנה הראשון לפטירתו של הבעש"ט , חג השבועות ה'תקכ"א, ביושבם סביב השולחן אמר ר' צבי כי אביו נגלה אליו בחלום ואמר לו כי רבי דוב בער יהיה המנהיג מעתה. רבי צבי ויתר על מנהיגותו ואת מקומו תפס רבי דב בער שהעביר את מרכז החסידות למעזריטש. באותו זמן, כפי שכתוב בספר מקור ברוך (דפוס הראשון מכתבי יד הופיע בשנת תר"מ), ר' יוסף מפאלאניה ור' פנחס מקוריץ, שהיו מ"חבריא קדישא" הקרובה ביותר לבעש"ט, הודיעו שהבעש"ט ציין את נכדו, רבי ברוך ממז'יבוז' כיורש החסידות ובקש מר' פנחס להשגיח על זה. לבסוף ר' ברוך חזר למז'יבוז' וכהן כאדמו"ר בבית מדרשו של הבעש"ט שירש.
[עריכה] תיעוד היסטורי
למרות הספרות המחקרית העצומה, הרי שעד לא מזמן לא הייתה כל הוכחה לקיומו ההיסטורי של הבעל שם טוב. בשנות השמונים התגלתה תגלית חשובה, פרופסור משה רוסמן, מהחוג לתולדות עם ישראל שבאוניברסיטת בר-אילן, שתחום התמחותו הוא היהודים במאות ה-16 וה-17, חיי הכלכלה שלהם ומסכת יחסיהם עם הגויים, חיפש בארכיון לצורך מחקרו על קרקוב. בארכיון של העיירה מז'יבוז שהשתמר, גילה רוסמן ברשימת משלמי המיסים (ערים ועיירות השתייכו אז לאציל או למלך) את הכיתוב "בעל שם, דוקטור" שהוא פטור ממיסים, ויחד עימו מופיעות שם דמויות רבות מהספר שבחי הבעל שם טוב, השמות מופיעים ברציפות שנה אחר שנה. בשנת 1760 כבר לא מופיע הבעל שם טוב ברשימות ומכאן שנפטר.
[עריכה] לקריאה נוספת
- בעל השם: הבעש"ט - מאגיה, מיסטיקה, הנהגה/ עמנואל אטקס. ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תש"ס, 2000.
- הבעש"ט מחדש החסידות / משה רוסמן; תרגם מאנגלית דוד לוביש. ירושלים: מרכז זלמן שזר, 1999.
- תנועת החסידות בראשיתה / עמנואל אטקס. תל אביב: משרד הביטחון ההוצאה לאור, אוניברסיטה משודרת, תשנ"ח, 1998.
- גרשם שלום, "דמותו ההיסטורית של ר' ישראל בעל-שם-טוב", בתוך: הנ"ל, דברים בגו, תל אביב 1975, עמ' 324-287, הוצאת עם עובד
- תולדות החסידות: על יסוד מקורות ראשונים, נדפסים וכתבי יד / שמעון דובנוב. הדפסה ג'. תל אביב: דביר, תשכ"ז.
- נתנאל לדרברג, סוד הדעת - דמותו הרוחנית והנהגתו החברתית של רבי ישראל בעל שם טוב, הוצאת ראובן מס.
- אברהם רובינשטיין, שבחי הבעש"ט, הוצאת ראובן מס 2005.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הערך הבעל שם טוב ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת - ערך 1.
- הערך הבעל שם טוב ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת - ערך 2.
- שבחי הבעל שם טוב, הטקסט השלם
- כתר שם טוב, הטקסט השלם באתר ספריית חב"ד
- כתר שם טוב במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית של ישראל
- יצחק אלפסי, רבי ישראל בעל שם טוב, חייו ותורתו, באתר דעת
- נתנאל לדרברג, מיהו הבעש"ט?, פרק מהספר "סוד הדעת"
- רבי ישראל - הבעל שם טוב הקדוש באתר "MyTzadik"
- אתר הבעל שם טוב וסודות רפואת הבעל שם טוב עברית וספרדית http://www.bstov.co.il
