ז'וזפ ואיה

ז'וזפ ואיה
José Valle
	אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה	13 בנובמבר 1917; אולייטה שבספרד
פטירה	31 בדצמבר 2005 (בגיל 88); ברצלונה, ספרד
שם מלא	ז'וזפ ואיה אי מאס
עמדה	קיצוני שמאלי
מועדוני נוער
1929 - 1935	וילקורטנס
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
; 1954 - 1957 ; ; ; 1965 - 1966	אורטה ; סאנט אנדראו ; קונסטאנסיה ; מאו ; סאנט אנדראו
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ז'וזפ ואיה אי מאס (בקטלאנית-ספרדית: Josep Valle i Mas, לעיתים נקרא בשם הספרדי "חוסה" (José); נולד ב-13 בנובמבר 1917 באולייטה שבספרד, נפטר ב-31 בדצמבר 2005 בברצלונה) היה כדורגלן ספרדי-קטלאני ששיחק בעמדת הקיצוני. את עיקר הקריירה שלו בילה ואיה במדי ברצלונה, שם שיחק 8 שנים בין 1940 ל-1948, והוא זכה עם הקבוצה פעמיים באליפות הליגה הספרדית ופעם אחת בגביע הספרדי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואיה אמנם נולד באולייטה, כפר קטן באראגון, אך הוא גדל בברצלונה, בירת קטלוניה. בילדותו שיחק במחלקת הנוער של הקבוצה הקטנה וילקורטנס. ב-1935, כשהיה בן 17, הצטרף לסאנטס, קבוצה מהעיר ברצלונה. ב-1936 פרצה מלחמת האזרחים הספרדית שעצרה את התקדמותו. ואיה נלחם בחזית, שם נתפס והועבר למחנה מעצר בצרפת. בתום המלחמה חזר לשחק בסאנטס. על אף התעניינות מצדה של אספניול, שוכנע ואיה על ידי שחקן העבר של סאנטס וברצלונה, אגוסטי סאנצ'ו, לחתום במדי ברצלונה, הקבוצה הבכירה בעיר. ואיה ערך את הופעת הבכורה במדי ברצלונה ב-23 ביוני 1940 במשחק ידידות נגד ריאל סוסיאדד. את הבכורה הרשמית ערך ואיה ב-29 בספטמבר, במחזור הראשון של הליגה הספרדית, אז גם הבקיע שער ראשון במדי ברצלונה, בתבוסת קבוצתו 11-1 על ידי סביליה.

ואיה שיחק במדי ברצלונה במשך 8 שנים. שיחק בעמדת הקיצוני, בעיקר בשמאל אך מדי פעם בגם בימין. הוא נודע בעיקר בזכות מהירותו ומסירות הרוחב שהעביר לרחבה, שבישלו מספר רב של שערים לחבריו להתקפה, הבולטים שבהם מריאנו מרטין בשנים הראשונות וססאר בשנים המאוחרות יותר. לצד הבישולים, תרם ואיה לברצלונה גם מספר דו-ספרתי של שערים. ב-141 משחקים במדי הקבוצה הבקיע 49 שערים, 20 מתוכם בליגה הספרדית. עונת השיא שלו מבחינת הבקעת שערים הייתה עונת 1942/1943, אז הבקיע 7 שערים, כולל שלושער בניצחון 8-0 על סלטה ויגו ב-8 בנובמבר 1942 וצמד בקלאסיקו נגד ריאל מדריד ב-10 בינואר 1943, שהסתיים בתיקו 5-5.

בעונת 1943/1944 הבקיע ואיה 5 שערים ב-15 הופעות, אחד מהם היה השער היחיד בקלאסיקו בו ניצחה ברצלונה 1-0 את ריאל מדריד ב-2 בינואר 1944. בעונה הבאה זכה עם ברצלונה באליפות הליגה, אם כי ב-14 משחקים בהם שותף לא הצליח להבקיע. בהמשך 1945 זכה ואיה עם הקבוצה עם בקופה דה אורו, ובעונת 1947/1948 הצליחה ברצלונה לזכות באליפות פעם נוספת. בעונה זו הבקיע שער ליגה אחד, שער הליגה האחרון במדי ברצלונה, בניצחון 3-0 על אתלטיק בילבאו ב-11 באפריל 1948.

ב-1948, כשהיה בן 30, עזב ואיה את ברצלונה והצטרף לבדאלונה, קבוצה קטנה ליד העיר ברצלונה. כעבור שנתיים הצטרף לסאנט אנדראו, ששיחקה בליגה השנייה. בסאנט אנדראו שיחק במשך שנתיים, לפני שעבר לפלמוס, שם פרש ממשחק.

ואיה לא השתתף באף משחק במדי נבחרת ספרד, אך הוא לקח חלק בשני משחקי ידידות של נבחרת קטלוניה, הראשון ב-1943 והשני ב-1944, בשניהם הבקיע שער.

לאחר פרישתו עבד לתקופות קצרות כמאמן כדורגל, כשהקבוצה הבכירה ביותר שאימן הייתה סאנט אנדראו. במשך שתי הקדנציות שלו שם, הן בשנות ה-50 והן בשנות ה-60, הייתה הקבוצה בליגה השלישית.

עיסוקו העיקרי לאחר שפרש ממשחק היה באגודת השחקנים הוותיקים של ברצלונה. ואיה היה מעמודי התווך בארגון, והוא הרבה לבקר ולתמוך בשחקני עבר של המועדון שסבלו מבעיות כספיות או בריאותיות. במהלך חגיגות המאה של המועדון ב-1999 עזר לאתר וליצור קשר עם שחקני העבר של המועדון שעדיין בחיים, על מנת להביאם למפגש איחוד. מתוך 329 שחקני עבר, נכחו 250 במפגש, שנערך ב-29 באפריל 1999.

ב-27 בדצמבר 2005 אושפז בשל אוטם בריאה, וכעבור 4 ימים נפטר, בגיל 88.