סביליה (כדורגל)
| סביליה | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
![]() |
||||||||
| מידע כללי | ||||||||
| כינוי | Sevillistas Rojiblancos (אדומים-לבנים) "Palanganas" (משטחי ניקוי) |
|||||||
| תאריך ייסוד | 1905 | |||||||
| אצטדיון | אצטדיון רמון סאנצ'ס פיחואן סביליה שבספרד (תכולה: 45,500) |
|||||||
| נשיא | ||||||||
| מאמן | ||||||||
| ליגה | לה ליגה | |||||||
| תארים | ||||||||
| מספר אליפויות | 1 | |||||||
| מספר גביעים | 5 | |||||||
|
||||||||
מועדון הכדורגל סביליה הוא מועדון כדורגל מקצועני מסביליה שבספרד, שנוסד ב-14 באוקטובר 1905. קבוצת הכדורגל משחקת כיום בליגת העל הספרדית.
בשנות ה-2000 התחזק מעמדו של המועדון בכדורגל האירופי, בהובלת חואנדה ראמוס, עמו זכתה הקבוצה פעמיים בגביע אופ"א.
תוכן עניינים |
היסטוריה[עריכה]
ב-15 באוקטובר 1905, הכריז מושל העיר על הקמת מועדון הכדורגל באופן רשמי. הנשיא הראשון של המועדון היה ד. חוזה לואיס גלאוס, והמשחק הרשמי הראשון שלו נערך בשנת 1908, מול הקבוצה הספרדית רקראטיבו הואלבה. בשנת 1914 הקבוצה זכתה לראשונה ב"קופה דה סביליה" (גביע סביליה).
בשנת 1935 הקבוצה זכתה לראשונה בגביע המלך הספרדי (קופה דל ריי) כאשר גברה על קבוצת הכדורגל של סבדל, 3-0.
אחרי מלחמת האזרחים בספרד, המועדון זכה לראשונה בקופה דה לה גנרליסימו (זכייה שנייה בגביע ספרדי), לאחר שהביס את ראסינג דה פרור בתוצאה 6-2.
בעונה זו סביליה התקרבה מאוד לזכייה ראשונה בלה ליגה. לקבוצה היו מספר משחקים מוצלחים: הבסת ברצלונה בתוצאה המדהימה 11-1, ניצחון 10-3 על ולנסיה וניצחון 8-3 על הרקולס אליקנטה. לבסוף, במשחק האחרון של העונה סביליה סיימה בתוצאה 3-3 במשחק נגד הרקולס והאליפות ניתנה לאתלטיקו מדריד. בעונת 1942/1943, סביליה הגיעה שוב למקום השני בליגה ובעונה שאחריה סיימה במקום השלישי. אחרי עונת מעבר, ב-1945/1946, המועדון זכה בפעם האחת והיחידה בהיסטוריה בלה ליגה, בעיקר בזכות החלוץ המוכשר אולי ווארד שהצליח לכבוש 29 שערים. בשנת 1948 זכתה סביליה בגביע המלך הספרדי, הישג שלא חזר ב-59 השנים הבאות, על ידי ניצחון על סלטה ויגו 4-1 באצטדיון צ'אנמרטין.
סביליה פתחה את האצטדיון אסטדיו ראמון סנצ'ז פיז'חואן בשנת 1958 בהפסד ליריבים המקומיים ריאל בטיס. בשנות ה-60 סביליה התייצבה בחלק האמצעי של הטבלה ובעונת 1967/1968, ירדה לליגה השנייה אך חזרה עונה לאחר מכן ללה ליגה. לאחר עוד ירידה ועלייה בליגות בתחילת שנות ה-70, סביליה נשארה באמצע הטבלה עד 1997/1998, בעונה זאת סביליה ירדה שוב לליגה השנייה. לאחר עוד חזרה לליגה הארשונה בעונת 1999/2000, סביליה סיימה במקום האחרון כאשר הצליחה להשיג רק 28 נקודות.
תחת המאמן החדש חואקין קאפארוס, סביליה זכתה באליפות הליגה השנייה בספרד (2000/2001). נשיא המועדון החדש חוזה מריה דל נידו, הכניס כספים למועדון, כאשר מכר את כוכב הקבוצה חוסה אנטוניו רייס לארסנל בינואר 2004, תמורת 10.5 מיליון ליש"ט. באותה עונה, (2003/2004), הקבוצה הגיעה לחצי הגמר בקופה דל ריי לראשונה מזה 20 שנה.
הקבוצה סיימה במקום השישי בעונת 2004/2005 בליגה, והבטיחה את מקומה בסיבוב הראשון של גביע אופ"א. לאחר שעברה את הסיבוב הראשון ואת שלב הבתים, פגשה סביליה את הקבוצה הרוסית לוקומוטיב מוסקבה, וניצחה. לאחר שהגיעה לשלב שמינית הגמר, ב-9 במארס, סביליה הפסידה במשחק החוץ 1-0 לקבוצה הצרפתית ליל אך ניצחה אותה בבית 2-0 וכך העפילה לשלב הבא. ב-30 במארס וב-6 באפריל, בשלב רבע הגמר סביליה פגשה את זניט סנקט פטרבורג הרוסית וניצחה במפגש הכולל 5-2 וכך העפילה לשלב חצי הגמר, שם פגשה את הקבוצה הגרמנית החזקה, שאלקה 04. לאחר 180 דקות ללא גולים, בהארכה, אנטוניו פוארטה כבש את שער הניצחון.
ב-10 במאי 2006, בגמר גביע אופ"א 2006, סביליה שברה בצורת של 58 שנים ללא תארים והפכה לקבוצה האנדלוסית הראשונה שזוכה בגמר אירופי. סביליה הביסה את מידלסברו בתוצאה 4-0, באיינדהובן וזכתה לראשונה בגביע אופ"א. גול אחד הגיע מלואיס פאבינו, אנזו מרסכה כבש צמד ושער נוסף הגיע מפרדי קאנוטה. בכל הזמנים, סביליה היא היחידה ששיחקה בתחרות האירופאיות הבכירות ולא הפסידה אף משחק ביתי.
במשחק שמפגיש את זוכת ליגת האלופות ומחזיקת גביע אופ"א, פגשה סביליה את ברצלונה במונאקו והביסה אותה 3-0. הודות לגול מוקדם של הברזילאי של סביליה, רנאטו, גול לפני המחצית של פרדי קאנוטה ופנדל שנכבש על ידי אנזו מרסקה בתוספת הזמן של המחצית השנייה. כך זכתה סביליה בגביע האירופי השני שלה.
סביליה סיימה את עונת 2005/2006 במקום ה-5, עקב כך ועקב הזכיות בגביעים, סביליה העפילה לסיבוב הראשון של גביע אופ"א לשנת 2006-2007. סביליה ניצחה את הקבוצה היוונית אטרומיטוס והעפילה לשלב הבתים. בשלב הבתים סביליה סיימה שנייה ועלתה לשלב הבא. בשלבי הנוקאואט סביליה עברה את סטיאווה בוקרשט, שחטאר דונצק, טוטנהאם הוטספר ואוסאסונה. מול שחטאר דונצק סביליה כמעט ולא עברה, אך השוער אנדרס פאלופ גרם להארכה לאחר שכבש בזמן הפציעות בנגיחה. בסיכום הכולל, סביליה ניצחה 5-4. ב-16 במאי 2007, בגמר גביע אופ"א של 2007 שנארח בגלאזגו, סביליה ניצחה את אספניול בפנדלים והפכה לקבוצה השנייה בהיסטוריה שמגנה על התואר שלה, גביע אופ"א (אחרי ריאל מדריד שעשתה את זה ב-1985, 1986).
אחרי כמעט שישים שנה ללא לקיחת גביע ספרדי, סביליה זכתה בגביע המלך הספרדי בעונת 2006/2007 לאחר שניצחה את חטאפה 1-0 בגמר. הגול של פרדי קאנוטה בדקה ה-12 הספיק בשביל לעצור את חטאפה בריצה המפתיעה לעבר גביע המלך. הזכייה בגביע העניקה לסביליה מקום בסופרקאפ הספרדי שמפגיש בין זוכת הגביע לאלופת הליגה בשני משחקים, בית וחוץ. באוגוסט 2007 נערך המשחק בין סביליה לריאל מדריד, בו סביליה עלתה ליתרון 1-0 במשחק הביתי (12 באוגוסט 2007). במשחק במדריד, שנערך שבוע לאחר מכן, סביליה ניצחה 5-3, מה שהעניק לה בסיכום הכולל ניצחון 6-3 על ריאל מדריד, וזכייה בסופרקאפ הספרדי.
באחד הימים הראשונים של הליגה בעונת 2007/2008, נערך משחק בין סביליה לחטאפה. כאשר אנטוניו פוארטה החל ללכת ברחבת השוער של קבוצתו ולפתע נפל. שחקני סביליה והצוות הרפואי רצו לעברו וניסו לוודא שהוא אינו בולע את הלשון. הוא התעורר והוחלף. בחדר ההלבשה לאחר מכן, הוא התמוטט שוב. הוא אושפז בבית חולים ומצבו הוגדר כקריטי. לאחר 3 ימים, הופצו שמועות בתקשורת הספרדית שהוא נפטר. לאחר זמן מה הפרסומים אושרו והתגלה כי אנטוניו פוארטה מת. לאחר מכן נערך משחק הסופרקאפ האירופי בין מילאן לסביליה כאשר המשחק הוקדש לזכרו ושמו הודפס על חולצות המשחק.
הדרבי של סביליה[עריכה]
בשנת 1909, אי-הסכמה בין רוב מועצת המנהלים גרם לפילוג, שממנו נולדה קבוצת ריאל בטיס. בשנת 1914, נוסדה קבוצת כדורגל ריאל בטיס מתוך האיגוד של Betis FC ו-Sevilla Balompie. המועצה רצתה לשכור את שירותיהם של שחקנים מקצועיים אבל כיוון שבסביליה לא שילמו לאף אחד, הוחלט ליצור קבוצה חדשה.
ב-8 באוקטובר 1915, נערך הדרבי הראשון של סביליה שהסתיים בתוצאה 4-3 לסביליה. הדרבי של סביליה נחשב לאחד ממשחקי הדרבי האלימים ביותר בספרד. עד 2006/2007, נערכו עד כה 77 משחקי דרבי "סביאליינים", בהם: 35 ניצחונות לסביליה, 26 ניצחונות לבטיס ו-16 פעמים הדרבי הסתיים בתיקו. במהלך רבע הגמר במשחק הגביע ב-28 בפברואר 2007, באצטדיון מנואל רואיס דה לופירה המשחק נעצר והושהה בדקה ה-60 עקב כאשר אוהדי בטיס הנלהבים זרקו חפצים לעבר מאמן סביליה, חואנדה ראמוס כאשר לאחר מכן הוא נפל. ראמוס נאלץ להתפנות באלונקה ושחקני סביליה עזבו את המגרש במחאה. בטיס נענשה על ידי ההתאחדות הספרדית ב"רדיוס" ל-3 משחקים.
מידע על המועדון[עריכה]
הארגון[עריכה]
סביליה הוא מועדון כדורגל יוצא דופן. המועדון הוא בבעלות האוהדים ונסחר במניות על ידי האוהדים. המועדון תומך באחת מאקדמיות הכדורגל המפורסמת בספרד שהפיקו להם הרבה שחקנים מפורסמים.[דרוש מקור]
המועדון גם קידם המצאה של בית ספר של פסיכולוגים לספורט שמעניקה לשחקנים הצעירים תמיכה וקידום, גם רפואה ותזונה נכונה.[דרוש מקור]
עוד הצלחה של המועדון הוא הרדיו של סביליה, המצאה מקורית שהביאה להצלחה רבה יחד עם ערוץ הטלוויזיה "SFC TV" וערוצי מדיה רשמיים נוספים.
האצטדיון[עריכה]
האצטדיון נקרא על שם אחד הנשיאים הקודמים של הקבוצה ובו יש 45,000 מקומות ישיבה. האצטדיון ממוקם בשכונת נרוויון בסביליה. הישגיה של סביליה בשנים האחרונות, גרמו לגידול רב במספר המנויים השנתי, וליצירת רשימת המתנה עקב הביקוש הרב לכרטיסים ומנויים.
תלבושת[עריכה]
הקבוצה לובשת לבן עם פסים אדומים, שרוולים אדומים וגרביים שחורות במשחקי בית. הקבוצה לובשת חולצה ורודה או אדומה עם פסים או שרוול לבן למשחקי חוץ או לחלופין תלבושת שחורה מלאה עם פס צהוב-אדום על החולצה.
"ביריס"[עריכה]
האוהדים הנאמנים ביותר שיושבים בצפון האצטדיון, קוראים לעצמם "ביריס". הם קיבלו את השם משחקן העבר אלחאג'י מומודו ניג'ה שכינויו היה "בירי-בירי". אלחאג'י, שחקן גמבי, שהיה ידוע בעוצמתו וזריזותו הטבעית הייתה כל כך פופולרי בקרב האוהדים שהם החליטו לקרוא לעצמם על שמו.
הישגים[עריכה]
לפני שהתחילו התחרויות הלאומיות של ספרד, סביליה זכתה ב-17 אליפויות אנדלוסיות והוכתרה פעמיים כאלופת סביליה.
- לה ליגה (1): 1946
- גביע המלך הספרדי (5): 1935, 1939, 1948, 2007, 2010
- הסופר קאפ הספרדי (1): 2007
- גביע אופ"א (2): 2005/2006, 2006/2007
- הסופר קאפ האירופי (1): 2006
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
|
