זולטאן זלק

זולטאן זלק
Zelk Zoltán
לידה	18 בדצמבר 1906; ואליה לוי מיהיי, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	23 באפריל 1981 (בגיל 74); בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות פרקשרטי בבודפשט
שפות היצירה	הונגרית
פרסים והוקרה	פרס קושוט (1949); פרס רוברט גרייבס (1971); פרס אטילה יוז'ף (1951); פרס SZOT (1980); פרס באומגרטן (1947); פרס קושוט (1954); פרס אטילה יוז'ף (1974) ;

זולטאן זלק ( במקור זֶלְקוֹבִיץ', בהונגרית: Zelk Zoltán; ארמייהאיפלווה; 18 בדצמבר 1906 – בודפשט, 23 באפריל 1981) היה משורר וסופר יהודי-הונגרי ניצול שואה, זוכה פרס באומגרטן, פרס אטילה יוז'ף (פעמיים) ופרס קושוט (פעמיים), חבר לאחר מותו באקדמיה לספרות דיגיטלית מאז 2012.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זולטאן זלק נולד במשפחה יהודית כבנם של חזן יהודי עני, ארמין זלקוביץ' ומריה הרשקוביץ'. הוא איבד את אביו מוקדם בחייו. למד בבית ספר בעיר מישקולץ, אך לא סיים את לימודיו. הוא היה גם שוליה לזמן מה, אך לא למד שום מקצוע. הוא חווה את אובדן שטחי הונגריה בטרנסילבניה לאחר מלחמת העולם הראשונה, בגיל 13. משנת 1921 עבד בסאטו מארה.

הוא נסע לבודפשט בשנת 1925, והפך שם חבר בתנועת הפועלים הסוציאליסטים והכריז על עצמו כקומוניסט, אף על פי שלדבריו הוא לא הכיר את האידאולוגיה של מרקס, או של אנגלס או של לנין. מצויד במורשת העתיקה של השפה ההונגרית העשירה של אזורי ארמלק ופרטיום, התחיל לכתוב שירים רבי רושם ללא דברי חספוס ושפה גסה. הוא גורש לרומניה בשנת 1927, משם ברח במהרה בחזרה להונגריה. בשנת 1928 הופיע לראשונה שירו בכתב העת הספרותי החשוב ניוגט.

כרך השירה הראשון שלו פורסם בשנת 1930 בשם "הדם פורץ משורש כף ידך", עליו כתב ביקורת הערכה חיובית המשורר ההונגרי-יהודי הגדול מיקלוש רדנוטי שניספה בשואה. זלק הכיר את הדור השני של כתב העת ניוגט, כולל את אטילה יוז'ף, והם קיבלו אותו לחברתם במהירה. הוא נעצר בשנת 1937 אך שוחרר בהתערבות השדולה של החוג הספרותי. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה כיהודי גויס לשרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) ונשלח לחזית באוקראינה, הוא הצליח לשרוד (1942–1944). עם זאת, במהלך כיבוש הונגריה על ידי הוורמכט, הוא נאלץ להסתתר בדירתה של אשתו, אירן בטורי, בזוגלו.

הוא היה משורר מוערך במשטר הקומוניסטי. הוא לא ידע את המצב האמיתי, על כן כתב שירי הלל להאדרת שמם של סטלין ומתיאש ראקושי. הוא זכה בפרס באומגרטן בשנת 1948, בפרס קושוט בשנים 1949 ו-1954, ופרס אטילה יוז'ף בשנים 1951 ו-1974. הוא הקים מגזין לילדים בשם קישדובוש (1952–1956) שפירושו "המתופף הקטן" (Kisdobos), ובו פרסם גם שירי ילדים משלו. בשלב זה כבר היה מודע לפשעי הקומוניזם והפך לתומך נלהב של המרד ההונגרי בשנת 1956.

הוא נידון לשלוש שנות מאסר לאחר כישלון המרד, אך שוחרר ב־15 באוקטובר 1958, בעקבות חנינה. עם זאת, הדבר לא היה יכול מילא אותו בשמחה: אשתו נפטרה שבוע לפני שחרורו, ואמו שכבה על ערש הדווי ונפטרה למחרת שחרורו. זו הייתה נקודת השפל בחייו של זלק, אך עידן חדש החל בליריקה שלו. בשנת 1963 פורסם כרך השירה שלו "הכינור שניצל מהאש", ובתוך כרך השירה שיר אבל לאשתו (שחף). משנת 1964 כתב רישומים, הערות וכדומה למגזין הספרותי "חיים וספרות" (Élet és Irodalom), ובין 1965 לבין 1967 כתביו הופיעו גם במגזין טוקור (מראה).

לאחר מות אשתו, אהבות או מערכות היחסים שלו שנחשבו לאהבה, התחלפו לעיתים קרובות. בסוף שנות השישים פגש את ההיסטוריונית הספרות ארז'בט שינקה שהייתה צעירה ממנו ב-25 שנה. הוא התחתן איתה ומצא בה בת לוויה נאמנה, שהפכה גם למטפלת במשורר שחלה לעיתים קרובות בזקנתו. הוא נפטר ב־23 באפריל 1981 בבודפשט.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 1944[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפת המקור:

Csuklódon kibuggyan a vér; szerzői, Bp., 1930
Ülj asztalomhoz. Versek; Gyarmati Ny., Bp., 1932
Kifosztott táj. Versek; Antos és Tsa. Ny., Bp., 1936
A lélek panaszaiból; Cserépfalvi, Bp., 1942

בתרגום לעברית:

הדם פורץ משורש כף ידך ;1930
שב לשולחני. 1932
נוף שנשדד. 1936
מתלונות הנפש; 1942

1944–1956[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפת המקור:

"Teremtés tanúja. Válogatott versek"; Cserépfalvi, Bp., 1945
"Az állatok iskolája. Mesék, versek"; Singer-Wolfner, Bp., 1946
"Gyermekbánat"; Hungária, Bp., 1947
"Kagylóban tenger. Versek. 1942–1947"; Dante, Bp., 1947
"Négy vándor és más mesék"; Dante, Bp., 1947
"Ezen a földön. Új versek"; Athenaeum, Bp., 1948 ("Zsebkönyvtár")
"Apám könyve"; Athenaeum, Bp., 1949 ("Athenaeum")
"A hűség és a hála éneke"; Athenaeum, Bp., 1949
"A pártos éneke. 1945–1950"; Athenaeum, Budapest, 1950
"A nép szívében"; Szépirodalmi, Bp., 1952
"Kecskére bízta a káposztát"; Ifjúsági, Bp., 1954
"Mese a kiscsikóról, akinek még nincs patkója"; Ifjúsági, Bp., 1954
"Mint égő lelkiismeret. Válogatott és új versek. 1928–1953"; Szépirodalmi, Budapest, 1954
"Tilinkó"; Magvető, Bp., 1955
"Alkonyi halászat. Versek"; Szépirodalmi, Bp., 1956

בתרגום לעברית:

עד לבריאה. 1945
בית ספר לבעלי חיים. 1946
צער ילדים; 1947
ים בצדפה. שירים. 1947
ארבעה נוודים וסיפורים אחרים; 1947
על האדמה הזו. שירים חדשים 1948
ספרו של אבי; 1949
שיר נאמנות והכרת תודה 1949
שיר המסיבה. 1950
בלב העם ; 1952
הוא הפקיד את הכרוב אצל העז 1954
סיפור על סייח שעדיין אין לו פרסה 1954
כמו מצפון בוער. 1954
טילינקו ; 1955
דיג בדמדומים. 1956

1957–1980[עריכת קוד מקור | עריכה]

כינור שניצל מהאש. שירים חדשים; פיקציה, בודפשט, 1963
רחף מעל ראש העץ. שירים נבחרים; ספרות, בודפשט, 1964
ביער; Móra, Bp., 1964
אתמול; Seeder, Bp., 1966
השמים רותחים; Seeder, Bp., 1967 + רשומה
צער צפרדע; Móra, Bp., 1970
שקט מגודר; בדיוני, עמ ', 1971
שַׁחַף. שירים שנאספו. 1925–1972; בהתאמה. Szántó Piroska; פיקציה, בודפשט, 1973
במרחק בלימה; בדיוני, עמ', 1973
כרקדני חבלים; בדיוני, עמ', 1975
סיפור על הסייח הקטן ורבים מחברינו האחרים; Móra, Bp., 1975
שמיים סמויים; גרוס ארנולד עם תחריט; ספרות, Bp., 1976 (חוברות מיקרוקוסמוס)
נוצות באביב; עם. Éva T. Aszódi; Móra, Bp., 1976
מי אלוהים לא אוהב; בדיוני, עמ', 1976
זלק זולטאן 70; עורכת, תוכנית. Tibor Szántó; דירר ני., גיולה, 1976
שחף; ספריית מחוז בקש, בקשצבה, 1978
ילדת האלף; Móra, Bp., 1979
ניצחון חסר תקווה ; Magvető - Szpirodalmi, Bp., 1979 30 שנה)
מותי היומיומי; בדיוני, עמ', 1979
נסיעה ראשית לחיים שלאחר המוות; ספרי קוסמוס, עמ', 1980

תפקידים בסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

(שם הסרט, תפקיד, שנת הצגת)

דיולה האביר בחורף ובקיץ, אנדור בירו, 1970
סינדבד, דוד נוסדורף, 1971
רחוב טוזאולטו 25, הֶקְל, 1973

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס באומגארטן (1947)
פרס אטילה יוז'ף (1951, 1974)
פרס קושוט (1949, 1954)
פרס רוברט גרייבס (השיר היפה ביותר של 1971)
פרס סוט (1980) (SZOT)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Zimáné Lengyel Vera: Zelk Zoltán; FSZEK, Bp., 1975 (Mai magyar költők. Bibliográfia)
Hegedüs Géza: A magyar irodalom arcképcsarnoka, Budapest, 1995 ISBN 963-7685-55-3
Sinka Erzsébet: Két hold alatt. Zelk Zoltán megíratlan önéletrajza; Argumentum, Bp., 1999
Reményi Gyenes István: Ismerjük őket? Zsidó származású nevezetes magyarok (Ex Libris Kiadó, Budapest, 2000) ISBN 963-85530-3-0
Véghelyi Balázs: „De hol az ág..." (Zelk Zoltánról) = V. B.: Huszonhárom lépés, Hungarovox Kiadó, Budapest, 2010 ISBN 9789639908710

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא זולטאן זלק בוויקישיתוף

זולטאן זלק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
זולטאן זלק, באתר Discogs (באנגלית)
"Zelk Zoltán (1906-1981) versek" (בהונגרית). terebess.hu.
"Zelk Zoltán:Sirály" (בהונגרית). birtalan.hu.
"Zelk Zoltán" (בהונגרית). port.hu.
"Zelk Zoltán portugál fordításai" (באנגלית). babelmatrix.org.
"Zelk Zoltán önéletrajza angol nyelvű" (באנגלית). babelmatrix.org.
זולטאן זלק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)