זורוואניזם
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| זרם |
זורואסטריות  |
| התפלג מ | הדת הזורואסטרית |
| תאריך ייסוד | המאה ה-4 לפנה"ס |
| תאולוגיה, טקסטים וטקסים | |
| רעיונות עיקריים | הפיכת זורוואן, האל אשר מייצג את הזמן והחלל האין-סופי, לאל הראשי והראשוני |
| ארגונים ופעילות | |
| פלגים | קלאסי, מטריאליסטי ופאטליסטי |
  | |
זורוואניזם היא כת מן הדת הזורואסטרית אשר צמחה במאה הרביעית לפנה"ס.[1] הדת הזוראוסטרית הייתה השלטת בפרס העתיקה, נסמכת על דבריו של הנביא זרתוסטרא, ומאמינה בשני אלים מרכזיים - אוּהרַמזְד (אַהוּרַה-מַזְדָא) אשר ברא את כל הטוב בעולם, ואַהְרִימַן (אַנְגְרַה מַנְיוּ) אשר ברא את כל הרע שבעולם. עיקר השוני בזרוואניזם לעומת הדת הזורואסטרית נעוץ בהפיכת זורוואן, אשר מייצג את הזמן והחלל האין-סופי, לישות הראשונית אשר קודמת לטוב ורע כפי שהם מיוצגים בדת הזורואסטרית, ובכך להוסיף דמות שלישית אשר מורה על מקורם של הטוב והרע. לא נותרו טקסטים מקוריים מן הכת, מרבית המידע נכתב על ידי מקורות חיצוניים, כגון אאודמוס מרודוס, אשר הוא המקור הקדום ביותר. לא נמצאו עדויות לפולחן וטקסים שלהם.[2] הזורוואניזם נחלק לשלושה פלגים עיקרים: הזורוואניזם הקלאסי, הזורוואניזם המטריאליסטי והזורוואניזם הפאטליסטי.
זורוואניזם קלאסי[עריכת קוד מקור | עריכה]
היאסנה הוא טקסט המדוקלם במהלך הפולחן הזורואסטרי.[3] יאסנה מספר 30, פסוקים 3-4 מהווה את הבסיס לצמיחת הזורוואניזם הקלאסי, מסופר בה כי אוהרמזד אדון החכמה, ואהרימן הרוח הרעה, הם אחים-תאומים:
" 3. כעת שתי הישויות העליונות, אשר נגלו כתאומות, הם הטוב והרע, במחשבה, במילה ובמעשה. בין השתים החכם בוחר בראוי, והטיפש אינו.
4. וכאשר אותן ישויות תאומות הגיחו יחד בראשית, הן יצרו את החיים ואת האין-חיים, ולבסוף ה"קיום האיום" יהיה מנת חלקם של ההולכים אחר השקר, אך ישנו "הקיום הראוי" למי שילך אחר הטוב."[4]
הניסיון לתת הסבר ליאסנה זו, הביא להפיכת האל זורוואן לאבי התאומים, והוא קודם לכוחות הטוב והרע. האל הראשי נתפס כישות שאינה מוגבלת על ידי זמן ומרחב, על כן נבחר זורוואן להיות הקודם והמוליד של כוחות הטוב והרע.[5] זורוואן הוא אל המייצג את הזמן האין-סופי בכתבי האווסטה, ספר הכתבים הקדושים הזוראסטרי,[6] הוא מקור אחד ואין סופי, אינו מוגבל בזמן ומקום, מכיל את הפוטנציאל האפשרי של כל כוח וחומר בעולם.[7] תחתיו נמצאים אוהרמזד ששלט בממלכת מעלה של האור האין-סופי, ואהרימן ששלט בממלכת מטה של האפלה האין-סופית. במאבק הכוחות בינם לא היה מנצח, כל אל הגביל את השני.
על פי המיתוס הזורוואני, הוא חי לבדו וביקש בן שיברא "גן עדן וגיהנום וכל מה שבאמצע", על כן הקריב קורבנות לאורך אלף שנים. ברגע של אי שלמות ופקפוק ביעילות הקורבנות, הרה את אוהרמזד בזכות הקורבנות ואת אהרימן בשל הפקפוק והבטיח כי הראשון שיופיע בפניו יזכה בשלטון. אהרימן יצא ראשון מבטן אביו כדי לזכות בשלטון בעולם, בהגיחו אמר לזורוואן "אינך שמח לראות אותי, בְּכוֹרְךָ אהורה מזדא?", זורוואן הכיר בשקר ואמר לו: "לא יכול להיות, אתה מסריח!". בשל הבטחתו נתן לאהרימן את השלטון בעולם אך הגבילו לתקופה של כ-9,000 שנה שבסופה תעבור השליטה לאוהרמזד.[8] זורוואן הוא ראשוני ועליון לכוחות האור והחושך (הטוב והרע), זאת בשונה מן הדת הזוראסטרית בה ישויות אלו הן הראשוניות ביותר ואחראיות על שאר הבריאה.
זורוואניזם מטריאליסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
נקרא גם "זאנדיק", זרם זה נחשב לכופר מכיוון שהשתמש בחלקי האווסטה שתאמו את כוונתו והשליכו את יתר הדוגמות. תורה זו הושפעה מאריסטו בהגדרתם מחדש את המושגים "גשמי" ורוחני". הכחישו שלושה עקרונות משמעותיים בזורוואניזם המטריאליסטי:
- קיומן של ישות הטוב וישות הרוע.
- לאדם רצון חופשי לבחור בין הטוב לרע.
- גמול ועונש בהתאם למעשיו של האדם.
אמונתם המרכזית היא כי הכל גשמי ומימד של רוחניות אינו קיים.[9]
זורוואניזם פטליסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
זרם זה מתאפיין בתפיסה אסטרולוגית. אמונתו גורסת כי היסוד הראשוני הוא היקום אשר מגלם את הזמן והחלל המוגבלים. היקום הוא חלק מסְפִירָה שמימית, אשר מוגבלת גם היא, אך מכילה את כל הקיים ונתפסת כ"נשמת העולם". לבריאת העולם הגשמי הוקצו שנים-עשר אלף שנה, וכל המתקיים בתווך זה נשלט על ידי הסְפִירָה ועל ידי שנים-עשר מערכי כוכבים ושבע הפלנטות הכלולות בה. מערכי הכוכבים של גלגל המזלות משויכים לאוהרמזד והפלנטות משויכות לאהרימן. מעל הכל ישנו "גורל העולם" אשר מכוון אותן.[10]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זורוואניזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- זורוואניזם, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תמר עילם- גינדין, הטוב, הרע והעולם: מסע לאיראן הטרום איסלאמית, ספריית "אוניברסיטה משודרת" (בן שמן: מודן, 2011), עמ' 35.
- ^ R. C. Zaehener, The Dawn and Twilight of Zoroastrianism (London: Weidenfeld and Nicolson, 1961), pp.182.
- ^ William W. Malandra, The entry: "Yasna", Encyclopaedia Iranica Online. Last updated: August 15, 2015. Accessed: 1 December 2015- http://www.iranicaonline.org/articles/yasna
- ^ William W. Malandra, The entry: "Yasna", Encyclopaedia Iranica Online. Last updated: August 15, 2015. Accessed: 1 December 2015- http://www.iranicaonline.org/articles/yasna
- ^ Zaehner, The Dawn and Twilight of Zoroastrianism, pp.236
- ^ Iranica oMultiple Authors, ,The entry "Avesta", Encyclopaedia Iranica Online. Last updated: March 9, 2015.
- ^ Zaehner, The Dawn and Twilight of Zoroastrianism, pp.181
- ^ עילם- גינדין, הטוב, הרע והעולם, עמ' 36
- ^ Zaehner, The Dawn and Twilight of Zoroastrianism, pp. 200.
- ^ Zaehner, The Dawn and Twilight of Zoroastrianism, pp.205.
| הדת הזורואסטרית | ||
|---|---|---|
| ישויות שמיימיות | אהורא מזדא • אמשא ספנדאן • אהרימן • דיווים |  |
| דמויות מרכזיות | זרתוסטרה • מזדק | |
| כתבים זורואסטריים | אווסטה • גאת'ות • ספר אלף החוקים • ארדא ויראז נאמאג • דינכרד • יסנה • ונדידאד | |
| היסטוריה ופלגים | זורוואניזם • מזדקיזם • ח'רמיה | |
| חגים זורואסטרים | נורוז • סדה • מהרגאן • ליל הילדא • הלוח הזורואסטרי | |
| סמלים ותרבות | פרוהר • מגדלי שתיקה • מקדש אש • צ'ינוואט | |
| פורטל איראן • פורטל דת | ||