גלגל המזלות
המונח "זודיאק" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו זודיאק (פירושונים).
גלגל המזלות או גלגל הזודיאק (מיוונית: ζῳδιακός κύκλος, "גלגל החיות") הוא דימוי ציורי של שמי הלילה למעין גלגל הנחלק ל-12 מערכי כוכבים או "מזלות". רצועה זו של מערכי הכוכבים היא רצועה דמיונית מעגלית הנמצאת על מישור המילקה ומקיפה את מערכת השמש; על רצועה זו עובר מסלולה של השמש עבור צופה מכדור הארץ.
גלגל המזלות שימש את האסטרונומים במיפוי השמים, כאשר כל אזור בשמים מכונה על שם המזל שלו. המזלות הותאמו לתקופות בשנה על ידי ייחוס כל מזל לתקופה שבה השמש עוברת במזל ההוא. בפולקלור של תרבויות רבות, הותאמו המזלות עם חודשי השנה.
גלגל המזלות הוא מרכיב חשוב באסטרולוגיה, שחסידיה מאמינים שמיקום הכוכבים משפיע על המתרחש על פני כדור הארץ, או משקף אותו, ולפיכך המזל של האדם נקבע על פי האזור בגלגל המזלות שבו נמצאת השמש בעת הולדתו.
תוכן עניינים |
גלגל המזלות באסטרונומיה [עריכה]
באסטרונומיה, גלגל המזלות הינו האזור על כיפת השמיים הקרוב למישור המילקה, עליו נעים כל כוכבי מערכת השמש. הגלגל חולק לשנים עשר חלקים, כאשר את כל חלק מייצגת "קבוצה" הנקראת מזל. המזלות משמשים להגדיר את האזורים בשמיים, שכן הם יותר נוחים לשימוש מקואורדינטות.
בנוסף לשנים עשר המזלות, ישנם הכוללים במזלות גם את נושא הנחש, אף על פי שרוב כוכבי קבוצת הכוכבים של נושא הנחש נמצאים מעל למישור המילקה, מכיוון שכמות קטנה של כוכביו נמצאת מתחתיו, ולכן על פי הגדרות האיחוד האסטרונומי הבינלאומי בשנת 1930, נושא הנחש מוכר באופן רשמי כחלק מקבוצות הכוכבים המרכיבות את הגלגל. גם תלמי הכיר בה כחלק מן הגלגל, עוד במאה ה-2, בספרו אלמגסט.
תאריכי המזלות [עריכה]
התאריכים האסטרונומיים המופיעים בטור הימני ("הטרופי") הם התאריכים האסטרונומיים הנכונים להיום, שבהם השמש עוברת על רקע קבוצת הכוכבים.
התאריכים המדויקים עשויים להשתנות בסדר גודל של יומיים בהתאם למחזור השנים המעוברות.
הדמויות שבגלגל [עריכה]
טלה (Aries) [עריכה]
 |
ערך מורחב – טלה (קבוצת כוכבים) |
במיתולוגיה היוונית, האייל המכונף בעל הצמר הזהוב אשר סייע לפריקסוס והלה לברוח מאמם החורגת, אינו. אצל האשורים היה זה נסיך, שהפך לאייל או לטלה (אייל צעיר) לאחר שהחלו להקריב בעלי חיים באותו זמן בשנה. בקבוצת הכוכבים הזו יש שורה של שלושה כוכבים. לפני כ-2,000 שנה היה יום השוויון האביבי כאשר השמש הייתה במזל זה.
שור (Taurus) [עריכה]
|
ערך מורחב – שור (קבוצת כוכבים) |
מקורו יווני או מינואי. האל זאוס לבש את צורת השור כדי לזכות באירופה, הנסיכה הפיניקית המיתולוגית, ואלה הולידו את המינוטאור. באסטרונומיה זוהי קונסטלציה די בולטת הכוללת שני צבירי כוכבים בהירים: הפליאדות (כימה, או שבע האחיות) וההיאדות. הכוכב הבהיר ביותר הוא אַלְדֶבָּרָן (ערבית: "עין השור").
תאומים (Gemini) [עריכה]
|
ערך מורחב – תאומים (קבוצת כוכבים) |
התאומים קסטור ופולוקס היו בניו של זאוס: אחד היה בן אלמוות והשני לא. היפוך הקיץ מתרחש כאשר השמש נמצאת בקבוצת התאומים (21–22 ביוני); ההיפוך הטרופי הצפוני צריך להיקרא ההיפוך הטרופי של תאומים. קבוצה בולטת מעל אוריון.
סרטן (Cancer) [עריכה]
|
ערך מורחב – סרטן (קבוצת כוכבים) |
קבוצת כוכבים קטנה, העמומה ביותר בגלגל, אך בעלת צביר כוכבים די נחמד, פר (Praesepe, Beehive Cluster). במיתולוגיה היוונית נשלח הסרטן על ידי האלה הרה כדי להפריע להרקולס במלחמתו כנגד ההידרה.
אריה (Leo) [עריכה]
|
ערך מורחב – אריה (קבוצת כוכבים) |
קבוצת כוכבים גדולה ומרשימה. הכוכב הבהיר שלה הוא רגולוס (לטינית: "מנהיג"). בסיפורו של הרקולס הייתה הריגת האריה מנמאה הראשונה מבין שתים עשרה המטלות שהטילה הרה על הרקולס.
בתולה (Virgo) [עריכה]
|
ערך מורחב – בתולה (קבוצת כוכבים) |
זו קבוצת הכוכבים הגדולה ביותר בגלגל המזלות. במהלך ההיסטוריה קישרו אותה עם אלות רבות, בין השאר עם האלה דמטר – אלת האדמה והתבואה היוונית, ועם אסטרה – אלת הצדק. הכוכב הבהיר בקבוצה זו הוא סְפִּיקַה (לטינית: "שיבולת"). יום השוויון של הסתיו מתרחש כאשר השמש נמצאת במזל בתולה (22–23 בספטמבר).
מאזניים (Libra) [עריכה]
|
ערך מורחב – מאזניים (קבוצת כוכבים) |
קונסטלציה קטנה וחיוורת, הצעירה שבגלגל. במקור היא הייתה טופרו העקרב, אבל הרומאים הפרידו אותה כדי לאזן טוב יותר את לוחות הזמנים, משום שיום שוויון הסתיו הופיע כאשר השמש הייתה באזור זה של השמים לפני 2,000 שנה. זהו המזל היחיד בגלגל שאיננו משויך ליצור חי כלשהו (יש לזכור כי מזל הדלי במקור הלועזי מסומל דווקא על ידי אדם הנושא דלי מים – "Aquarius"). במיתולוגיה היוונית המאוחרת נאמר כי אלה המאזניים של אלת הצדק אסטרה (כאשר היא עצמה קושרה למזל בתולה).
עקרב (Scorpio) [עריכה]
|
ערך מורחב – עקרב (קבוצת כוכבים) |
זהו העקרב שהרג את אוריון הצייד. העקרב זורח בשמים בדיוק כאשר אוריון שוקע, כך ששתי הקבוצות לא נראות לעולם ביחד. זוהי מערכת נהדרת, בפרט בחצי הכדור הדרומי. הכוכבים הבהירים בקבוצת כוכבים זו הם אנטארס (מיוונית: "יריבו של מאדים", בשל צבעו האדום החזק). השם "עקרב" נמצא בשימושם של האסטרולוגים בלבד.
קשת (Sagittarius) [עריכה]
|
ערך מורחב – קשת (קבוצת כוכבים) |
זהו קרוסוס, בנו של האל היווני פאן וממציא החץ והקשת. באסטרונומיה, חלק זה של השמים מכיל את החלק הבהיר יותר של שביל החלב כפי שהוא נראה לכיוון מרכז הגלקסיה. הוא אינו נראה מחצי הכדור הצפוני. היפוך החורף מתרחש כאשר השמש נמצאת בקבוצה זו (20–22 בדצמבר), ולפיכך ההיפוך הדרומי צריך להיקרא ההיפוך של קשת.
גדי (Capricorn) [עריכה]
|
ערך מורחב – גדי (קבוצת כוכבים) |
זוהי קבוצת כוכבים קטנה ועמומה, אך למרות זאת היא אחת העתיקות ביותר בגלגל. מקורה בבבל. היא נמצאת באזור השמיים המוכר כ"הים", ולכן המזל מוכר גם כ"גדי הים" (seagoat) – חיה בת-כלאיים, שחציה העליון הוא גדי וחציה התחתון הוא דג. באסטרולוגיה המערבית יש המייחסים את ההיבטים הרוחניים של המזל אל גדי הים ואת ההיבטים החומריים אל גדי היבשה.
דלי (Aquarius) [עריכה]
|
ערך מורחב – דלי (קבוצת כוכבים) |
קבוצת כוכבים עמומה אך רחבה, שמקורה באסטרולוגיה הבבלית. באותם הזמנים הייתה התקופה הגשומה כאשר השמש חצתה אזור זה של השמים. הקונסטלציה נמצאת באזור השמים המוכר כ"הים". הקבוצה כונתה בתקופות מסוימות "אווז" ובתקופות אחרות – "טווס". במיתולוגיה היוונית ההקשר השכיח יותר הוא לגנימדס, נער יפה תואר אשר שבה את ליבו של זאוס.
דגים (Pisces) [עריכה]
|
ערך מורחב – דגים (קבוצת כוכבים) |
עוד אחת מהקוסנטלציות העתיקות, מקורו של השם מהבבלים. כיום מתרחשת נקודת השוויון של האביב כאשר השמש נמצאת במזל זה (20–22 במרץ). כוכבי הקבוצה מאוד חיוורים. במיתולוגיה היוונית נאמר כי אלה היו אפרודיטה וארוס כאשר הם לבשו צורת דג כדי להתחמק מהטייפון המיתולוגי.
נושא הנחש (Ophiuchus) [עריכה]
|
ערך מורחב – נושא הנחש |
זהו אל הרפואה היווני, אסקלפיוס, המוצג כאוחז נחש, סמל מסורתי של ריפוי. אזור זה בשמים מכיל צבירי כוכבים רבים ואת שביל החלב. נושא הנחש אינו מהווה חלק מגלגל המזלות האסטרולוגי המסורתי.
גלגל המזלות באסטרולוגיה ובמיתולוגיה [עריכה]
באסטרולוגיה המערבית, גלגל המזלות הינו פס על כיפת השמיים הכולל בתוכו את המסלול הנראה לעין של השמש ואת מסלוליהם של שאר הכוכבים במערכת השמש. הוא מחולק לשנים עשר חלקים שווים של 30 מעלות הקרויים "מזלות", אשר כל אחד קרוי על שם קבוצת כוכבים.
באסטרולוגיה המערבית הטרופית, גלגל המזלות מתחיל בנקודה בה מישור המילקה חוצה את מישור קו המשווה של כדור הארץ בנקודת השוויון האביבית. מנקודה זו, השמש חוצה את מישור קו המשווה ומתחילה בטיפוסה צפונה. השמש נכנסת למזל טלה האסטרולוגי בנקודה זו, בסביבות ה-20 במרץ, אך כניסתה לתוך קבוצת הכוכבים האסטרונומית בעלת אותו השם היא רק כחודש לאחר מכן. לכן באסטרולוגיה המערבית הטרופית, למרות שהמזלות שואבים את שמם מקבוצות הכוכבים, אין הקבלה ביניהם כלל.
באסטרולוגיה הסידרלית המזלות מיושרים לפי קבוצות הכוכבים. גם פה היישור איננו מדויק, משום שקבוצות הכוכבים משתנות בגודלם הן, והמזלות הסידרלים מחולקים כולם באופן שווה ל-30 מעלות בדיוק.
גלגל המזלות ביהדות [עריכה]
קישור המזלות בשמים לחודשי השנה נכנס גם למסורת היהודית, ולכל חודש עברי קושר מזל, למרות אי הדיוק הברור שבקישור חודשים ירחיים עם תנועת השמש אל מול הכוכבים, המתאימה לשנה השמשית. התייחסות למזלות החודשים מופיעה בין השאר במדרש תנחומא על פרשת שלח לך ובאסתר רבה. להלן מספר ציטוטים מהמקורות היהודיים המתייחסים למזלות החודשים:
- "בא לו מזל דגים שהוא משמש בחדש אדר ולא נמצא לו זכות ושמח מיד ואמר אדר אין לו זכות ומזלו אין לו זכות ולא עוד אלא שבאדר מת משה רבן, והוא לא ידע שב-ז' באדר מת משה וב-ז' באדר נולד משה, ואמר כשם שהדגים בולעין כך אני בולע אותן, אמר לו הקב"ה רשע דגים פעמים נבלעין ופעמים בולעין ועכשיו אותו האיש נבלע מן הבולעין, א"ר חנן הדא הוא דכתיב ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם". (אסתר רבה)
- "...א"ל מזל דלי, מפני שאחר שמכפרים עונותיו אני זורק עליו מים טהורים ויטהר. ואחריו מה אתה בורא, א"ל מזל דגים, מפני שכיון שנטהר יורש העולם הבא שאין העין שולט בו כדגים." (בראשית רבתי)
- "באדר מזל דגים מתחיל לעלות" (רש"י ב"מ ק"ו:, תוס' מנחות פה:)
- "חדש שנים עשר הוא חדש אדר שמזלו דגים" (פירוש הסידור לרוקח)
- במסכת שבת (דף קנה) מובאים המזלות על פי ימי ושעת הלידה של האדם.
בחפירות ארכאולוגיות בישראל נמצאו בתי כנסת, כמו בתי הכנסת בציפורי ובבית אלפא, שברצפתם ישנן תבניות פסיפס מעוטרות בגלגל המזלות (ראו גם: בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל).
ראו גם [עריכה]
- אסטרולוגיה
- ארבעת היסודות
- שליט אסטרולוגי
- השקפות ביהדות על האסטרולוגיה בוויקיפדיה האנגלית.
- גלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים
לקריאה נוספת [עריכה]
- גיליון 4 (156), אייר תשס"א, מאי 2001 של כתב העת עת-מול, הוצאת יד בן-צבי.
- ירון ליבנה, הפילוסופיה של האסטרולוגיה, הוצאת ידיעות אחרונות.
- טלילה סטן, אסטרולוגיה וההורוסקופ שלך, הוצאת אסטרא.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- ההיסטוריה של גלגל המזלות באתר stars.
- גלגל המזלות באתר megi.destiny.co.il, עם הסמלים של כל מזל.
- גלגל המזלות באתר answers.com. (באנגלית)
- יורם שורק, למה נוצר גלגל המזלות?, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר נענע 10
| גלגל המזלות | |||
|---|---|---|---|
|
