פורטל:דת
דת היא מערכת של אמונות רוחניות שעיקרן: אמונה בכוח עליון או כוחות עליונים אשר אחראים ליקום, ואשר שוכן בעולם רוחני נסתר או עולם גשמי במקום גאוגרפי ידוע כגון האלים היוונים. או לחלופין אינו שוכן ב"מקום" כלשהו בדומה לדתות הפילוסופים (אלו מהם שהיו בעלי דת כלשהי). בנוסף, על האדם המאמין באותה דת לנהוג לפי ציוויו\ ציוויים של אותו כוח\ כוחות עליונים, ולעסוק בפולחן הדת. או בדתות מסוימות לנהוג ולעשות מעשים על פי דעתם שיקרבו אותם לאלוה, ולא בהכרח על פי ציווי מפורש של האל.
בדתות רבות קיימים מושגים של שכר ועונש, הכוללים את מושגי תיקון הנשמה, השארות הנפש, הגעה לאחר המוות הגופני לאותו עולם שבו נמצאים האל או האלים, מלאכים או נשמות אחרות של בני מעלה שזכו לכך, גאולה, משיח כלשהו ותחיה פיזית של הגוף.
חלק מן הדתות מבטיחות אף הצלחה פיזית, בעולם הזה, דבר שהוא עיקר ביהדות (שכר ועונש) ומובלט בפרשת "והיה אם שמוע". אמונה זו קיימת גם בנצרות הפרוטסטנטית שמאמינה בעקבות הגותו של קלוין, שניתן לראות באדם מצליח, אדם שאלוהים רוצה בו. אמונה זו קיימת גם באסלאם הסובר שאדם עני אשם במצבו, והגיע לדלות מתוך חטאיו.
ביהדות ובדתות אחרות, כגון הצדוקים, קיים מושג של עבודה 'לשמה', כלומר לא על מנת לקבל שכר. למרות שאצל הצדוקים לדוגמה זה היה מצב קיצוני בו אין שכר כלל, מאחר שהם לא האמינו בקיומו של 'עולם הבא'. היהדות הפרושית לעומת זאת אומרת שיחד עם זאת שאין לעבוד על מנת לקבל 'שכר', "סוף השכר לבוא", שהרי האדם עשה בסופו של דבר את רצון האל (בחלק מהדתות והיהדות בכללן), אם כן על פי האמונה הדתית הוא יקבל על כך שכר, העניין הוא רק שאין לעבוד עבור השכר, אלא זו עבודת האל, ולא עבודת האדם את עצמו. כך שהשאלה האם ראוי לעבוד על מנת לקבל שכר, היא נוספת על השאלה האם ישנו שכר.
מר סבא הוא שמו של מנזר יווני-ארתודוכסי הבנוי על צוק בדופן נחל קדרון שבצפון מדבר יהודה. המנזר נקרא על שם מייסדו, הנזיר סבאס, ופעיל כמעט ברציפות זה כ-1,500 שנים. סבאס, שפעל במשך כ-50 שנה להקמת מיסיונים ומנזרים בארץ ישראל, היה אחת הדמויות החשובות בתנועת הנזירות, שבמדבר יהודה בתקופה הביזנטית והיה גם בעל השפעה רבה על הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון.
מנזר מר סבא ידוע בטיפיקון שלו, סידור הנחיות בדבר התפילות והטקסים של הכנסייה האורתודוקסית, שהוכר כטיפיקון הסטנדרטי הראשון. טיפיקון זה ריכז את אורחות החיים, התפילה והמנהגים של הנזירים המוקדמים בארץ ישראל, במצרים ובאסיה הקטנה, והורחב ועודכן במאה ה-7 ובמאה ה-8. בשל קרבתו של המנזר לירושלים, לעתים כונה טיפיקון המנזר בשם "טיפיקון ירושלים". טיפיקון המנזר הגיע לקונסטנטינופול ושימש כבסיס לגלגוליו הרבים של הטיפיקון האורתודוקסי עד ימינו.
לשפת האספרנטו תפקיד חשוב בהגותה של הדת היפנית אואומוטו, הרואה בה כלי לאחדות והרמוניה עולמית. משום כך נחשב אליעזר לודוויג זמנהוף, הבלשן היהודי-פולני שהמציא את שפת האספרנטו, לקאמי (מעין אל) בדת. גם עבור זמנהוף לא הייתה השפה שפיתח כלי לשוני בלבד, אלא מכשיר לקידום ההשקפה שבה דגל, הומארניסמו, השקפה הרואה את השוויון והאחדות בין בני האדם כולם כערכים עליונים. תחילה כינה השקפה זו "הילליסמו", בהשראת תורתו של הלל הזקן.
|
דת: איסור הצגת סמלים דתיים בבתי הספר בצרפת יהדות: אין הולכין בממון אחר הרוב - ארבע רשויות לשבת - ביקורת נוסח המקרא - בית המקדש - דרישה וחקירה - הושע הנביא - המשכן - חלוקת הפרקים בתנ"ך - טומאה וטהרה - יהדות קראית - ספר יהודית - מגיד - מיכה - מלאכי - מעשה שבת - עבודה זרה - פרקי דרבי אליעזר - צמצום (הלכה) - קבלה - קברי צדיקים ביהדות - קרי וכתיב - שמשון - תקנות הקהילה - תקנות שו"ם - תרגומי התנ"ך נצרות: היסטוריה של המיסיון הנוצרי - המחלוקת על הטקסים הסיניים - כנסיית הבשורה - מטאו ריצ'י - מתודיזם - פרנסיסקו חאווייר אסלאם: איסור הצגת סמלים דתיים בבתי הספר בצרפת - יוסוף אל-קרדאווי - כלאם - מהדי - מתואלים - רוחאללה ח'ומייני דתות נוספות ומיתולוגיות: לוקי - עלילות בעל וענת |
מונותאיזם: הדתות המונותאיסטיות מאמינות באלוהים אחד, לעומת הדתות הפגניות או הפוליתאיסטיות המאמינות בריבוי אלילים. הביטוי "שלוש הדתות המונותאיסטיות" מתייחס לרוב ליהדות, לנצרות ולאסלאם.
|
ירושלים |
 |
 |
 |
 |
דתות המזרח הרחוק: הינדואיזם - בודהיזם - שינטואיזם - טאואיזם
אחרות: האמונה הבהאית - גנוסיס - ראסטפארי
מייסדי הדתות וזרמיהם: בודהזים: בודהא - הינדואיזם: הרי קרישנה - זרתוסטרא - טאואיזם: לאו צה
טיעונים התומכים בדת: העיקרון האנתרופי - הטיעון האונטולוגי - הטיעון הטלאולוגי - טיעון מן הנס
טיעונים המתנגדים לדת: קנקן התה של ראסל - פרדוקס הכל-יכול
אחר: הטיעון הקוסמולוגי (גרסה אחת של הטיעון תומכת בדת, השנייה מתנגדת לה) - ההימור של פסקל
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום הדת שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- כאן ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם.
