חגית לרנאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חגית לרנאו
לידה 1966 (בת 58 בערך)
עפולה, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הסניגוריה הציבורית
תחומי מחקר קרימינולוגיה
תפקידים בולטים משנה לסניגור הציבורי הארצי
פעילויות נוספות דף פייסבוק עבריינות ואכיפת חוק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חגית לרנאו (נולדה ב-1966) היא קרימינולוגית, פרופסור בבית הספר לקרימינולוגיה באוניברסיטת חיפה. לשעבר המשנה לסניגור הציבורי הארצי וממלאת מקומו. חיברה את הספר "עבריינות ואכיפת חוק"[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חגית לרנאו נולדה ב-1966. השלימה תואר ראשון בפילוסופיה וחינוך בשנת 1992, ותואר ראשון נוסף במשפטים וקרימינולוגיה בשנת 1997, המשיכה לתואר שני ושלישי בקרימינולוגיה אותם סיימה בשנת 2003[2] באוניברסיטה העברית בירושלים[3]. במסגרת עבודת הדוקטורט בחנה את ההשפעה שהייתה לרפורמה ב"חוק המעצרים" על מדיניות המעצרים בישראל. היא הראתה שהחוק יושם באופן חלקי בלבד, ולמעשה לא הצליח להביא לצמצום השימוש במעצרים לצורך חקירה, וחיזוק הערכים של כבוד הנחקר וחירותו. במבט תאורטי רחב יותר עסקה בניתוח הגורמים לכך שהמנגנונים שנקבעו בחוק המעצרים, ובחקיקה בכלל, לא מצליחים לגרום לשינוי החברתי אותו הם מבקשים לחולל, והציעה מודל המבוסס על ניתוח אינטרסים ערכיים וארגוניים של האורגנים המערכתיים שאת התנהגותם מבקשת החקיקה לצד יצירת תמריצים ומנגנונים מפקחים שיפעלו ליישום החוק.

בשנת 2005 הצטרפה כסגנית לסניגורית הציבורית הארצית, ועם מינויו של פרופסור יואב ספיר לתפקיד הסניגור הציבורי הארצי בשנת 2012, היא מונתה כמשנה לסניגור הציבורי הארצי. היא ריכזה את עבודת הסניגוריה בתחומי החקיקה והמדיניות בהליכים רבים בכנסת ובמשרד המשפטים, והייתה חברה במספר ועדות ציבוריות ובהן: הוועדה לבחינת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, בראשות פרופ' רות קנאי (2010); הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים, בראשות שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר (2015); הצוות הבין משרדי לבחינת הכלים לצמצום צריכת זנות בראשות מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור (2017), במסגרתו כתבה דעת מיעוט המתנגדת להפללת לקוחות הזנות מתוך חשש שחקיקה כזו תעמיק את הדפוסים העברייניים הקשורים לתופעת הזנות ותפגע בנשים בזנות.

פרופסור לרנאו ייצגה בעיקר בערעורים לבית המשפט העליון. באוגוסט 2018, לאחר 11 שנים של מאבק משפטי, הובילה ביחד עם עו"ד דמיטרי ורניצקי, לזיכויו של אלישע חייבטוב מעבירת רצח. במאי 2021 מונתה כממלאת מקום הסניגור הציבורי הארצי לאחר שיואב ספיר הודיע על כוונתו לסיים את כהונתו[4], ועד למינויה של ענת מיסד-כנען בספטמבר 2021 כסניגורית ציבורית ארצית.

במקביל לעבודתה בסניגוריה היא עסקה במחקר ובהוראה בתחומי הקרימינולוגיה התאורטית, תורת הענישה והמשפט הפלילי. בשנת 2016 יצא לאור ספרה "עבריינות ואכיפת חוק: תאוריה, מדיניות וביקורת"[5].

לרנאו היא חברה בפורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, הפועל נגד שינויי המשטר שהוצעו במערכת המשפט בשנת 2023.[6]

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חגית לרנאו חיה עם בת זוג, שותפה להורות לשני ילדים, גרה בתל אביב[3].

פרסומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חגית לרנאו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]