חדר שינה בארל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Vincent Van Gogh 0011.jpg
חדר שינה בארל (גרסה ראשונה)
וינסנט ואן גוך, 1888
שמן על בד, 72 × 90 ס"מ
מוזיאון ואן גוך, אמסטרדם

חדר שינה בארלצרפתית: La Chambre à Arles, בהולנדית: Slaapkamer te Arles) הוא שמן של שלוש גרסאות של אותו ציור שמן על בד מעשה ידי האמן ההולנדי הפוסט אימפרסיוניסטי וינסנט ואן גוך.

ואן גוך קרא ליצירה "חדר השינה" (בצרפתית: La Chambre à coucher).

תיאור היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה מתארת את חדרו של ואן גוך ברחוב לאמארטין מס' 2 (הבית הצהוב) בארל שבצרפת. הדלת בימין היצירה מובילה לגרם המדרגות המוביל אל הקומה השנייה. הדלת משמאל היצירה מובילה אל חדר האורחים שבו נהג ללון האמן פול גוגן. החלון במרכז היצירה פונה לעבר רחוב לאמארטין.

צורת החדר טרפזואידית בלתי רגילה, והמבט של הצופה פונה לעבר הפינה הימנית הרחוקה של החדר, ובהתאם כל החדר מוטה לעבר פינה זו. צורת החדר לא רגולרית בכך שהפינה השמאלית התחתונה של החדר מתוארת בזווית קהה, בעוד שהפינה הימנית המקבילה לה מתוארת בזווית חדה.

בימין התמונה מתוארת מיטתו של האמן ועליה שמיכה אדומה. בשמאל התמונה כיסא אחד ובמרכז התמונה, בסמוך לקיר, שולחן לילה וכיסא נוסף.

הגרסה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רישום מתוך מכתב אל פול גוגן.
רישום מתוך מכתב לאחיו של האמן תיאו ואן גוך.

ואן גוך החל לעבוד על הגרסה הראשונה של היצירה באמצע אוקטובר 1888, בעת שהותו בארל. במכתבו לאחיו, תיאו ואן גוך, הוא כותב:

הפעם בפשטות מתואר חדר השינה שלי; אולם הצבע חייב להיות שופע בחלק זה, פשטותו מוסיפה הדר לסגנון בו מתוארים החפצים, ובכך מודרך הצופה למעין מנוחה או חלום... צבעתי את הקירות בצבע לילך בהיר... מיטת העץ והכיסאות בצבע צהוב, כמו חמאה טריה; הסדין והכריות, בלימון ירוק בהיר. כיסוי המיטה, צבוע בשני. החלון, בירוק. קערת הרחצה, בכתום; מכל המים בכחול. הדלתות, לילך. וזה הכל. אין בחדר כל דבר שהוא שדלתותיו סגורות. הרהיטים הרבועים נועדו להביע מנוחה; וכך גם הדיוקנאות על הקיר, המראה, הבקבוק, ומספר הבגדים. לא נעשה שימוש בצבע הלבן בתמונה, ולכן מסגרתו תהיה לבנה, במטרה שאוכל להתנקם במנוחה הכפוייה אשר הומלצה בעבורה. לא ציירתי כל צללית או צל. השתמשתי בצבעים פשוטים בלבד.

– ‏‏[1]

ואן גוך צירף למכתב זה סקיצה של הקומופזיציה של היצירה. מכתב דומה וסקיצה דומה נשלחו גם לידיו של פול גוגן זמן קצר לאחר מכן‏‏[2].

הגרסה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1889 שלח ואן גוך את הגרסה הראשונה לאחיו. גרסה זו ניזוקה בשיטפון של נהר הרון, בעת שואן גוך עצמו היה מאושפז בבית החולים בארל. תיאו הציע כי התמונה תצוייר מחדש, ושלח את הגרסה הראשונה חזרה לואן גוך על מנת שיעתיקה. העתק זה צוייר בספטמבר 1889 ושני הציורים נשלחו לתיאו‏‏[3]‏‏[4]‏‏[5].

הגרסה השלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה השלישית שצוירה בשלהי ספטמבר 1889, היא גרסה מוקטנת (ואן גוך השתמש בכינוי réductions לתיאור גרסאות אלה). אין מדובר בהעתק מוקטן, אלא בציור שונה בפרטיו, אך באותה קומפוזיציה.

מיקום היצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה הראשונה של התמונה לא נמכרה, ונותרה בעיזבון האמן. מאז שנת 1962 נמצאת גרסה זו בבעלות קרן וינסנט ואן גוך, שנוסדה על ידי אחיינו של האמן, והיא מושאלת באופן קבוע למוזיאון ואן גוך שבאמסטרדם. מאז שנת 1926 נמצאת הגרסה השנייה בבעלות המכון לאמנות של שיקגו שבמדינת אילינוי בארצות הברית ומוצגת במכון. הגרסה השלישית הייתה בבעלות אחותו של ואן גוך, ונרכשה על ידי הנסיך מטסוקטה. בשנת 1959 הפכה לחלק מהאוספים הלאומיים של צרפת, וכיום היא מוצגת במוזיאון ד'אורסיי שבפריז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]