ארל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארל
Arles
סמל העיר
2360.Blick vom Ufer der Rhone auf Arles-Provence.JPG
מראה העיר מנהר הרון
מדינה / טריטוריה צרפת
שטח 758.93 קמ"ר
גובה 10 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

52,600‏  (נכון ל-2005)
66 נפש לקמ"ר (נכון ל-2005)
קואורדינטות 43°40′41″N 04°37′46″E
מונומנטים רומיים ורומנסקיים בארל
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Arlesarenes.png
זירה רומית בארל
מדינה Flag of France.svg צרפת
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1981, לפי קריטריונים 2, 4
Arles centre-ville map-he.svg
חורבות בתיאטרון הרומי בארל
התיאטרון בארל - מראה פנימי

אַרְלְ (צרפתית: Arles, פרובנסלית: Arle) היא עיר בדרומה של צרפת, במחוז שפך הרון שבחבל פרובנס.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהר הרון (Rhône) מתפצל לשתי זרועות בארל, ויוצר את דלתת קאמארג. בשל העובדה שהקאמארג מהווה מבחינה אדמיניסטרטיבית חלק מארל, העיר היא הגדולה בצרפת מבחינת שטחה, למרות שאוכלוסייתה קטנה יחסית - רק מעט יותר מ-50 אלף איש. שטחה הוא 759 קילומטר רבוע, פי שבעה משטח פריז.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארל היא עיר עתיקה, שהוקמה כבר על ידי היוונים במאה השישית לפנה"ס תחת השם "תלינה". היא נכבשה על ידי הקלטים בשנת 535 לפנה"ס, ששינו את שמה ל"ארלאטה". כשהרומאים כבשו את העיר בשנת 123 לפנה"ס הם הרחיבו אותה והפכו אותה לעיר חשובה, ובשנת 104 לפנה"ס הקימו תעלה שקישרה בינה לבין הים התיכון. חרף חשיבותה, היא ניצבה בצל מסליה שנמצאה במורד הנהר.

שינוי במעמדה בא כאשר תמכה בשנת 50 לפנה"ס ביוליוס קיסר במאבקו בפומפיוס, בעוד שמסליה תמכה בפומפיוס. כאשר ניצח קיסר, הוא נישל את מסליה מכל רכושה והעבירו לארלאטה כפרס. העיר הפכה לקולוניה של ותיקי הלגיון השישי פראטה, שהקימו בה את בסיסם.

לעיר נודעה חשיבות לא מבוטלת בפרובינקית גאליה נארבוננסיס של הרומים והוקמו בה אמפיתיאטרון, קשת ניצחון, קרקס וחומה. באותה תקופה הייתה העיר קרובה יותר לים ושימשה כנמל חשוב, ושכן בה (ועדיין שוכן) הגשר הדרומי ביותר על הרון.

העיר הגיעה לשיא חשיבותה במהלך המאה הרביעית והמאה החמישית, כאשר שימשה עיר הבירה והמטה הראשי של הקיסרים הרומיים במהלך מסעות המלחמה שלהם. בשנת 395 הפכה למושב הפרפקטורה הפראיטוריאנית של גאליה ומשלה על כל שטח גאליה, היספניה (ספרד) וארמוריקה (בריטני). העיר הייתה חביבה על הקיסר קונסטנטינוס הראשון, שבנה בה מרחצאות חמים, ששרידיהם קיימים עד היום. בנו, קונסטנטינוס השני, נולד שם. הקיסר קונסטנטיוס השלישי הכתיר בה את עצמו כשליט המערב (בין השנים 407 ו-411) וקבע בה את בירתו.

ארל הפכה למרכז תרבותי ודתי חשוב בשלהי האימפריה הרומית. בעיר נולד הפילוסוף הסקפטיקן פברוניוס ובה שכנה הבישופות הראשית של גאליה, שבראשה עמדה שורה ארוכה של בישופים בולטים, החל בטרופימוס בשנת 225, עבור בהונורה הקדוש ולאחר מכן הילריוס במחצית הראשונה של המאה החמישית.

למרות העימות בין הנצרות האריאנית של הפולשים הויזיגותים לבישופות הקתולית בעיר, ודעיכתה ההדרגתית במהלך המאה החמישית, נותרה ארל מרכז דתי חשוב בדרום צרפת, ונערכו בה מספר כינוסים וסינודים חשובים.

פלישותיהם של המוסלמים, הסרצינים והפרנקים לפרובנס גרמו לנזק קשה. העיר הפכה בשנת 855 לבירת הממלכה הפרנקית של ארל, שכללה את דוכסות בורגונדיה וחלק מפרובנס, אך נפגעה שוב ושוב על–ידי פשיטות של הסרצינים והויקינגים. בהדרגה, הלכה ממלכת ארל והתמזגה לתוך צרפת, ואוכלוסייתה הלכה והידלדלה. היא צורפה בשנת 1239 למחוז פרובנס, אך חשיבותה הלכה ודעכה בהשוואה לזו של יריבתה הוותיקה, מרסיי. בשנת 1378 ויתר הקיסר שארל הרביעי על שארית ממלכת ארל לדופן של צרפת (מאוחר יותר שארל השישי) והממלכה חדלה מלהתקיים גם על הנייר.

יהודי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המסורת היהודית הגיעה לארל אחת משלשה ספינות שנשאו עליהם גולים יהודים לאחר חורבן בית המקדש השני. כמו כן מסופר כי היהודים שרו מזמורים בהלוויה של הבישוף הילריוס מארל בשנת 449. התיעוד הראשון המתייחס ליהודי העיר (508) מספר כי ההגנה של חלק מהחומה הופקד בידם במהלך מצור.

בסוף המאה השביעית התקיים הסחר בין המערב למזרח התיכון בעיקר באמצעות סוחרים יהודים, כנראה רדהנים. אלו היוו את הקשר היחיד בין האסלאם והנצרות, והשתמשו בנמלי ארל ומרסיי. בארל היו חיי תורה מאורגנים במקביל למרכז של חכמי פרובנס שבנרבונה. ימי הביניים המאוחרות החלו בשנת 1306 אז קלטה העיר יהודים שגורשו מלנגדוק, והסתיימו בפוגרום של 1484 שבעקבותיו גורשו יהודי העיר עם סיפוחה של העיר לממלכת צרפת ב-1483.

ארל המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארל נותרה מרכז כלכלי חשוב בהיותה נמל מרכזי על הרון, אך מעמד זה דעך כאשר הרכבת החליפה את רוב הסחר על הנהרות והפכה את העיר לעיירה זנוחה. כיום, מהווה ארל אחד ממוקדי התיירות הבולטים במחוז פרובנס בצרפת, במיוחד בשל המגוון הרחב של מבנים רומיים שנשמרו בה. מבנה האמפיתיאטרון שבה שמור במצב כה טוב, עד שניתן היה לקיים בו גם קרבות שוורים, בלי שיידרש שינוי במבנה.

בעיר ממוקם מועדון הכדורגל "מועדון אתלטיקה ארל-אביניון".

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of France
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בצרפת

מונומנטים רומיים ורומנסקים בארלארמון האפיפיורים, האסיפה האפסיקופלית והגשר באביניוןהמנזר הציסטריאני של פונטנההטירה והפארק בפונטנבלוגני וארמון ורסאי • האתרים הפרה-היסטוריים והמערות המקושטות בעמק וזר • הגבעה וכנסיית וזלההפארק הלאומי פירנאים (בשיתוף עם הפארק הלאומי אורדסה ומונטה פרדידו בספרד) • התיאטרון הרומי העתיק של אורנז' ושער הניצחון של אורנז'לה הבר • האתרים ההיסטוריים בליוןמון-סן-מישל והמפרץ • מגדלי הפעמונים של בלגיה וצרפת (בשיתוף עם בלגיה) • מנזר סן סאבן סיר גרטאמפמפרץ פורטו (קלנשה פיאנה, מפרץ ז'ירולטה, מאגר המים סקנדולה) • בורדו, נמל הירח • נאנסי: כיכר סטניסלה, כיכר קרייר וכיכר אליאנסמפעלי המלח המלכותיים בארק-א-סנאן ובסלין לה-בןדרך סנטיאגואזור השיפוט של סנט-אמיליוןעמק הלואר בין סולי-סיר-לואר ושאלון • פון דו גארפרובן, עיר ירידי ימי הביניים • פריז, גדות נהר הסןהעיר ההיסטורית המבוצרת של קרקסוןקתדרלת אמייןקתדרלת בורז'קתדרלת שארטרכנסיית סן רמי, ארמון טו וקתדרלת נוטרדאם דה ריימסשטרסבורג (גראנד איל) • תעלת מידיהלגונות בקלדוניה החדשהביצורי וובאןהעיר האפיסקופלית של אלביהפיטונים, הקרקסים הקרחוניים והסוללות בראוניוןבתי הכלונסאות הפרהיסטוריים בהרי האלפים (עם חמש מדינות אחרות) • הקוס והסוואן - נוף החקלאות והמרעה הים-תיכוניאגן המכרות בנור-פה דה קאלה