ח'ווארזם
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
ח'ווארזם (בפרסית: خوارَزم) הוא האזור הפורה של דלתת נהר האמו דריה במקום שבו הוא נשפך בעבר לימת ארל (הימה יובשה במאה ה-20 עקב פעילות אנושית). האזור מהווה מעין נווה מדבר רחב ממדים באמצע הרמה המדברית במערב מרכז אסיה. זה היה אזור עתיר מסחר וחקלאות מבוססת השקיה מסיבית.[1] כיום ח'ווארזם שייכת בחלקה לאוזבקיסטן ובחלקה לטורקמניסטן.
בעבר, אזור ח'ווארזם היה מרכז הציוויליזציה הח'ווארזמית האיראנית ושורה של ממלכות כגון השושלת האפריגית והשושלת האנושטגינית , שבירותיהן היו (בין היתר) כָּאת' ,[2] גרגאן (כיום קוניה-אורגנץ') ומהמאה ה-16 ואילך, חיווה. האזור היה בסיסה של אימפריה מקומית הנושאת את אותו שם, האימפריה הח'ווארזמית (שנודעה גם בשמה ח'ווארזם שאה) שלטה בין השנים 1077–1231 על חלקים נרחבים של מרכז אסיה וכל איראן. האימפריה נפלה עם פלישת השבטים המונגולים מהמזרח במהלך המאה ה-13.[3]
שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ח'ווארזם נודעה גם בשמות הבאים: Chorasmia, Khaurism, Khwarezm, Khwarezmia, Khwarizm, Khwarazm, Khorezm, Khoresm, Khorasam, Kharazm, Harezm, Horezm, Chorezm. בשפות שונות: פרסית עתיקה, פרסית, ערבית, סינית, הודית, אוזבקית, כולל יוונית. (שבה כונתה ח'וראסמיה, ע"י הרודוטוס).[4]
גיאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזור ח'ווארזם נמצא במערב מרכז אסיה. הוא מתוחם בצפון על ידי שרידי ימת ארל במזרח על ידי מדבר קיזילקום, בדרום על ידי מדבר קאראקום, ובמערב על ידי רמת אוסטיורט. שטחה של של ח'ווארזם העתיקה מחולק באופן טבעי ל-2 אזורים. בחלקו הצפוני, הגובל בנהר אמו דריה קיימים אינספור עמקים ביצתיים, מישורים עצומים המורכבים משטחי מרעה רחבים הנוטים לכיוון צפון וצפון-מזרח. בחלקו הדרומי, אדמות פוריות שנוצרו בחלקם של העמקים של נהרות מורגאב וטאג'אן.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התושבים הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטחה של מרכז אסיה מורכב משני אזורים רחבים: האחד אוכלס על ידי שבטי ערבה שפרנסתם סבבה בעיקר סביב גידול בהמות, והשני היה מיושב על ידי קהילות בעלות תרבות חקלאית מתקדמת ומושרשת מהסוג המזרחי הקדום. התרבויות של שני האזורים הללו התפתחו באופן לא שוויוני. המסורת התרבותית והכלכלית של יישובי הדרום המתקדמים חלחלה בהדרגה לאוכלוסיית הערבות. השניים היו תמיד, כפי שעולה מהעדויות הארכיאולוגיות, בקשר הדוק והעבירו זה לזה את הישגיהם התרבותיים והכלכליים. אופיים הייחודי של השטחים של אזורי ח'ווארזם העתיקה, קבעו את אורח החיים של האוכלוסייה העתיקה וגם השפיעו על היווצרות, התפתחות ותערובות של התרבויות העתיקות שצמחו בארץ זו.[5]
חלקה הצפוני של ח'ווארזם (דלתת אקצ'דריה) היה מיושב על ידי אנשים שהתפרנסו מציד ומדייג ( תרבות קלטמינר (אנ') מ- 3500-5500 לפנה"ס - תרבות ארכאולוגית ניאוליתית של תושבים דייגים שחיו באזורים המדבריים למחצה של מדבריות קאראקום וקיזיל-קום ובדלתא של נהרות אמו דריה, בשטחי קזחסטן העתיקה, טורקמניסטן ואוזבקיסטן).[6] באלף השני לפנה"ס התפתחו שבטים שיישמו שיטות פשוטות של גידול בעלי חיים וחקלאות. ( תרבות טזבגיאפ (אנ') ותרבות סויארגנובו (אנ') ). [7]במחצית השנייה של האלף ה-2 לפנה"ס ובתחילת האלף ה-1 לפנה"ס (מאות IX-VIII) השתכללה חקלאות השלחין והתפתחה שיטת גידול בקר למרעה (תרבות אמיראבאד Amirabad -תרבות ארכיאולוגית מתקופת הברונזה המאוחרת במאות התשיעית והשמינית לפנה"ס בשטח ח'ווארזם העתיקה.[8] תרבות זו תוארה על ידי הארכיאולוג הסובייטי סרגיי טולסטוב (אנ') על בסיס חפירות שנעשו בין השנים 1937-1940 של יישובים באזור תעלת אמיראבאד, Kara-Kalpak ) [9]. על בסיס תערובת של השבטים של התרבויות של טזבגיאפ, סויארגנובו ואמיראבד נוצרו שבטים שהיו אבותיהם הישירים של התושבים הקדומים של ח'ווארזם . להתפתחות גידול בעלי חיים נוודים, במיוחד גידול כבשים, הייתה השפעה חזקה על החיים החברתיים של תושבי ח'ווארזם ויצרה את מעמד הפרשים.[10]
בעמקים ובנאות המדבר הממוקמים בחלק הדרומי של ח'ווארזם (טאג'אן, הרירוד, מורגוב וג'יוקסור), והתפתחה תרבות החקלאית מבוססת השקיה כבר באלף ההשלישי, רביעי עד האלף הראשון לפנה"ס. בתקופות אלו התאחדו תושבי אזור זה לאגודה שבטית והשתמשו בחקלאות במחרשות ובמתקני השקיה גדולים וקטנים שונים. תחילה הם בנו בתים של חדר אחד מגגות סכך, אחר כך בתים של כמה חדרים מגגות ולבנים גולמיות לאורך הרחובות, הם בנו יישובים מוקפים חומה וכפרים מבוצרים ( תרבות Namozgohtepa ).[11] בסוף האלף ה-2 לפנה"ס - תחילת האלף ה-1 לפנה"ס, שטחי התרבות החקלאות המושקת העתיקה התרחבו מזרחה ודרום-מזרחה והתפשטו לרמות העליונות של עמק הרירוד. מוזכר באווסטה כי ארץ ח'ווארזם נמצאת בעמק הלמנד ממזרח לאריה. [12]
| תרבות | תקופה לפנה"ס | מאפיינים | מיקום |
|---|---|---|---|
| קלטמינר | 3000 | תרבות ארכיאולוגית ניאוליתית של דייגים מיושבים | האזורים המדבריים למחצה של מדבריות קאראקום וקיזיל קום והדלתא של נהרות אמו דריה וזרבשן בשטחי קזחסטן העתיקה, טורקמניסטן ואוזבקיסטן. |
| סויארגנובו | 2000 | תרבות ארכיאולוגית מתקופת הברונזה המאוחרת | אזור ימת אראל, ליד נהר אקצ'ה דריה (הדלתא של אמו דריה), אזור ח'ווארזם ההיסטורי. |
| טזבגיאפ | 1500 | מתקופת הברונזה המאוחרת | אזור עמק זרבשן התחתון, וכן לאורך אמו דריה התחתון לכיוון החוף הדרומי של יימת אראל |
| אמיראבאד | 1000 | תרבות תקופת הברזל הקדומה של ח'ווארזם העתיקה. נמצאו ישובים, בתים עם מחסנים ומערכות השקיה | בערוצים התחתיים של אקצ'ה דריה, הדלתא העתיקה של אמו דריה |
| סאקה | 500 | קבוצה של עמים נוודים ממזרח איראן. בני סאקה היו קרובים מאוד לסקיתים [13] | התגוררו היסטורית בערבות אירואסיה הצפונית והמזרחית ובאגן טארים |
על פי נתונים ארכיאולוגיים, נצפה כי במהלך תקופה זו, חלק אחד משבטי רועי נוודים שחיו למרגלות האמו-דריה היגרו דרומה והתיישבו באזורי צפון הודו.
היסטוריה מיתולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]
המלומד המוסלמי בן המאה ה-11 אל-בירוני, מילידי ח'ווארזם, מתארך את ראשית ההתיישבות באזור לשנת 1,292 לפני הספירה. הוא מסביר שהארץ שהייתה שייכת למלך המיתולוגי אפרסיאב, שלפי האפוס האיראני החשוב שאהנאמה (בתרגום: ספר המלכים), היה האויב הראשי של איראן, לדבריו, היא יושבה לראשונה 980 שנה לפני אלכסנדר מוקדון (כלומר בערך 1292 לפנה"ס) כאשר גיבור האפוס האיראני סיאווש הגיע לח'ווארזם והיה ראשון המתיישבים שם.[14]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ח'ווארזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Barbara A. West, Encyclopedia of the Peoples of Asia and Oceania, Infobase Publishing, 2010-05-19, עמ' 402, ISBN 978-1-4381-1913-7. (באנגלית)
- ^ Habib Borjian, Encyclopaedia Iranica Foundation KĀṮ, iranicaonline.org, May 31, 2013 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Carl Brockelmann, Carl Brocklemann and Moshe Perlmann, trans. Joel Carmichael and Moshe Perlmann (ע), History of the Islamic Peoples, ניו יורק: G.P. Putnam’s sons,, 1947, עמ' 547
- ^ Encyclopaedia Iranica Foundation, CHORASMIA, iranicaonline.org, 2011-10 (באנגלית אמריקאית)
- ^ History of civilizations of Central Asia. 1: The dawn of civilization: earliest times to 700 B. C. / ed.: A. H. Dani, 2. impr, Paris: UNESCO Publ, 1996, עמ' 431-433, ISBN 978-92-3-102719-2
- ^ Archeology of Central Asia, web.archive.org, 2008-10-05
- ^ Matyakubov Khamdam Khamidjanovich, Ruzmetov Sherzod Kaxramanovich, Abdullayev Akbar Ahmedovich, THE SOCIAL-ECONOMICAL AND CULTURAL LIFE OF THE POPULATION IN THE LOWER AMUDARYO, EPRA International Journal of Socio-Economic and Environmental Outlook (SEEO) 9, 2022-02-11, עמ' 20–24
- ^ History of civilizations of Central Asia. 1: The dawn of civilization: earliest times to 700 B. C. / ed.: A. H. Dani, 2. impr, Paris: UNESCO Publ, 1996, עמ' 433, ISBN 978-92-3-102719-2
- ^ Amirabad Culture, TheFreeDictionary.com (באנגלית)
- ^ History of the Ancient Ethnic Processes of the Khorezm Oasis - ProQuest, www.proquest.com (באנגלית)
- ^ - MedCrave online, medcraveonline.com, /01/ (ב־)
- ^ Henry Field, Kathleen Price, Early History of Agriculture in Middle Asia, Southwestern Journal of Anthropology 6/1, Spring, 1950, עמ' 21-31, JSTOR 3628687
- ^ Martina Unterländer, Friso Palstra, Iosif Lazaridis, Aleksandr Pilipenko, Zuzana Hofmanová, Melanie Groß, Christian Sell, Jens Blöcher, Karola Kirsanow, Nadin Rohland, Benjamin Rieger, Elke Kaiser, Wolfram Schier, Dimitri Pozdniakov, Aleksandr Khokhlov, Myriam Georges, Sandra Wilde, Adam Powell, Evelyne Heyer, Mathias Currat, David Reich, Zainolla Samashev, Hermann Parzinger, Vyacheslav I. Molodin, Joachim Burger, Ancestry and demography and descendants of Iron Age nomads of the Eurasian Steppe, Nature Communications 8, 2017-03-03, עמ' 14615 doi: 10.1038/ncomms14615
- ^ C. E. Bosworth, ĀL-E AFRĪḠ (עמ' 743-745), iranicaonline.org, July 29, 2011 (באנגלית אמריקאית)
| ההיסטוריה של ח'ווארזם | ||
|---|---|---|
| שושלות | השושלת האפריגית (335-995) • השושלת המאמונית (995–1017) • השושלת הע'זנווית (963-1187) • השושלת הסלג'וקית (1055-1152) • הענף של אלטונטש ( 1020-1041) • השושלת האנושטגינית (1077-1260) • השושלת הסופית (1361 – 1379) • השושלת הטימורית (1370-1507) | 
|
| אימפריות | האימפריה הפרתית (247 לפנה"ס-224)• האימפריה הסאסאנית (205-636) • האימפריה ההפתליטית (440-565 ) • גקטורקים (542-603) • האימפריה המוסלמית (622-1258) • הח'ליפות האומיית (661-750) • הח'ליפות העבאסית (750-1258) • האימפריה הסאמאנית (819-1005) • האימפריה הח'ווארזמית (1077-1231) • האימפריה המונגולית (1206-1294) • האימפריה הטימורית (1370-1507) | |
| אישים בולטים | מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי (780-845) • אבו סאהל אל-מאסיחי (-1010) • אבן אל-חמר (942-1017) • אל-בירוני (973-1050) • אבו נאסר מנצור (960-1036) • אל-ג'ורג'אני (1040-1136) • אל-זמח'שרי (1075-1144) | |
ערך זה הוא קצרמר בנושא אוזבקיסטן ובנושא גאוגרפיה של אסיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.